רידב"ז/דמאי/ד/ב

רידב"ז דמאי ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' ינאי בי רבי ישמעאל בשם ר' יוחנן בשבת של פרוטגמייא התירו מפני איב' א"ר אבין כאן התירו טבלים מפני דרכי שלום כו' אמר רב חסדא כאן שנינו, שאסור לחבר שיאכל בסעודה שאין לה שם, פי' פירסום. הגר"א ז"ל בכ"י קדשו בירושלמי שת"י מחליף הגירסא וגרס א"ר חסדא כאן שנינו כו' קודם א"ר אבין כאן התירו טבלים משום דרכי שלום, ויומתק מאד, דהנה הנפ"מ בין המשנה דידן למשנה קמייתא דבמשנה קמייתא מהני שאלה, וכאן לא מהני שאלה, רק בשבת ראשונה, ע"ז מפרש ר"י בר"י בשם ר"י בשבת של פרוטגמייא הוי השבת ראשונה דהוי סעודה בפירסום וע"כ התירו משום איבה, והא דבשבת שניה לא מהני באלה כמו במשנה קמייתא, ואף דליכא איבה מ"מ לשתרי משום שאלה כמשנה קמייתא וע"ז אמר רב חסדא כאן שנינו שאסור לחבר שיאכל בסעודה בלא שם, פי' בלא פירסום כמו פרוטגמייא וכיון דאין לה שם אסור לאכול בלא מעשר עד שיעשר, ולא דמי למשנה קמייתא, דהתם אוכל החבר בביתו, ע"כ הקילו ואוכל ע"י שאלה, אבל כשאוכל סעודה אצל הע"ה אסור לאכול בלא שיעשר דבסעודת ע"ה לא עשו שום קולא בדמאי, ואסור לאכול לחבר בלא תיקון בסעודה שאין לה שם, ואך בפרוטגמייא מותר ולא בסעודה שאין לה שם ' וע"כ מיירי השבת הראשון בשבת של פרוטגמייא דלא גזרו רבנן ג"כ על סעודה שיש לה שם ולא הוי בכלל האיסור דמאי ודמי לעלמא דאוכל בשבת ולא גזרו על הדמאי במקום כבוד שבת ולא מצינו קולא רק בלקח ולביתו והחילוק הזה כתב התוספות יו"ט ז"ל אבל ר' אבין חלוק עליו וס"ל דהטעם דמשנה הזאת לאו משום שאסור לחבר לאכול בסעודה שאין לה שם עד שיעשר אף דאיכא כבוד שבת ואימת שבת [ונפ"מ בין לוקח פירות מע"ה ובין סעודת ע"ה] ז"א אלא דמשנה הזאת מילתא אחריתי הוא דנפ"מ בין שבת ראשונה לשבת שניה הוא כך דבשבת שני' הוי באמת חשש טבלים דלא דמי לההיא משנה קמייתא, דלכאורה כד נדייק לשון המשנה המדיר את תבירו, וע"כ לא מיירי בע"ה, דהא כבר פרש"י ז"ל במסכ' סוכה (דף ל"ט) במתניתן הלוקח לולב מחבירו בשביעית, פרש"י ז"ל דלא גרסינן חבירו דהא ע"ה אצל חבר לא קרו חבירו ואי בשניהם ע"ה מי ציית לן עיי"ש וא"כ היכא קתני במתניתן דידן חבירו, ועוד לשון המשנה והוא אינו מאמינו על המעשרות הול"ל ממי שאינו נאמן על המעשרות כמו בכל הנך משניות דלעיל ומאי לשון הוא והוא אינו מאמינו מאי זה תיבת והוא, ועוד מאי משנה המשנה הזאת לשון בלבד שיאמר לו מעושרין הן, ולמה לא נקט לשון המשנה קמייתא שואלו ואמאי מדלג הענין השאלה, אלא ע"כ דהמשנה מיירי בחבר שהדיר לחבר חבירו, ורק דהחבר הזה מוחשד אצל חבירו לבד והוא בעצמו אינו מאמין לו על המעשרות, וע"כ לא דמי לע"ה דהתם בע"ה רוב ע"ה מעשרין הן, ואצלינו כל אחד ואחד אזלינן בי' בתר רובא ואינו חשוד לנו רק גזירת רבנן הוא שלא נאכל עד שנעשר וחומרא בעלמא הוא כמבואר בתוס' בריש פרקין וע"כ בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על כבוד שבת כמו בפ"ק דאימת קדשים עליו או בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על הדברים הללו, ה"נ או בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על הדברים הללו ולא גזרו על כבוד שבת, או שאימת שבת עליו והשאלה ע"י עילה בלבד כדלעיל, משא"כ בשהחבר הזה חשוד באמת אצל החבר והאיך יאכל הא אצלו ספק גמור הוא ע"פ הדין, ולא משום גזירת רבנן על הדמאי, וא"כ מאי מהני בזה כבוד שבת או אימת שבת עליו, בשלמא בדמאי מע"ה חומרא בעלמא, אמרינן דאימת קדשים ואימת שבת עליו, ולא גזרו לחומרא הזאת בשיש אימת שבת, וזה לא שייך בחבר דחשוד אצלו באמת, וע"כ כיון שחשוד בעיני החבר והוי אצלו ספק גמור ספק טבל גמור וע"כ לא מהני כלל כבוד שבת ואימת שבת, וע"כ בשבת השני' דליכא איבה אסור ע"פ הדין, משום ספק איסור טבל, אך בשבת ראשונה החידוש במשנה הזאת דהתירו טבלים משום דרכי שלום דלא יהיה איבה, אבל חבר מותר לאכול אצל ע"ה בשבת ע"י שאלה בלא תיקון אף בסעודה שאין לה שם, וע"כ ניחא מה דלא קתני במתניתן דידן לשון שואלו כמו במשנה הראשונה משום דבחבר לא שייך שואלו כמובן, ומדויק לשון המשנה דכופל ב' פעמים דאינו נאמן, דקתני ברישא והוא אינו מאמינו ומסיים עוד הפעם אע"פ שאינו נאמן על המעשרות בלבד שיאמר, ולפ"ז ניחא דקתני והוא אינו מאמינו אוכל עמו בשבת הראשונה, והרי אפשר לטעות דה"ט משום דכיון דחבר הוא אין לו לחוש ע"ז שהוא אינו מאמינו, ע"כ קמ"ל אע"פ שאינו נאמן ע"פ הדין אצלו דחשוד אצלו כדפסק הפנ"י ז"ל מ"מ אוכל עמו בשבת ראשונה משום דרכי שלום, משא"כ בשבת שני' דליכא איבה הוי באמת אינו נאמן ואסור לאכול טבלים. היוצא לנו מזה דלרב חסדא החידוש במשנה הזאת הוא החומרא מהסיפא דמחדש דדוקא בלוקח פירות מע"ה הקילו בדמאי מפני כבוד שבת, אבל בסעודה אצל ע"ה לא הקילו, זהו החידוש דמשנה הזאת, ולר' אבין החידוש הוא הקולא במשנה הזאת בהרישא דאפילו בחשוד התירו טבלים מפני דרכי שלום ופריך אם מפני דרכי שלום למה לי בלבד שיאמר מעושרין הן, ונשאר בקושיא, ואח"כ מבעי' לן שאלו בשבת ראשונה ולא בא פי' אם ביקשו בשבת ראשונה ולא בא השני' מה שיעשה הראשונה ונשאר בתיקו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף