פני משה/שבת/יח/ג

פני משה שבת יח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין מילדין את הבהמה בי"ט. מילדין הוא משיכת הולד מן הרחם ולא התירו טירחא זו לבהמה אפי' בי"ט:

אבל מסעדין. עוזרין אותה ואוחזין את הולד שלא יפול לארץ ונופח לו בחוטמו ונותנין לו דד לתוך פיו כדי שיניק:

ומילדין את האשה בשבת. ואפי' בדאיכא איסורא דאורייתא כגון שלא כלו חדשיו ולא פסקו גדוליו דהוי כעוקר דבר מגדולו:

וקורין לה חכמה. מילדת הבקיאה בכך ממקום למקום ואין חוששין לאיסור תחומין:

ומחללין עליה את השבת. בגמ' קאמר לאתויי שאם היתה צריכה לנר חברתה מדלקת לה וקמ"ל שאפי' היא סומא משום דמכל מקום מתישבת דעתה בכך דסברה אי איכא מידי חזיא חברתא ועבדא לי:

ומשעה שהתחיל הדם להיות שותת עד שתלד וכן אחר שילדה עד שלשה ימים מחללין עליה את השבת ועושין כל צרכיה בין אמרה צריכה אני בין שאמרה איני צריכה ומשלשלה ועד שבעה אם אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת ואם שתקה ואצ"ל אם אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת ומשבעה ועד שלשים יום הרי היא כחולה שאין בו סכנה ואפי' אמרה צריכה אני אין עושין לה מלאכה אלא ע"י נכרי כדין חולה שאין בו סכנה:

וקושרין את הטבור. של הולד שהוא ארוך ואם לא יקשרהו ויכרכו אותו יצאו מעיו אבל אין חותכין אותו בשבת ורבי יוסי אומר אף חותכין והלכה כר' יוסי:

וכל צרכי מילה עושין בשבת. כמפורש בפרק דלקמן בהלכה ב':

גמ' איזהו סיוע וכו' תוספתא פי"ו:

אף מרחמין על הבהמה ביום טוב. ובתוספתא גריס בהמה טהור' וכדמפרש ואזיל שאם ריחקה את הולד נותנין גוש של מלח על רחמה שמתוך כך נזכרת צערה ומרחמת ורוצה היא להניק את בנה. ודוקא בהמה טהורה אבל טמאה לא מרחקא ואי מרחקא תו לא מקרבא:

וקוראין לה וכו'. כהאי דתנינן לקמן בפ"ב דר"ה ולא אלו בלבד אלא אף חכמה הבאה לילד וכו' הרי אלו כאנשי העיר ויש להם אלפים אמה לכל רוח. וקמ"ל דהא דלא תני הכי בהדיא כן משום דסמיך על הא דתני לה התם:

ומחללין וכו' ומפרש שמואל שעושין לה מדורה ואפי' בתקופת תמוז:

וקושרין וכו'. כהדא עובדא וכו' כלומר וכן לענין חותכין וכהאי דאתת ושאלת לרבי ואמר בתחלה שישאלו להמילדת היאך המנהג וא"ל אין כאן מילדת שיודעת אלא היא. וא"ל זיל בתר מנהגא ואמרה אין כאן מנהג ידוע ואמר לה זילי חתיך וכר' יוסי:

כיני מתניתא וכו'. משום דקשיא ליה מאי שיטתא דמילה הכא ועוד הא תנינן לה במקומה בפרק דלקמן הלכך קאמר דכן צריך לפרש המתני' וכל צורכי חיה וכלומר דכשם קתני כשם שכל צרכי מילה עושין בשבת כך כל צרכי חיה נעשין בשבת:

תני השליא הזאת. שהולד היה מונח בתוכה בשבת שא"א לטמנה בארץ וכדי שלא יוצן הולד העשירים טומנין אותה בשמן וכו' אלו ואלו טומנין אותה אחר השבת בארץ כדי ליתן ערבון לארץ כלומר למשכון ולסימן שישוב אל העפר כשהיה:

הדרן עלך פרק מפנין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף