רידב"ז/יבמות/ז/ג

רידב"ז יבמות ז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני ר"י בר"י משום אביו הי' בת מאכלת פי' בנכסים מועטים כדאיתא בבבלי ר"א בשם ר"י שכן הוא ראוי לתופשו מן המזונות ופריך ואשה אינה ראוי לתופשן מן המזונות ומשני שכן ראוי' לתבוע כתובתה ולאבד מזונותי' וקשיא כתובה ד"ת ומזון הבנות מדבריהן ודבריהן עוקרין ד"ת ע"כ. והגי' המפרשים ז"ל שצ"ל תרומה מד"ת ולפענ"ד נראה שאין כאן הג"ה אחריתי וכמ"ש ממש והיא ירושלמי מפורש ב' פעמים לקמן במכילתין פט"ו ה"ג ובכתובות פ' נערה ה"ח דגרסינן שם ר"ח עביד כתובה מדרש דרש ר"ח הבנים ירשו והבנות יזונו מה הבנים יורשין מן המטלטלין אף הבנות ניזונות מן המטלטלין שמואל אמר אין הבנות ניזונות מן המטלטלין כו' אמרינן חזר בו ר"ח אמרין יאות כתובה ד"ת מזון הבנות מדבריהן ודבריהן עוקרין ד"ת. אלא בכסף כתובת אמן פליגין ופריך וכסף כתובת אמן לא קרקע הוא ע"כ ובכתובות מפורש הגירסא ואפילו תימר בכסף כתובת אמן פליגין וכסף כתובת אמן לא קרקע הוא ע"כ וגם שם לא הבנתי פי' המפרשים ז"ל ונראה לפענ"ד דה"פ עפ"מ דגרסינן בבבלי דף נ' ע"ב יתיב רב יוסף קמי דרב המנונא ויתיב ר"ה וקאמר כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע אווש עליה כל"ע מאן דשביק ארעא ירתון לי' בני' מאן דלא שביק ארעא לא ירתון לי' בני' א"ל רב יוסף ודילמא כתובת בנין דכרין קאמר מר א"ל מר דגברא רבה הוא ידע מאי קאמינא ע"כ ופרש"י ז"ל כפי דקאמר ר"ש עד שיהי' מותר דינר דמותר הדינר צריך להיות מקרקע וכתב בשט"מ ז"ל הא דצריך למימר אליבא דר"ש הא בעיקר כתובת בנין דכרין אף רבנן מודי דמקרקע ולא פליגי רק על המותר דינר דלרבנן סגי שיתקיים נחלה דאורייתא במותר דינר אף במטלטלין ולר"ש בעינן קרקע אבל בעיקר כתובת בנין דכרין לכ"ע מקרקע היא י"ל משום דלישנא דרב המנונא דקאמר מה הבנים יורשין אלא מן הקרקע סתם הוא משמע דקאי אירושה דאורייתא ע"כ פירש אליבא דר"ש במותר הדינר דצריך להיות מן הקרקע עיי"ש בשט"מ ז"ל הנ"ל דמפרש ומבאר שם דע"כ אין ללמוד מזון הבנות מירושת הבנים בעלמא דז"א אלא ע"כ מכתובת בנין דכרין דהוי שתי תקנות שתיקנו חכמים ולמידין זמ"ז עיי"ש ולפ"ז אין ללמוד אלא מכתובת בנין דכרין גופי' או מן המותר דינר של כתובת בנין דכרין דאף דהוי ירושה דאורייתא המותר דינר מ"מ למידין מזון הבנות ממנו ממדרש כתובה והנה פי' מדרש כתובה פי' בשט"מ ז"ל בפ' המקבל דהוא דמדקדקין ודורשין אותם כמו שדורשים בד"ת ולא כפשוטן אלא מדרשות אחרים כמו דרשת ראב"ע הבנים ירשו והבנות ניזונות מה הבנים אין יורשין אלא לאחר מיתת אביהם כו' עיי"ש שכתב כן בשם גאון עיי"ש וזהו ג"כ הדרש שדרש ר"ח הבנים ירשו הבנות יזונו מה הבנים יורשין מן המטלטלין אף הבנות ניזונות מן המטלטלין אע"פ שאינו מבואר בפירוש שנשתעבד על מזון הבנות ממטלטלין אעפ"כ דורשין אנחנו מתוך הדרש שנשתעבד על המטלטלין מכתובת בנין דכרין ולכאורה קשה למה לא נדרוש גם על גוף הכתובה שנשתעבד על המטלטלין מכתובת בנין דוכרין ונימא דכתובת בנין דכרין מלמד על כל המבואר בשטר כתובה אבל ז"א דלא נוכל למדרש על כל המבואר בכתובה הר"ז דומה למה דגרסינן בר"פ הכותב הכותב לאשתו דין ודברים א"ל בנכסיך הר"ז אוכל פירות כו' ופריך בגמ' ולימא מכל מילי סליקת נפשך אמר אביי יד בעהש"ט על התחתונה פרש"י ז"ל המוציא שטר מן המוחזק בדבר מה שמפורש בשטר יכול לתבוע עליו ואם השטר סתם ואינו ידוע האיך לפרשו מורידים אותו לפחות שבמשמעות כו' עיי"ש ופריך ואימא מפירי כו' אימא מירושה כו' עיי"ש וה"נ מכיון שאינו מבורר בפירוש האיך לדרוש אין דורשין על הכל כמו שלא תוכל לטעון מכל מילי סליקת נפשך כיון שאינו מפורש בהדיא לדרוש על הכל ואין להקשות למה נבחר מזון הבנות יותר לדרוש עליו מן הכתובה אימא דרשינן יותר על גוף הכתובה כמו דפרכינן שם ואימא מפירי ואימא מירושה וה"נ קשה אימא בגוף הכתובה דרשינן ופרשינן על גוף הכתובה ולמה פרשינן על מזון הבנות יותר מגוף הכתובה בשלמא על הכל לא פרשינן משום דאינו מפורש ויד בעהש"ט עה"ת אבל מנ"ל לפרש ולדרוש על מזון הבנות יותר מגוף הכתובה בשלמא על מזונות אשה בהתנאי דאת תהא יתבה בביתי ומתזני מנכסי לא דרשינן שתהא מן מטלטלין משום דעדיף יותר כח מזון הבנות ממזון האשה כדאיתא בסוגין משום דכח המזונות של אשה חלשה ממזון הבנות שכן ראוי לתבוע כתובה ולאבדה מזונותי' משא"כ כח מזון הבנות ע"כ כח מזון הבנות אלים מכח מזון האשה אבל מגוף הכתובה במה אלים כח מזון דבנות לדרוש ולפרש עליהם מלדרוש ולפרש על גוף הכתובה בשלמא אי ר"ח יליף מגוף כתובת בנין דכרין דהוי מטלטלין ע"כ שפיר דרשינן ופרשינן על המזונות דבנות דשתיהן הוי ב' תקנות שתיקנו חכמים ולמדין זמ"ז וכן פי' הרשב"ם ז"ל במס' ב"ב דף קל"א דבחד ב"ד איתקון או בתרי ב"ד איתקון דהוי דומים תקנות זל"ז. אבל אין ללמוד כתובה דאורייתא מתקנת ב"ד רק דילפינן תקנה מתקנה אבל לא דאורייתא מתקנה. אבל אי ר"ח יליף מזון הבנות ממותר דינר דכתובת בנין דכרין והוא ירושה דאורייתא קשה למה לא נילף גוף הכתובה דד"ת מירושה דאורייתא ושיעבוד א"ע על מטלטלין כמו על ירושה דאורייתא והיינו דקאמר חזר ר"ח אמרין יאות כתובה ד"ת ומזון הבנות מדבריהן ודבריהן עוקרין ד"ת פי' הלא עדיף יותר למדרש על כתובה יותר ממזון הבנות משום דכח הכתובה אלים דהוא מן התורה ונילף כתובה ד"ת מירושה דאורייתא דמותר דינר של כתובת בנין דכרין והאיך תפרש על מזון הבנות ולעקור גוף הכתובה. א"כ דבריהן חזק טפי מד"ת שיהא דבריהן עוקרין ד"ת בתמי'. ע"ז משני דלא כדאמרת דר"ח יליף ממותר דינר דכתובת בנין דכרין אליבא דרבנן דס"ל דמותר דינר אף ממטלטלין ז"א אלא בגוף כסף כתובת אמן פליגין דר"ח ס"ל דכסף כתובת בנין דכרין נמי ממטלטלי היא אליבא דרבנן דר"ש [כמו שכ' הב"י ז"ל בסי' קי"א לשיטת הרב אלפס ז"ל] ויליף תקנתא מתקנתא שתהא ב' התקנות דומין זל"ז אבל לא מירושה דאורייתא. ושמואל ס"ל דאף כתובת בנין דכרין נמי מקרקע הוא לד"ה אף לרבנן ולא פליגי אר"ש אלא במותר דינר. ע"ז פריך הגמ' וכסף כתובת אמן לאו מקרקע היא בתמי' דהגמ' לא ניחא למימר דרבנן דפליגי על ר"ש ס"ל דגוף כתובת אמן נמי מטלטלי הוא ז"א דע"כ לכו"ע גוף כתובת אמן מקרקע היא ולא פליגי רק במותר דינר דלר"ש הוי מקרקע ולרבנן הוי מטלטלי א"כ ע"כ הא דיליף ר"ח מה הבנים יורשין מן המטלטלין ע"כ על מותר הדינר של כתובת בנין דכרין אליבא דרבנן דהוא ירושה דאורייתא א"כ לפ"ז חוזר הקושיא כתובה ד"ת ומזון הבנות מדבריהן כנ"ל ולמה לא נילף כתובה מירושה דאורייתא ממותר הדינר של כתובת בנין דכרין והאיך דרשת על מזון הבנות שהיא מדבריהן ולעקור כתובה שהיא מד"ת כן נראה לפענ"ד ברור פירוש דההיא שמעתתא [מתורץ בזה קושיית הש"ק ז"ל עיי"ש דפריך מב"ח דעלמא ודחק להגי'] ומהירושלמי הזה מוכח כשיטת הרא"ש ז"ל דלא פליגי רבנן ור"ש רק במותר דינר אבל בגוף כתובת אמן לד"ה מן קרקע הוא. ועפ"ז מבואר מאליו סוגיא דידן דקאמר הבת מאכלת שכן ראוי לתופשן מן המזונות וא"כ ע"כ דמזון הבנות ממטלטלין [עי' בתוס' ז"ל דף ס"ז ע"ב ד"ה מועטין] [דעבדא כמטלטלי דמי] והיא ממדרש כתובה ופריך ולמה עדיף למידרש ולפרש על מזון הבנות ממזון האשה ומשני שכן חלש כח מזון האשה ממזון הבנות שכן ראוי לתבוע כתובתה ולאבד מזונותיה ופריך מכתובה וקשיא על המדרש כתובה דקילפות מזון הבנות ממטלטלי ולא לעיקר כתובה גופה וקשיא כתובה ד"ת ומזון הבנות מדבריהן. ודבריהן עוקרין ד"ת ונשאר בקושיא כמו בכל ב' הסוגיות הנ"ל ביבמות פט"ו וכתובות פ"ד וכן דרך הירושלמי למי שרגיל בו שנקט הכא בקצרה ומבואר באורך במקום אחר:

כמ"ד מאיליהן קבלו את המעשרות הוא דיבור המתחיל ולא שייך לדלעיל פי' דע"כ מוכח מר' יוסי דס"ל הבת מאכלת בתרומה ע"כ דמעשרות מדבריהן דאל"כ האיך תאכל בתרומה דאורייתא מתקנתא דרבנן אשכחת אמר דרי"ש בר"י חלוק על אביו דר"י ס"ל ע"כ מאיליהן קולי המעשרות ור"י בר"י חלוק עליו כדמסיק דאמר ר' סימון בשם חולפיי רבי ור"י בר"י כו' כו' ומשך ר"י בר"י את ידיו כו' דס"ל מעשרות מד"ת ואח"כ אשכח תני בשם אביו דהוא ר' יוסי מפורש מאיליהן קבלו את המעשרות ואמר יאות דיאות תני בשם אביו כן דע"כ שיטת אביו כן לפי שיטתו דס"ל דהבת מאכלת הכא ע"כ מעשרות מדבריהן ודבריהן עוקרין את דבריהן ודוק:

רב"י ור"י בר"י ובר הקפר נמנו על אויר אשקלון כו' עי' ברידב"ז של מס' שביעית פ"ו השייך לזה הענין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף