פני משה/עבודה זרה/ג/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




פני משה TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שלשה בתי' הן. לענין ביטול ע"ז:

בית שבנאו מתחילה לע"ז. שבנאו הנכרי מתחילה שיהא הבית עצמו נעבד:

הרי זה אסור. בהנאה עד שיבטלנו הנכרי קודם שיבא ליד ישראל:

סיידו. שהיה בנוי מתחילה לשם דירה ולבנו בסיד וציירו לשם ע"ז וחידשו נוטל מה שחידש והחידוש אסור בהנאה ושאר כל הבית מותר:

הכניס לתוכו ע"ז. לפי שעה ולא הקצוה לתשמיש ע"ז אין הבית אסור אלא כל זמן שהיא בתוכו וכשהוציאה הנכרי הרי זה הבית מותר:

גמ' בהכנסתן לארץ היא מתניתא. משום דקשיא להו מאי אריא דקתני בית שבנאו מתחילה לע"ז ליתני המשתחוה לבית דג"כ אסרו כמו שבנאו מתחילה לע"ז הלכך מפרשי דמתני' מילתא אגב אורחי' קתני דבשעה שנכנסו לארץ ומצאו בתים בנוים לע"ז וכן מצויירין לשם ע"ז וקתני דכיצד דינן הבנוי מתחילה לע"ז אסור והמסויד נוטל וכו' ובית שאינו אלא להכניס לתוכו ע"ז כשהוציאה מותר:

על דעתיה דרב. ופריך הש"ס הניחא לרב דס"ל כדעתיה לעיל דהמשתחוה לבית הרי הוא כבנאו מתחילה לכך שפיר הוא דבגין כן איצטריך ליה לפרש למתני' דבכניסתן לארץ מיירי ומילתא אגב אורחי' קמ"ל:

על דעתיה. אלא לר' יוחנן דהא אמר לעיל המקדיש את הבית אין מועלין דלענין מעילה חשיב כמחובר ואמרינן התם דאפ"ה במשתחוה לבית מודה ר' יוחנן דאסרו לכתחילה בהנאה כמו דס"ל בהקדש דאין מועלין בו קאמר מיהו אין נהנין בו לכתחילה וה"נ בע"ז ולא פליג על רב אלא בדיעבד דלא מדמי השתחוה לבנאו לע"ז לגמרי וא"כ קשיא לרבי יוחנן:

ויפתרינה במשתחוה לבית. כלומ' לדידיה יפרש התנא דמתני' לאחד משלשה בתים במשתחוה לבית כי היכי דלישמעינן רבותא דאפי' השתחוה דלא דמי לבנאו לכתחילה מיהת אסרו והשתא דקתני בנאו איכא למיטעי ולומר דדוקא בנאו קתני אבל השתחוה כיון דלר' יוחנן בית כמחובר חשיב ליה אפי' לכתחילה לא אסרו:

המשתחוה לבית יש לו ביטול. כלומר לעולם המשתחוה אסור לכתחילה כר' יוחנן אלא דתנא דמתני' לא איירי אלא באיסור שאין לו ביטול והלכך לא קתני המשתחוה דיש לו ביטול ולאפוקי בנאו וכמו בהכנסתן לארץ אין לו ביטול:

כיצד הוא עושה. דהא על כרחך אין לו ביטול כלל לא מצית אמרת דלא מצינו שאסרה התורה עליהן עולמית להבתים הבנוים לע"ז:

מפרק את פצימיו. דכיון דעושה מעשה ומפרק פצימי בית בטל והוא מותר:

והוא שהכניס לתוכו ע"ז. הא דקתני סיידו וכיירו לשם ע"ז וכו'. צריך ליטול מה שחידש דוקא שבשעה שחידש בו לשם ע"ז הכניס לתוך הבית ע"ז:

על דעתיה דר' לעזר שני בתים הן. וכן פריך לקמן אליביה כלומר לדידי' דמוקי המציעת' בשהכניס לתוכו ע"א א"כ היינו סיפא ואין כאן אלא שני בתים חלוקין בענינם ואמאי קתני שלשה בסיפא כשהוציא ה"ז מותר:

כאן לשעה. בסיפא שלא עשה כלל לשם ע"א אלא הכניס לתוכו ע"א לפי שעה וכשהוציאה הותר הבית:

וכאן. במציעתא שהכניס הע"א לשהות בתוכו כל זמן שהחידוש שחידש לשם ע"א קיים והלכך נוטל מה שחידש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף