רידב"ז/עבודה זרה/ג/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


רידב"ז TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב ור"י תריהון אמרין בהכנסתן לארץ היא מתניתא פי' דתנא קאי על הכנסתן לארץ. ופריך ע"ד דרב דאמר המשתחוה לבית אסרו. בגין כן הוא פתר לה בהכנסתן לארץ פי' דכיון דתני סתם במתניתן בית שבנאו מתחילה לע"ז הר"ז אסור ולא מחלק בין של עכו"ם לשל ישראל והוי כמו בבבא דמציעתא ובבא דסיפא דשם אין נפ"מ בין של ישראל לשל עכו"ם ע"ז קשה הא עכו"ם של ישראל אינה אסורה אלא עד שתיעבד ומה שבנאו מתחילה לע"ז לא מהני עד שתיעבד ואי דעבדו ג"כ א"כ למה לי בנאו מתחילה לע"ז הא רב ס"ל דהמשתחוה לבית אסרו דתלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי ע"כ מוקי מתניתין דקאי על הכנסתן לארץ דאז א"צ להמתין עד שתיעבד אלא אסור מיד וצריך לגדע מיד דהא גרסינן במס' חלה פ"ב ה"א א"ל ר"ע אי את מודה לי בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמחים וסלתות שהן חייבין בחלה ולאו גידולי פטור הן עיי"ש והוא מהטעם דחלה נתחייבו מיד בכניסתן לארץ כדאיתא בכמה מקומות עי' ברש"י ז"ל במס' קדושין דף מ' ע"ב שמביא הספרי דמשונה ביאה זו עיי"ש וכיון שנתחייבו מיד ע"כ קפיד רחמנא דכל הקמחים שתמצא בכניסתך הרי את מחייב בחלה ואסור לאכול בלא חלה אעפ"י שבלא הכנסתו לארץ אין עליהם איסור טבל לחלה אבל מכיון שגזר רחמנא לחייב מיד חייבים בכל הקמחים שמצאו וכן אפילו אותו שגילגלום עכו"ם והוא בעלמא פטור כדאיתא שם מפורש עיי"ש בדברינו גבי מודים חכמים לר"ע בהכנסתן לארץ כו' עיי"ש וא"כ כמו כן בגידוע עכו"ם דקדמה לכיבוש ארץ ישראל כדאיתא בדף מ"ה ע"ב עיי"ש ברש"י ז"ל בכניסתן נצטוו לגדעם מיד. וע"כ כל המזבחות והמציבות ואשירות שמצאום מיד צריך לגדע ואסורות כדכתיב שם גבי כי יביאך וגו' ונתתצתם את מזבחותם וגו' (דברים ז') אעפ"י שבלא הכנסתן לא היו אסורות אלא עד שתיעבד. ע"כ מוקי רב דהמתניתין מיירי בכניסתן לארץ ע"כ לא בעינן השתחויה. אבל לר' יוחנן קשיא כיון דס"ל דהמקדיש הבית אין מועלין בו משום דהוי כמחובר וממילא לא נאסר בהשתחויה. א"כ קשה למה מוקים לה בכניסתן לארץ לאוקמה בשהשתחוה לה גם כן דהא אפילו במשתחוה נמי צריך בנין מתחלה לע"ז דבלא"ה אינו נאסר בהשתחויה ע"ז משני דלפיכך מוקי ר' יוחנן ג"כ בכניסתן לארץ משום דכיון דלא תני ברישא העצה דביטול כמו בבבא מציעתא דליטל מה שחידש או בסיפא והוציא מתוכה. ע"כ מיירי בכניסתן לארץ דלא הי' מהני ביטול כדאיתא בדף נ"ג ע"ב עיי"ש וכן מוכח כדברינו לקמן בה"ח עיי"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף