רידב"ז/נדרים/ה/א

רידב"ז נדרים ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אם היתה חצר חלוקה פסיספוס אף רבנן מודה פי' אם חלקו אח"כ החצר ביניהם מותר אף לרבנן ולא אמרינן דכיון דהיתה דין חלוקה ונאסר עליו אפילו כשחלק אח"כ ונעשה שלו אי דאמר חצר זה אסור עליך אז אסור לעולם ואפילו כשלקח אח"כ ונעשה שלו ואפילו כשלקח מן יד אחר ואי לא אמר חצר זה אלא נכסי עליך אבל מכיון דלא איפסק אחר בינתים אסור כדקי"ל ככרי עליך ונתנה לו במתנה או לקח ממנו כיון דמתחלה הי' שייך להמדיר לא מהני מה שלקח ממנו אח"כ אם לא איפסיקה אחר קמ"ל דשרי מטעם שכ' הרמב"ם ז"ל מובא בר"נ ז"ל דף מ"ו ע"ב ד"ה אבל דאנן סהדי שע"מ כן נשתתפו שלא יוכל אחד לאסור על חבירו בענין שתהא נאסרת עליו לאחר חלוקה דאי הכי אסר עלי' נכסי דידי' ואינו בדין עכ"ל הר"נ ז"ל בטעמיה דהרמב"ם ז"ל עיי"ש בשלמא קודם חלוקה אסר עליו משום דהוי נמי דמדיר ואסר עליו נכסי דהמדיר ואף שנכסיו דידי' אינו בדין שיאסר עליו מ"מ אסור ואיסורו הוי משום חלק המדיר שזה בדין שיאסר עליו נכסיו דהמדיר משא"כ לאחר חלוקה דהוי נכסי דידי' לגמרי אינו בדין שיאסר עליו וע"מ כן נשתתפו אבל אימתי מותר כשחלקו הנ"מ כשחלקו הוא ברשותו והוי נכסי דידי' אינו בדין שיאסר עליו ואנן סהדי שע"מ כן נשתתפו שלא יאסר עליו נכסי דידיה א"כ הנ"מ כשהוי דידיה אבל אם מכרן לאחר את חלקו לאחר חלוקה ואז לא הוי דידיה ולא שייך אינו בדין שיאסר עליו נכסיו דידי' דהא לאו נכסיו דידי' נינהו והילכך אם הדירו שלא יכנס לחצר זה דאז אסור אפילו כשנכנם ביד אחר דאז לא מהני אחר ונהי דאנן סהדי שע"מ כן נשתתפו שלא יוכל לאסור עליו לאחר חלוקה שאינו בדין שיאסר עליו נכסי דידי' אבל מכיון שמכר לאחר לאחר חלוקה ולא הוי נכסי דידי' שפיר יכול לאסור עליו באומר חצר זה לעולם ולא מהני דאנן סהדי שע"מ כן נשתתפו רק כשיהי' נכסים דידי' משא"כ כשיהיה ביד אחר דאז מהני באומר חצר זה לאסור עליו לעולם והאנן סהדי לא מהני ביד אחר דהא לאו נכסים דידי' נינהו אם לא דנימא דיש ברירה ואנן קי"ל דבדאורייתא אין ברירה כמו שכ' הר"נ ז"ל בד"ה אבל וראב"י דס"ל דיש ברירה היינו דווקא בחצר שאין בו דין חלוקה כמו שכ' הר"נ ז"ל אבל בעלמא ס"ל ג"כ אין ברירה ע"כ קאמר אבל אם עמד אחד מהן ומכר חלקו לאחר חלוקה בזה אף ראב"י מודה דאין ברירה ונמצא דלא אמרינן למפרע היתה זה החלק שלו ואלא הי' כל טפח וטפח של שותפין ובאוסר עליו חצר זה אסור לעולם אפילו בשנכנס ליד אחר והסברא דהאנן סהדי הנ"ל לא מהני בשנכנס ליד אחר ע"כ אסור לעולם ודוק:

התנו ביניהן ע"מ לוותר בחזקת שותפים הן פי' אם היה תנאי מפורש ביניהן להעמיד ריחים תנור ולגדל תרנגולים בזה אין שום ספק דמותרין דהא לא הוי ויתור דויתור שייך רק בשלא הי' תנאי רק שדרכן לוותר כדכתב הר"נ ז"ל שדרכן לוותר משא"כ כשהיה תנאי מפורש ביניהן ע"ז בזה פשיטא דבחזקת שותפין הן ומותר אליבא דראב"י לא צריכא דלא פי' לא צריכא אלא בדלא הותנו ביניהן ע"מ לוותר מה אמר בה ראב"י פי' דהא פשיטא דכל עיקר הפלוגתא דרבנן וראב"י בברירה ע"כ טעמיה דרבנן דל"ל ברירה לאו משום לתא דברירה דהא אפילו לדידן דקי"ל בעלמא אין ברירה מ"מ הכא קי"ל כראב"י משום דברירה דהכא הוי בדרגא אחריתי אפילו למ"ד דל"ל ברירה הכא ס"ל ברירה משום דכן נשתתפו אדעתא דהכא כמו שכ' הר"נ ז"ל עיי"ש וע"כ טעמיה דרבנן דל"ל גם הכא ברירה הוא דס"ל דלגבי מודר הנאה לא מהני מה שנשתתפו אדעתא דהכי אף דלכל הדברים בודאי נשתתפו אדעתא דהכי מעיקרא אבל מ"מ לא מהני זה לענין מודר הנאה משום דקי"ל אף ויתור אסור במודר הנאה אף דבעלמא לא חשוב נהנה מחבירו כיון שכן דרך לוותר אבל במודר הנאה חשוב נהנה ע"כ ס"ל לרבנן דלא מהני הברירה לענין מודר הנאה להחשיבו שאינו נהנה מחלק חבירו אף שכן הדרך שכל אחד משתמש בחלק חבירו כל אחד ביומו ולא חשוב דנהנה ביומו מן חלק חבירו אבל לענין מודר הנאה לא מהני והילכך מיבעיא לן לראב"י אם דס"ל דבאמת גם ויתור מודר בהנאה או דילמא דלא חשוב לדידי' כוויתור. וה"פ הותנו ביניהן ע"מ לוותר אם כשהותנו בשעת השותפות ע"מ לוותר לא חשוב וויתור דבחזקת השותפין הן דעומד בחזקתו ולא חשיב וויתור לא צורכא דלא פי' לא צריכא אלא בדלא הותנו ביניהן ע"מ לוותר דאז חשוב וויתור מה אמר בה ר"א בן יעקב אם הא דמתיר בברירה דלא חשוב לה וויתור או דס"ל דמותר וויתור במודר הנאה וכן גבי לוקח בפחות כו' וההיא דלא ישאילנו וההיא דאמר רשב"י דהתם אסור משום וויתור מה אמר בה ראב"י ופשיט לה ממתניתן הא דשניהם אסורין להעמיד ריחים כו' למי נצרכה ע"כ לראב"י ונמצא דהאיבעיא שלך הוא ממתניתן השותפין שנדרו וכו' הא אם לא נדרו סתמן כמוותרין אלו לאלו והוי דבר המוותרין ואפ"ה אסור למודר הנאה אליבא דראב"י וע"כ טעמיה דראב"י ברישא דמתיר משום ברירה דלא חשוב לה כוויתור ועי' בר"נ ז"ל בר"פ השותפין ודברינו עולים ע"פ שיטתו ז"ל ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף