רידב"ז/מעשר שני/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד


רידב"ז TriangleArrow-Left.png מעשר שני TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ריב"ל אמר אין מוסיפין חומש אלא על תחלת הקדשות כו' א"ר יודן כו' אר"מ פסח צורכה שלמים לא צורכה שלא תאמר הואיל ופסח משתנה לשם שלמים כהקדש אחד הוא. פי' דלא הוי הקדש חדש והקדש אחרת אלא הקדש אחד הוא ולא תחלת' הקדש ע"כ צריכה לאשמעינן גבי פסח דמוסיף חומש אבל שלמים בכסף מעשר ל"צ לאשמעינן דפשיטא דהוי הקדש חדש ולא כהקדש אחד דמי ע"ז אמר ר"ה טעמא דר"ש דו אמר אין הפסח כו' פי' דמפרש טעמא דר"ש דס"ל במס' תמורה דף כ' ע"א דבמקדיש נקיבה לפסחו דאין עושה תמורה ולא אמרינן דיעשה תמורה הואיל ופסח משתנה לשם שלמים וע"כ יחול הקדש פסח אנקיבה לעשות תמורה משום שלמים דשלמים באין נקיבה כדס"ל לרבי שם דע"כ עושה תמורה בנקיבה לפסח משום דנשתנה לשלמים משום דס"ל אין הפסח עושה תמורה ושונה הימר בו עודהו פסח ממיר בו עודהו שלמים ולמה לא יעשה תמורה ושונה בפסח משום דמימר בו כשיעשה שלמים אלמא דלא נעשה תמורה בפסח משום שלמים זהו טעמא דר"ש הרי קמן דס"ל דממיר בפסח ממיר בו כשהוא שלמים משום דהוי ב' קדושות וב' גופין כן שיטת הירושלמי במס' תמורה מובא ברש"י ז"ל במס' תמורה בשם הירושלמי עיי"ש בדף ט' דכשהוא ב' גופין וב' קדושות עושה תמורה ושונה ע"כ מימר בו עודהו שלמים הרי קמן דהוי ב' קדושות ולא כהקדש אחד דמי ע"ז השיב לו ר' מנא ולא דמויי הוי רבי מדמי לה בתמי' ר"ל אם לא הי' דמיא האיך הוי רבי במס' תמורה שם מדמה לה להקדש אחד עיין בתוס' ותמצא הרחב הביאור:

ר"ז ר"ה תרויהון בשם ריב"ח ח"א [הגר"א ז"ל מחק תיבת ח"א] שלמים שלקחן בכסף מעשר פקעה מהן קדושת מעשר תרומה שלקחה בכסף מעשר לא פקעה ממנה קדושת מעשר ח"א משנה שוברת משיבין דבר שפקעה ממנו קדושת מעשר על דבר שלא פקעה ממנו קדושת מעשר. פי' דא"כ מאי קאמר ר"ש במתניתין אם היקל בזבחי שלמים לענין תרומה דהא כיון שנעשה שלמים פקעה מהן קדושת מעשר ע"כ לא איכפת לן מה שממעט באכילתו דמעשר כשיהא נותר ופיגול משא"כ בשלקח תרומה בכסף מע"ש דהוי עדיין בקדושת מע"ש וכשנטמא בטבו"י הרי ממעט באכילת מע"ש. וחורנה אמר לית הדא תברא משיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו על דבר שלא פקעה ממנו קדושתו שהוא אמר לו אבדת קדושתו. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק פי' דשפיר פריך ר"ש דמה אם היקל להביא שלמים בכסף מע"ש דפקעה קדושת מע"ש וכשיבוא לידי פיגול ונותר יאבד כל קדושתו קדושת מע"ש וקדושת שלמים מ"מ לא איכפת לן על זה שמא יבוא לידי אבידת כל הקדושה לא כ"ש דמותר ליקח בכסף מע"ש תרומה ולא חיישינן לממעט באכילתו בפסול דטבו"י דהא עכ"פ לא תיאבד הקדושה. ולגי' הספרים שלפנינו עבר על טבילה אחת נמי מתפרש כן דהא בפסול דטבו"י אין כאן רק שעברה עליו הטבילה וצריך הערב שמש אבל אח"כ כשיעריב שמשו מותר לאכול:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף