רידב"ז/עבודה זרה/ג/ו

רידב"ז עבודה זרה ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר"ח זאת אומרת שאין טומאת ע"ז מחוורת דלא כן מקישה לקלים ואינו מקיש לחומרין דלמה מקיש למת בכזית נדמה לשרץ אלא ע"כ דטומאת ע"ז מדרבנן. וע"כ מקשינן לקולא כדאיתא במס' שבת דף פ"ג ע"ב דלפיכך מקשינן לקולא משום דטומאת ע"ז מדרבנן. ע"ז אמר ר"מ מחוורת היא ולמה הוא מקישה למת ולשרץ ללמד ממנה לקלים שבה הדא דאת אמר בע"ז שבורה אבל בע"ז שלימה כ"ש. ר"ל דר"מ ס"ל דבאמת מחוור הוא דמדאורייתא הוא טומאת ע"ז. אך מה דאמרינן דמקשינן לקולא משום דטומאת ע"ז מדרבנן. הוא בע"ז שבורה דאין אסורה אלא מדרבנן ובאופן דאיכא גזירה דרבא בדף מ"ב ע"ב דבעכו"ם שבורה אסורה מדרבנן ע"כ טומאתה אינו אלא מדרבנן. אבל בעכו"ם שלימה בכ"ש כיון דשלימה היא אפילו בכ"ש הוי איסורא מדאורייתא דמר רבי יוסי בי רבי בון ר"ח בר גוריון בשם רב על ראש גויה וכו' אלמא דאפילו בכ"ש אסורה:

מתניתא כמ"ד עכו"ם כנדה כו' הסוגיא הזאת כפולה במס' שבת פ"ט בשינוי גירסא קצת ומתרויהו מחוורת שמעתתא וה"פ ר"ז ר"א בשם ר"י המקדיש את הבית אין מועלין בו כן הגי' במס' ע"ז הנ"ל אר"ז הוויי בה רבנן פליגי מ"ד אסרו מועלין בו ומ"ד אין מועלין בו לא אסרו. כן הוא במס' ע"ז והכא שייך הא דלעיל והא תנינן ג' בתים הן פי' דקשה על ר' יוחנן דלמה לא אסרו הא תנינן ג' בתים הן בית שבנאו לשם עכו"ם אסור. [וכמו דמקשה לקמן בסוף סוגיא למ"ד כשמשתחוה לאילן לא אסרו. והא תנינן שלש אשרות הן אילן שנטעו לשם ע"ז. ומשני תיפתר שנשתחוה לזמורה ואח"כ נטעו] וה"נ משני תיפתר שהשתחוה לבית ואח"כ בנאו פי' דנשתחוה בתלוש ואח"כ בנאו התיב ר"ח קומי ר' יוסי מתניתא פליגא על רב השוקת כו' וההין בית לאו כמו שחיברו ואח"כ חקקו כצ"ל. [ומוכרח כן בל"ס] כו' סיתותן של אבנים הוא גמר מלאכתן ואח"כ הוי חקיקה קודם החיבור ולית הדא פליגי על ר' יוחנן בניחותא וכן מצוי כמה פעמים לדוגמא בירושלמי פ"ג דגיטין וכינה דלית הוא פליגא לר"י אבל פליגא דרשב"ל עיי"ש והירושלמי דגיטין מובא ברשב"א ז"ל פ"ק דגיטין ומפרש כן בפי' הירושלמי דהוא בניחותא דר"י אמר עכו"ם שנשתברה אסורה ע"כ אבניו ועציו ועפריו אסור משא"כ לרשב"ל קשיא דס"ל דמותרת וא"כ למה עציו ואבניו ועפריו אסורין הא הוי עכו"ם שנשתברה כיון דלא השתחוה לכל אבן תחלה אלא השתחוה לכל הבית א"כ הוי עכו"ם שנשתברה ולרשב"ל מותרת אבל לית פליגא על ר' יוחנן ופריך לא כן סברינן מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין ד"ה מותר וא"כ קשיא אפילו אליבא דר' יוחנן והא תנינן ג' אבנים הן ומוכח משם דבאינו עתיד להחזירן מותר. ומשני דע"כ תיפתר שהשתחוה לכל אבן ואבן ואח"כ בנאו ולא כדאוקמית מעיקרת שהשתחוה לבית. וע"כ מתוקמא כרב דהמשתחוה לבית אסרו ז"א דא"כ הוי עכו"ם שנשתברה מאילי' אלא על כרחך דמיירי שהשתחוה מתחלה לאבן ואבן ואח"כ בנאו ומסיק הגמ' ואפי' על רשב"ל לית היא פליגי אפילו לפי הקס"ד דסבירא ליה דלא השתחוה לכל אבן אלא לבית מכל מקום אסור אפילו לרשב"ל לא כן סברין מימר אם בשעתיד להחזירן כו' ד"ה אסור ואמר ר' יודן אבוי דר' מתני' אם היו מולחים במקומן כו' ואילו במקומן הן על כרחך אסור אבניו עציו ועפריו אפילו אליבא דרשב"ל ר' בא בשם רבי המשתחוה לבית אסרו לאילן לא אסרו והא תנינן ג' אשירות הן ומשני תיפתר שהשתחוה לזמורה ואח"כ נטעו והוי כמו דפריך לעיל על בית למ"ד לא אסרו והא תנינן ג' בתים הן ומשני ג"כ תיפתר שהשתחוה לבית ואח"כ בנאו ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף