רידב"ז/יבמות/ד/א

רידב"ז יבמות ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשעבר הא בתחלה לא דמתניתא היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהא לה ג' חדשים כו' הרי חליצה בידה כו' כו' כרוז לכהונה חלץ בתוך שלשה חדשים מהו שתהא צריכה לאחר ג' חדשים נישמעינה מן הדא קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה כשירה ר"מ אמר לה סתם כו' דר"מ אמר אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה כו' כמה דאת אמר תמן אע"פ שחלצה חולצת וכו' פי' דהוא מטעם קנס צריכה חליצה עוד הפעם. אבל בדיעבד סגי בזה החליצה ועי' בירושלמי סוטה פ"ד דהוא מטעם קנס ודוק:

ר"י בעי חלץ לה מעוברת והפילה פי' אם זה דווקא בחלצה תוך ג' צריכה חליצה לכתחלה ובדיעבד די בחליצה הזה אבל אם חלץ למעוברת אם ג"כ כן או לא וע"ז אמר נשמעינה מן הדא הרי שמת והניח את אשתו מעוברת יכול תהא זקוקה ליבם ת"ל ולא ימחה כו' יצא זה שאין שמו מחוי יכול תהא מותרת להנשא ת"ל להקים לאחיו וגו' עד שתדע אם בן קיימא הוא יכול אף אשת סריס כו' אלמא דמעוברת אין זקוקה ליבום מדאורייתא ע"כ אין חליצתה חליצה אפילו בדיעבד אם לא חלצה חליצתה פסולה יכול אומר צרתה מותרת להנשא פי' גבי חלץ בתוך ג' דצריכה חליצה עוד הפעם ואינה מותרת להנשא לכתחלה בלא חליצה ואם נשאת א"צ חליצה עוד הפעם וחליצתה כשירה רק לכתחלה אינה מותרת להנשא עד שתחלוץ עוד הפעם והוא משום קנס ואפשר דלדידיה קנסו לצרה לא קנסו דלא עבדה איסורא. ופשיט מהא הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת משמע דחלץ לה קודם שנודע דמעוברת היא והיא בתוך ג' הר"ז לא תינשא צרתה [והברייתא הזאת מובא בבבלי דף ל"ה ע"ב] כמה דאת אמר צרתה לא תינשא עד שתדע במה היא נותרת או בביאה או בולד פי' דאם לא יהי' הולד בן קיימא הרי ביאתה דתוך ג' ביאה גמורה הוא דביאת תוך ג' א"צ ביאה אחרת רק לכתחלה משום קנס ולדידה קנסו לצרתה לא קנסו אך דאינה רשאי להנשא עד שתדע במה היא נותרת אף הכא בחליצה אף דלצרה לא קנסו מ"מ אסורה לינשא בתוך ג' עד שתדע במה היא נותרת [ושיטת הירושלמי דלא משום דאין הולד פוטר עד שיצא לאויר העולם כן בש"ס דילן אלא משום דבעינן שתדע במה הוא נותרת כדמוכח בפ' ד"א] וסגנון הגמ' כך היא מתחלה בעי חלץ בתוך שלשה מהו שתהא צריכה חליצה לאחר ג' וקפשיט דלכתחלה צריכה ובדיעבד אינה צריכה והדר מיבעיא האיך הדין במעוברת גמורה ובחלצה גופה ופשיט דאף בדיעבד צריכה חליצה עוד הפעם מדאורייתא והדר מיבעיא האיך הדין בצרת דתוך ג' שמא אף לכתחלה מותרת ומסיק דצריכה להמתין עד שתדע כן נראה לפענ"ד ברור פי' האי סוגיא:

אמר ר' יוסי אע"ג דשמואל אמר זכין בעוברין מודה והוא שיצא ראשו ורובו בחיים פי' אם אח"כ נולד ויצא ראשו ורובו בחיים אז דיינינן ליה על למפרע אבל אם הי' ניפל לא זכה די מתניתא ר"ל דכן מוכח ממתניתן דידן דדיינינן העובר רק על למפרע לאחר הלידה החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת כמה דא"א כאן למפרע לא נגעה בה חליצה ר"ל דווקא לאחר הלידה חשוב העובר למפרע לבן אדם ולא נגע בה חליצה דחשוב לבן וה"נ חשוב העובר כאדם למפרע בעודו בבטן והוא שיזכה בצאתו ראשו ורובו בחיים אז חשוב למפרע לבן אדם וזכי למפרע אבל אם הפילה אותו לא חשוב לבן אדם בעודו במעי אמו ול"ל זכי' כמו דבהפילה נגעה בה חליצה למפרע וא"צ חליצה מן האחין ודיינינן העובר רק לאחר הלידה על למפרע אבל בשעה שהוא במעי אמו לא דיינינן לי' אך לאחר הלידה דיינינן ליה על למפרע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף