רידב"ז/שביעית/ז/א

רידב"ז שביעית ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא צורכה דלא שמעינן דחין קדושת שביעית חל עליהן עד שימתיקו פי' בשנו"א ז"ל דמבעיא ליה אם לענין שביעית צריך ג"כ להמתין עד שימתיקו ע"ז אמר לא כן אר"י בר"ח עולשין חשובות כו' בשביעית אלמא דשביעית חשוב יותר דאף דבכל השנים אינו חשוב ומ"מ בשביעית חשוב לאוכל א"כ ה"נ אף דאינו חשוב לטמא טו"א עד שימתיקו ואבל בשביעית א"צ להמתין עד שימתיקו וחשוב אוכל מיד ע"ז פריך הא איתמר טעמא עד שלא התיר רבי להביא ירק כו' אבל משהתיר דמי שביעית לכל מקום וא"כ צריך להמתין עד שימתיקו ע"ז פריך א"כ לפ"ז דבשביעית צריך ג"כ להמתין עד שימתיקו מצינו דבר דבתחלה אין קדושת שביעית חלה עליהן ובסוף קדושת שביעית חלה עליהן בתמיה וא"כ א"צ להמתין עד שימתיקו ופריך מסיאה ואיזוב כו' שלקטן מתחלה לעצים אין קדושת שביעית חלה עליו וכשנמלך לאכילה חלה קדושת שביעית ע"ז משני דהתם הי' בידו מתחלה לחשוב לאכילה אבל הכא קודם שימתיק לא אפשר לחול עליו קדושת שביעית ע"כ אין סברא לומר דבעינן עד שימתיק משום דלא מצינו דבר שמתחלה אין קדושת שביעית חלה עליו ולבסוף קדושת שביעית חלה עליו:

אמר להן ר"מ מחמיר אני בדמים יותר מן העיקר פי' בשנו"א ז"ל דטעמא דר"מ הוא מפני שהשמן ופרי בעצמו ניכר הוא ולא אתא לעשות בהם סחורה משא"כ הדמים דלא ניכר חיישינן שמא יעשה סחורה בהם אבל חכמים משיבין לו עכ"פ האיך אפשר לומר כן והאיך מצינו שהדמים יהא חמור מהפרי עצמו ומשיב להם ר"י דמצינו כן בשמן דחמור הדמים משמן עצמו:

כיצד הוא עושה ר"ח בשם ר"י מחליף שניהן בשל חולין פי' בשנו"א ז"ל דקי"ל דאחרון אחרון נתפס והפרי עצמו אסור א"כ מה שבא מחמת דמים אזיל האיסור ונשאר כמקדם ומותר להדליק השמן:

החליף אוכלי אדם באוכלי בהמה כמה דתימר אוכלי אדם אין עושין מהם מלוגמא ודכוותי' אוכלי בהמה אין עושין מהן מלוגמא פי' דכיון דאוכלי בהמה בא מאוכלי אדם הרי דינו כמו אוכלי אדם ופריך והתנינן מוכרין אוכלי אדם ואוכלי בהמה ליקח בהן אוכלי אדם אבל לא אוכל בהמה ליקח בהם אוכלי בהמה וכ"ש אוכלי אדם ליקח בהם אוכלי בהמה כצ"ל וכן הגי' בתוספתא וא"כ קשה האיך משכח"ל שיהא אוכלי בהמה בא מאוכלי אדם הא לא חל החליפין כשהחליף אוכלי אדם על אוכלי בהמה וא"כ האיך משכח"ל שיהא אוכלי בהמה בא מתוך אוכלי אדם ומשני והדא קניבתא דירק מסקין ליה לאגרי' והיא יבישה מן גרמי' פי' דנעשית אוכל בהמה מאוכל אדם עצמו וע"כ שייך שפיר הא דקאמר דאסור לעשות מלוגמא מאוכל בהמה הבא מאוכל אדם:

תמן תנינן א"ר יהודא אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא הוא כו' היה יושב ובטל ממלאכתו כ"ש שביע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט את ידיו וליתן בפירות כו' אם יש עמו מלאכה אחרת כשר כו' אבל אם היה יושב ועוסק במלאכתו כ"ש שבוע כו' אע"פ שאין עמו מלאכה אחרת מותר פי' דכיון דאיכא חד צד או הי' עוסק במלאכתו או יש לו מלאכה אחרת ע"ז אמר ר' בא בר זבדי ר' אבוה בשם ר"א הלכה כר"י דמתניתין אקלס כו' ומפרש הגמ' דלמה קאמר ר"י דמתניתין תיבת דמתניתין מאי כונה איכא בו ומפרש תני ר"ח לחומרא [כן איתא בסנהדרין פרק שלישי] האיך עבידא הי' יושב ועוסק במלאכתו כו' אם יש עמו מלאכה אחרת מותר אבל אם לא הי' עוסק במלאכתו כו' אעפ"י שיש עמו מלאכה אחרת אסור [כן הגירסא בשנות אליהו ז"ל] וסבירא ליה דבעינן תרווייהו שיהא עוסק במלאכתו ושיהי' לו מלאכה אחרת לא בדא פי' לא בזה הלכה כר"י אלא הלכה כר"י דמתניתין לקולא לפום כן כצ"ל ר' בא בר זבדא בשם ר"א הלכה כר"י דמתניתין לקולא לאפוקי מהא דר"י דתני ר"ת ושאל אוף הכא כן פי' הגר"א ז"ל בשנו"א משמע דשאל אם גם במתניתין דידן הלכה כר"י או לא ע"ז אמר תמן אין המלכות אונסת פי' במתניתין דידן אין המלכות אונסת ברם הכא המלכות אונסת ברם במתניתין דידן פי' במס' סנהדרין המלכות אינסת ולשון תמן הוא בירושלמי כמה פעמים וההם במס' סנהדרין איכא האי סוגיא ג"כ ושם קרי מתניתין דהכא תמן ודרך הירושלמי להעתיק הסוגיא בלשון הנשנה שם א"נ הא דשאל אוף הכא כן פי' במתניתין דידן דר"י מתיר ליקח כדרכו ובלבד שלא תהא אומנתו לכך אם יש לו אומנות אחרת ג"כ דיושב ועוסק במלאכתו אם מותר אפי' שלא בהזדמניות כמו בשביעית או לא ומסיק דהא דהתירו התם בשביעית משום דהמלכות אונסת דצריך לפרוע המס ברם הכא אין המלכות אונסת ועיין בתוס' ד"ה והוא (לעיל בפ"ד):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף