רידב"ז/שבת/יח/ג

רידב"ז שבת יח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א"ר יוחנן דר"מ הוא מפני שהסוגיא הזאת חמורה מאד והמפרשים ז"ל הגי' כל הסוגיא וחלפו השורות והתיבות ועכ"ז קשה להבין מאד. ולפענ"ד נראה שאין בה שום גירסא אחרת. והסוגיא כצורתה עולה כפתור ופרח בלא שום גמגום כלל. ונדייק דקדוק אחד דלמה גבי דברי ר"מ לא גרסינן תיפתר וגבי ר"ש גרסינן תיפתר אמר ר"ח דברי ר"ש תיפתר שהיה שם חברה אחת לשון תיפתר משמע דהוה קשה לן מתחלה על זה שייך לשון תיפתר וע"כ נראה לפענ"ד דלא כפי' המפרשים ז"ל דס"ל דסוגיא הזאת שייך למס' שבת ובמס' פסחים אגב גררא כדרך הש"ס הזה ז"א אלא דבמס' פסחים עיקר ובשבת אגב גררא ומדוייק כל מלה ומלה:

אר"י דר"מ הוא פי' דמתניתין דידן דפסחים דפוטר ר"י בטעה בדבר מצוה אתיא אליבא דר"מ דמוקי פלוגתא דר"א ור"י דשבת גבי תינוקות דר"מ מוקי פלוגתיה במס' שבת דף קל"ז ע"א דלא נחלקו במל של ע"ש בשבת דפטור משום דעשה מצוה לא נחלקו אלא במל של אחר השבת בשבת דר"י פוטר משום דאפי' בלא עשה מצוה פוטר ר"י. ואיתא שם תני ר"ח לא נחלקו ר"א ור"י בשמל של ע"ש בשבת שהוא חייב. לא נחלקו אלא שמל של אחר שבת בשבת. דר"א מחייב חטאת ור"י פוטר. ומוקי ר' ינאי דמיירי שמל של שבת בע"ש עיי"ש דבזה לכו"ע חייב ובירושלמי ס"ל הא דתני ר"ח בבבלי במל של שבת בע"ש דחייב הוא אליבא דר"ש וא"כ בין ר"מ ובין ר"ש תרווייהו ס"ל דפליגי במל שלי אחר שבת בשבת ולא איכא בין ר"ש ור"מ אלא במל של ע"ש בשבת דר"מ ס"ל דפטור ור"ש ס"ל דחייב ואי במל של שבת בע"ש בודאי אף ר"מ מודה דחייב. וא"כ מאי איכא בין ר"מ ור"ש אלא דנפ"מ ביניהם במל של שבת בשחרית בשבת דר"מ ס"ל דפטור ור"ש ס"ל דחייב כדאיתא בסוגיא דמל של שבת בשחרית בשבת פלוגתא בזה וע"כ דנחלקו בזה ר"מ ור"ש במל של שבת בשחרית דלר"מ אף דמל של שבת בשבת שחרית ואח"כ מל של ע"ש בשבת פטור כיון דעשה מצוה ובעשה מצוה ס"ל לכו"ע פטור אליבא דר"ע בכל האופנים אפילו מל של שבת בשחרית ופליג אר"ש דס"ל דבעשה מצוה דהיינו שמל של ע"ש בשבת חייב בשקדם ומל של שבת בשחרית. ואיהו ס"ל דפטור והכא במתניתין בשעבר זמן כפרתו והקריבו כולם פסחיהן ואח"כ שחט שלמים לשם פסח דפוטר ר' יהושע א"כ כמאן אתיא מתניתין ע"כ כר"מ וע"כ אמר ר"י דר"מ הוא פי' דמתניתין דידן דפוטר ר"י ביש בעשייתו מצוה אפילו בשחט שלמים לשם פסח אחר שנשחט כבר הפסחים של כל ישראל ע"כ דאתיא כר"מ דר"מ אמר דבר שיש בעשייתו מצוה פטור דבר שאין בעשייתו מצוה חייב במחלוקת ר"א ור"י ר"ש אומר דבר שיש בעשייתו מצוה חייב ושאין בעשייתו מצוה פטור מחלוקת ר"א ור"י ודבר שיש בעשייתו מצוה דחייב הוא בשמל בשחרית של שבת בשבת וס"ל לר"ש כיון דמל של שבת בשחרית חייב אפילו כשמל של ע"ש בשבת דיש בעשייתו מצוה א"כ האיך ס"ל לר"י במתניתין בשהקריב שלמים לשם פסח אפילו כשהקריבו כל ישראל פסחיהן פטור אלא ע"כ דאתיא כר"מ דס"ל דבר שיש בעשייתו מצוה פטור אפילו שמל של שבת בשחרית [והשתא אינו מפרש הברייתא דר"ש ודר"מ ואוקימתא שמל בשחרית או בע"ש התינוק דשבת עד לבתר הכי בסוף הסוגיא מפרש זאת] דברי ר"מ והוא שיהא שה תמים זכר בן שנה ושלמים וראוין להשתנות לשם פסח [דבאינו ראוין איתא במתניתין בהדיא דחייב] את ש"מ תלת ע"י ג' פטורין נפטרו אליבא דר"י דבר שאין לו קצבה. ודבר שדרכו להחליף דבאין ראוין חייב כדאיתא במתניתין מפורש ויש בעשייתו מצוה. דע"כ אינו נפטר באין בעשייתו מצוה כגון בשוחט חולין לשם פסח כמו בתינוקות דפוטר ר"י אפילו באין בעשייתו מצוה ז"א דהא ע"כ לא פטר ר"מ בשקדם ומל של שבת בשחרית רק ביש בעשייתו מצוה וס"ל דבר שיש בעשייתו מצוה דווקא פטור א"ל דבר שאין לו קצבה כמו מאי אית לך מאי הוא הפירוש של דבר שאין לו קצבה ר' ירמיה סבר מימר שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה דלא דמי לקרבן תמיד דהוא קרבן אחד בשבת אבל קרבן פסח אינו קרבן אחד אלא לפי כמה חבורות שיש בישראל לפיהם יש פסחים ור' יוסי סבר מימר שאין אתה יכול לעמוד על מנינם לפי שהן הרבה וע"כ בנקל לטעות ר' יוסי כד הוי מטי לאילין תינוקות אמר יפה למדני ר' ירמיה א"ל מימר שאין אתה יכול לעמוד על מנינם כיון דע"כ אינו פוטר ר"י אלא באין לו קצבה ע"כ הפי' שאין לו קצבה שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה וכן בתינוקות לא נתנה התורה קצבה אלא כל תינוק ששמינה שלו בשבת דוחה את השבת וע"ז אמר ר"ת דלעולם מתניתין אתיא כר"ש דס"ל בדבר שיש בעשייתו מצוה חייב בשקדם ומל של שבת בראשונה ואינו פטור רק בשעדיין נשאר התינוק של שבת וה"נ תיפתר למתניתין דידן דמיירי נמי שהיה שם חבורה אחת שלא שחטה נמצא דר"י ור"ח פליגי בזה דלר"י ע"כ מתניתין כר"מ הוא ולר"ח אתיא אף כר"ש ומוקמינן למתניתין שהיה חבורה שלא שחטו עדיין אר"ז מילתא דר' ינאי והוא שמל של ע"ש בשבת. כך אמר ר"ז והוא שמל של שבת בע"ש ולא איתפריש על מה קאי ר"ז דזה פשיטא דקאי על הברייתא דמוקמינן לפלוגתא דר"א ור"י דלא נחלקו שמל של ע"ש בשבת דחייב ולא נחלקו אלא שמל של אחר השבת בשבת דר"י פוטר בודאי על האי ברייתא קאי כאוקימתת הבבלי אבל לא איתפרש אם קאי על הברייתא דמפרש הברייתא הכי מחמת קושית הגמ' השתא בלא עשה מצוה פוטר ר"י בעשה מצוה מיבעיא וע"כ מוקי באוקימתא שמל של שבת בע"ש. ואוקימתא דילי' לישב הקושיא על הברייתא. או דמילתא באנפי' נפשיה קאמר. וקאי על ר"מ דאימתי חייב אפילו לר"מ בשקדם ומל של שבת בע"ש אבל בשמל בשחרית פטור לר"מ ומיבעיא מל בשחרית ר"ז אמר סבר ר' ינאי פטור והוא אליבא דר"מ דבזה פליג אר"ש דאל"כ מה איכא בין ר"מ ור"ש דהא שניהם מוקים דפלוגתא דר"א ור"י בשמל של אחר שבת בשבת ורק דפליגי ר"מ ור"ש בזה שמל של ע"ש בשבת ואי דקדם ומל של שבת בע"ש. בוודאי לכו"ע חייב וע"כ דפליגי בשמל בשחרית דלר"מ פטור ולר"ש חייב. ר' בא אמר חייב דשחרית וע"ש שווין דבשניהן חייב וע"כ קאי ר' ינאי אליבא דהברייתא ומיישב להקושיא להברייתא וקאי על ר"ש וע"כ אין כונתו לדייק שמל של שבת בע"ש אלא ה"ה שמל בשחרית נמי חייב וליידה מילה אמרה ר' ינאי של שבת בע"ש הול"ל שמל של שבת בשחרית רק בא להודיעך האיך דרכן של תינוקת להתחלף דהוי דבר שדרכו להתחלף דיכול להחליף של שבת בע"ש ושל ע"ש בשבת ונמצא דליכא פלוגתא בעיקר הדין בין ר"ז בין ר"ב רק באוקימתא על מה אמר ר' ינאי ונפ"מ בין ר"ז אליבא דר' ינאי ובין ר' בא אליבא דר' ינאי דלר"ז קאי ר' ינאי על דעתי' דר"מ דאינו חייב אלא שמל של שבת בע"ש אבל בשחרית פטור אבל לר' בא קאי ר' ינאי אברייתא. כדמפרש על דעתי' דר"ז. ר' ינאי על דעתי' דרבי מאיר [והא דגרסינן דרב כר"מ הוא גירסא מוכחת דרב צ"ל רבי וכ"ף דכר"מ הוא מיותר אלא הוא רבי מאיר] ולא ליישב הקושיא על הברייתא אמר ר' מנא קומי ר' יוסי מה דאמר ר"ח כר"ש מה דאמר ר' ינאי כר"מ דלר"מ בתינוקות אפילו מל בשחרית של שבת ג"כ פטור ולר"ח דבעינן בפסח שנשתייר חבורה שלא שחטו הפסח עדיין הוא כר"ש דלר"ז אליבא דר"מ לא בעינן בפסח שנשתייר חבורה וגבי תינוקות לא בעינן שנשתייר תינוק הצריך למול ולר"ז בעינן בתינוקות שנשתייר תינוק הצריך למול וגבי פסח בעינן שנשתייר חבורה שלא שחטו. וקפריך מושיבין דבר בין ר"מ ור"ש דלמה לן להושיב עוד דבר בין ר"מ ור"ש ולעשות פלוגתא בין ר"מ ור"ש בפסח דלר"מ לא בעינן שנשתייר חבורה ולר"ש בעינן שנשתייר חבורה ז"א אלא דבפסח כיון שהוא דבר שאין לו קצבה לכו"ע לא בעינן שנשתייר חבורה שלא שחטו אלא גבי תינוקות לחוד הוא דפליגי ר"מ ור"ש אשכחן פלינין בין ר"מ ור"ש בשיור פי' אם צריך לשייר אילין תינוקות ספיקות מה את עביד להון כדבר שיש לו קצבה או כדבר שאין לו קצבה אין תעבדינהו כדבר שיש לו קצבה כשיש שם תינוק אחד פי' דנשתייר תינוק אחד שלא נימול ואין תעבדינהו כדבר שאין לו. קצבה אפילו אין שם תינוק אחד פי' שלא נשתייר תינוק אחד למול ופליגי בזה ר"מ ור"ש דר"מ ס"ל דתינוקת הוי דבר שאין לו קצבה הלכך אפילו מל של שבת בשחרית ולא נשתייר תינוק אחד למול ור"ש ס"ל דהוי דבר שיש לו קצבה וצריך לשייר תינוק אחד שלא נימול אבל בפסח דהוי דבר שאין לו קצבה לכו"ע לא בעינן שיהא שם חבורה אחת שלא עבדה פסח וא"כ ל"ל לעשות פלוגתא בין ר"מ ור"ש בפסח:

והשתא מפרש הברייתא איתא חמי הקדים זמנו פטור איחר זמנו חייב. רב הונא אמר מיחלפא מתניתא דתני אר"ש לא נחלקו ר"א ור"י כו' אם כן איפכא תנינן בשם ר' שמעון אמר ר"י ב"ב מן קושי מכח האי קושיא מקשה לה ר' ינאי והוא שמל של שבת בערב שבת ולא דקאי על ר"מ אלא מכח קושיא דהאי ברייתא מוקים לה והוא דחייב בברייתא אלא שמל של שבת בערב שבת והוא מדוייק מן קושיא דר' יוסי ב"ב קאי בשיטת ר' בא כנזכר לעיל ודו"ק. כן נראה לפי עניות דעתי לפרש הסוגיא הזאת בע"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף