רידב"ז/מכות/א/ב

רידב"ז מכות א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבב"מ ר' עמרם ר"מ בשם רב המלוה א"ח ע"מ שלא לתובעו השביעית משמטתו והא תנינן בניחותא השוחט את הפרה וחילקה בר"ה ומר ר"מ דר' יהודא היא פי' דקאי על הא דקאמר ר' יהודא גבי הקפת חנות ראשון ראשון משמט פריך הגמ' וכי מפני שמקיף לו פעם שני' נעשית ראשונה מלוה ומשני הגמ' כיי דתנינן תמן השוחט את הפרה וחילקה בר"ה כן הוא גי' הגר"א ז"ל במס' שביעית פ"י ה"א וראוי לתובעו בר"ה בתמי' ואמאי משמט ואמר ר"ב בשם ר"ז במי שהוא ראוי להאמינו ומכיון שראוי להאמינו כמו שראוי ליתן לו מעות כן גי' הגר"א ז"ל וה"פ דאיש שהוא ראוי להאמינו א"צ ראוי לתובעו אלא דראוי ליתן מעצמו בלא תביעה וקרינן לא יגוש דהוא נוגש א"ע ולא בעינן נגישה לתובעו אלא נגישה ליתן וראוי ליתן וראוי לתובעו הכל אחד הוא ובר"ה הוי ראוי ליתן מעצמו ע"כ קרינן לא יגוש משום דאין נפ"מ בין נגישה דתביעה לנגישה דליתן והגם דגבי יו"ט אין ראוי לתבוע הלואת יו"ט מ"מ אבל ראוי ליתן בלא תביעה וכמו כן ס"ל לר"י גבי הקפת חנות אע"ג דאין דרך לתבוע גבי הקפת חנות עד שיקבץ סכום ממון כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות מכל מקום כשמקיף פעם שני ראוי ליתן מעצמו וראוי ליתן הוי כראוי לתבוע יקרינן בי' לא יגוש ונעשית הראשונה מלוה ועיין היטב במס' שביעית פ"י ה"א ברידב"ז ד"ה ומפני וע"כ מביא ראי' להא דאמר רב"ב עמרם בר מתנה בשמו דרב דהמלוה את חבירו ע"מ שלא לתובעו השביעית משמטתו והיא משום דראוי ליתן מעצמו וקרינן בי' לא יגוש כמו בראוי לתובעו כההיא דהשוחט את הפרה וחילקה. בר"ה אעפ"י שאינו ראוי לתובעו אך מכיון שמאמינו ראוי ליתן מעצמו בלא תביעה ומביא ההיא דאמר ר"א דר' יהודא הוא לחזק הענין דהיינו טעמא דהשוחט את הפרה וחילקה בר"ה והיינו טעמא דר' יהודא דהכל הוא משום דראוי ליתן אעפ"י שאינו ראוי לתבוע:

תני שלשים יום לא איתי וכו' עייל רב יהודא ואמר טעמא קרבה שנת השבע שנת השמיטה לא היא שנת השבע ולא היא שנת השמיטה מה ת"ל כו' שלא תאמר כל שלשים יום אינו רשאי לתובעו לאחר שלשים יום בהשמט כספים הוא ולא יגבנו לפום כן צריך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה לא כן וכו' ה"פ דהאי קרא דהשמר לך פן יהיה דבר וכו' קרבה שנת השבע וגו' מידרש על הלואה שלא תמנע א"ע מלהלוות לאחיך מחשש השמיטה דשביעית שכן גרסינן במתניתן דלקמן שראה העם שנמנעו מלהלוות זל"ז ועוברין על מה שכתוב בתורה השמר לך פן וגו'. ומובא במס' גיטין [דף ל"ו ע"א] עיי"ש וע"כ יליף מיתורא דקרא דשביעית ושמיטה לא היא שנת השבע ולא היא שנת השמיטה אלא ע"כ יש לך שמיטה אחרת שהיא כזו כדאיתא במס' מכות דף ג' ע"ב עיי"ש מפורש כן והכא יליף לה כך שהתורה הזהירה שלא תניח ידך מלהלוות לו מחשש שתשמט בשביעית ואי דיגבה קודם זמן השמיטה אך בשלשים יום קודם השמיטה שמא תניח את ידך להלוות לו מטעם כל שלשים יום אינו רשאי לתובעו ולאחר שלשים יום בהשמט כספים הוא ולא יגבנו קמ"ל התורה שלא תאמר כן והיינו דקאמר שלא תאמר כל שלשים יום וכו' אלא תלונו עד יום האחרון של שמיטה וע"כ דקמ"ל התורה שלא תשמט מטעם שכל שאינו רשאי לתובעו לא קרינן לא יגוש ואינו משמט דל"ל דהתורה גזרה אפילו שבודאי תשמט מ"מ תלונו ז"א דא"כ לאו הלואה היא אלא מתנה אלא ע"כ דהתורה מגלה לנו שעד יום האחרון תלונו ולא תניח את ידך משום שלא תשמט שביעית וילפינן מהכא דשלשים יום אינו רשאי לתובעו ואמרה התורה אעפ"כ לא תתירא מלהלות לו דכל שאינו רשאי לתובעו לא תשמטנו השביעית והיינו דכתב רחמנא שנת השבע שנת השמיטה דיש לך שמיטה אחרת שהיא כזו כדאיתא בבבלי במס' מכות [דף ג' ע"ב] דאל תתירא מפני שלשים יום ומפני שנת השמיטה שלא תאמר כן משום דשביעית אינה משמטת בשאינו רשאי לתובעו וע"ז פריך לא כן אר"ב בר ממל ר' עמרם רב מתנה בשם רב המלוה את חבירו ע"מ שלא לתובעו השביעית משמטתו וע"כ ל"ל דהתורה אמרה שלא תתירא מן הל' יום דשביעית משום דלא תשמט ז"א דבודאי משמט והאיך ילונו דדמי למתנה וא"כ אין למילף מיתורא דשביעית ושמיטה השלשים יום הנ"ל והגר"א ז"ל בכי"ק מחק תיבת לא וגרס כן אמר רבב"מ כו' פי' דהתורה קמ"ל דמשמט אע"פ שאינו רשאי לתובעו בתוך ל' יום ומביא ראיה דכן אמר רבב"מ ג"כ דבמתנה שלא יתבעו נמי דינא הכי אשכח תני ר"י כו' לתרוצי היתורא דשביעית ושמיטה שלא תאמר כל שש שנים שדהו לפני כרמו לפני והנכון כמו דגרסינן שנת שבע כמו שנכתב אצלי בהגהת הגר"א ז"ל כלומר דיש לו לירא מלהלות לו מחשש שביעית מפני ב' דברים דיש לו לירא מלהלות לחבירו בשנת שבע מחשש שלא יהי' לו במה לפרוע כיון דשנה זו אסור בזריעה ובקצירה ולא יהי' ממה לשלם דשדהו לפניו פי' דשדהו עומד לפניו כמו לנגדו פי' דהוא הפקר לפניו ואין לאל ידו לזרוע ור"ל שדהו אינו בידו אלא לפניו ואחר שבע אמרה התורה דסוף שביעית משמט כספים וא"כ היאך אגבה חובי מחשש ב' דברים משביעית ושמיטה כלומר דין שביעית ודין שמיטת כספים ע"ז אמרה התורה שלא תתירא ולא תניח את ידך מלהלוות לו אך הילל הזקן ראה שנמנעו העם מלהלוות זה לזה ועוברין על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה וגו' עמד והתקין פרוזבל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף