רידב"ז/מעשר שני/ג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


רידב"ז TriangleArrow-Left.png מעשר שני TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני לא יאמר אדם לחבירו בירושלים העל כו'. דגם זה כפריעת חוב הגם דהוי רק ממקום למקום וי"ל דדמי לחליפין ולא כפריעת חוב דהא הוי כמיד ליד ע"כ קמ"ל דזה ג"כ אסור. ע"ז קאמר דמתניתא ר"י ור"נ היא דקס"ד דטעמא דר"י ור"נ במס' שביעית פ"ח גבי לקח מן הנחתום ככר בפונדיון כשאלקוט ירקות השדה אביא לך דמותר לת"ק דחשיב כחליפין ור"י ור"נ דאוסרין שם הוא משום דס"ל דחשיב כפריעת חוב הגם דהוי רק כממקום למקום דהא באותה עיר ובאותו זמן גופיה נותן לו הירקות דשביעית ורק בכדי שילך ויביא מ"מ ס"ל לר"י ור"ל דלא חשיב כחליפין אלא חשיב כפריעת חוב וא"כ ה"נ אפילו בירושלים גופה רק ממקום למקום לא חשיב כחליפין אלא כפריעת חוב ודחי הגמ' דז"א דלא דמי הא להא דר"י ור"נ דמה אנן קיימין אם בההוא דאמר ליה הא לך הב לי ד"ה מותר [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] הב לי ואנא יהיב לך ד"ה אסור [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] פי' אם נותן לו תיכף לד"ה הוי חליפין ואם באומר לו הב לי תחלה ואני יהיב לך אח"כ שאלך אח"כ ללקוט לד"ה הוי פריעת חוב אלא כי אנן קיימין בההוא דח"ל הב לי וברי [כן הגי' במס' שביעית פ"ח] לי אנא יהב לך ר"ל בני שיש לי הלך ללקוט ולהביא ואנא יהיב לך וכההיא דאמרינן בש"ס דילן הלויני עד שיבוא בני אמצא מפתח אין זה פריעת חוב אלא חליפין דהא איתנהו גבי' עיי' במס' ב"מ דף מ"ו ע"א ודף ס"ג ע"ב וה"נ ס"ל לת"ק דאין זה חשיב פריעת חוב אלא חליפין דהא בנו כבר הלך ללקט ור"י ור"נ ס"ל כיון שאין ירקות השדה מצויים לא מהני אפילו באומר עד שיבוא ברי משום דלא דמי לחליפין משום דחשיב ליתנייהו גבי' כיון שאין ירקות השדה מצויים:

מהו שיאמר לו טול חבית של יין זו ואנו אוכלין חבית של שמן. אם דוקא מותר בשנאכלם ונשתם דבר זה גופי' אבל שנחלק בשמן בעד יין אסור או דילמא ל"ש. ושאל אם מעשר בהמה כן וקס"ד דמיבעיא על מעשר בהמה אם שייך אצל מעשר בהמה כל עיקר ההיתר הזה של מע"ש שנאכלם ונשתם או לא ע"ז פריך הגמ' מאי קמבעיא לי' וכי מע"ש ע"י שמכירתו מיוחדת [גי' הגר"א ז"ל בכי"ק מותרת] את אמר מותר מעשר בהמה ע"י שאין מכירתו מיוחדת [גי' הגר"א ז"ל מותרת] את אמר אסור פי' בתמי' ומהיכי תיתי נימא לחלק בזה ההיתר בין מע"ש למעשר בהמה הא שניהן שוין בדין מכירה ע"ז קמשני דלית פשיטא דלא דהיא מותר ר"ל דלית שום ספק דל"צ דאלא מותר דעיקר ההיתר שנאכל ונשתה פשיטא דמותר במעשר בהמה כמו במע"ש אלא עיקר האיבעיא דמיבעיא לן אם במעשר בהמה כן הוא קאי על האיבעיא מהו שיאמר לו טול חבית של יין זו ואנו אוכלין חבית של שמן ע"ז קמיבעיא לן אם במעשר בהמה כן מהו שיאמר לו העל בהמה וחי' זו ואנו אוכלין בשר שחוטה שיש לי שם ר"ל דמשכח"ל האי איבעיא גם במעשר בהמה דהא בהעלאה של חולין בעד אכילה של מע"ש פשיטא דאסור ובמין אחד כגון יין ויין שמן ושמן בעד העלאה של מע"ש של יין זו נאכל יין אחרת פשיטא דמותר רק דמיבעיא לן במע"ש של ב' מינים ביין ושמן ולכאורה לא משכח"ל האי איבעיא רק במע"ש משום דבמע"ש איכא ב' מינים וע"כ שייך האיבעיא בהעלא' דמין זה על אכילה ושתי' במין אחר אבל במעשר בהמה דליכא רק מין א' לא שייך האיבעיא ע"כ קמ"ל דאף במעשר בהמה שייך ג"כ האי איבעיא בהעלאה של בהמה וחי' בחיים על אכילה של בשר שחוטה של מעש"ב שיש לו שם דדמי לב' מינים [עיי' בתוס' ז"ל במס' ב"מ דף מ"ו ע"ב ובמס' קדושין דף כ"ח ע"ב] ואפילו מין אחד הוא מ"מ חשיב כמזמינו לאכול על בשר שחוטה בעד העלאה של בהמה בחיים דהא בחיים עדיין בחזקת איסור עומדת והוא הזמינו על דבר שכבר מותר אבל לא דמיבעיא לי' אם מעשר בהמה דמי למע"ש בדין זה דפשיטא דשוין הן בדין זה ורק דכשמבעיא לי' בב' מינים במע"ש מסיק דמשכח"ל האיבעיא הזאת אף במעשר בהמה כן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף