רידב"ז/גיטין/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים


רידב"ז TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הגע עצמך דהוה שמי' ראובן ואפיק שמי' שמעון אלא אני פלוני וכל שום שיש לי ע"כ. הר"נ ז"ל הביא פירוש מקצת מרבוותא ז"ל ובשיטת הרי"ף ז"ל משמע דלא מפרש כפירושם ז"ל אלא מפרש דהירושלמי מוקי בראשונה משנה שמו במקומו ולזה הי' תקנת ר"ג דבלאו בכל שום אינה מגורשת ובכל שום מועיל. ואילו בגמ' דילן לא חששו לאפיק שמו כלל ואדרבה אם כתבו לא מהני וכל שום עיי"ש דכתב כן. ונראה לפענ"ד בביאור זאת הסוגיא החמורה מאוד. דה"פ דהי' משנה שמו ושמה כשהי' לו שם עריסיה והי' משנה שמו בשם אחר וכן שם אשתו ושינה שמה לאחרת משום רמאות שרוצה לגרש שרה אשת שמעון באיזה מקום. וע"כ שינה שמו ושם אשתו לשמעון ושרה ואינו יודעין שיש לו ולאשתו שם אחר והירושלמי חושש להפוך שמו כנ"ל. ע"כ התקין ר"ג הזקן שיהא כותב כל שום שיש לו וע"כ לא יכול עוד לגרש את שרה אשת שמעון דהא לשמעון אין לו עוד שם. ובדרך זה נבין בע"ה כל הסוגיא הבא בסמוך תמן תנינן כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו וכו' ובלבד שיהא מכירם א"ר אבא צריך שיהא מכיר את שניהן פי' שאין כותבין לאיש שאין מכירין אותו ואת אשתו דילמא רוצה לגרש אשת חבירו ואין כותבין אלא א"כ מכירין וס"ל לר' אבא דצריך שיהא מכיר את שניהם שזה שמו וזו אשתו וזה שמה א"ר לא צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה אבל לא בעינן בגט רק שמו ולהכיר אותו. ע"ז פריך ר' אבון בר"ח קומי ר' הגע עצמך שהביא אשה אחרת וגירש בה כיון שאין אנו מכירין שזהו שם אשתו. ומשני לכשיבאו עדים ויעידו פי' דאין לה היתר להנשא אלא א"כ יעידו העדים של בעלה של זו חתמו על הגט. ופריך מעדים החתומין על השטר כמו שנחקרה עדותן בב"ד. ומשני תמן באומר לא חתמנו כל עיקר ברם הכא באומר בזה חתמנו ולא חתמנו על זה וצריכה להביא עדים שחתמו על הגט בשביל בעלה ופריך ממתניתין דרישא על ר' אבא דהנה נפ"מ בין ר' אבא ור"א הוא באופן ההכרה לר' אבא צריך ע"כ להכיר שזה שמו. ולר"א א"צ להכיר שזה שמו כי מאי מהני בשיודעין שמו כיון שאין מכירין שם אשתו. וכל עיקר ההכרה עליו היא הכרת פנים שלו כדי שידעו להעיד שלזו חתמנו ולזו לא חתמנו וא"כ קשה על ר' אבא מרישא דמתני' דבראשונה היה משנה שמו ושמה. כיצד היה יכול לשנות שמו כיון דאין כותבין אלא א"כ מכירין אותו והאיך ישנה שמו בשלמא לר"א כותבין אע"פ שאין מכירין אותו אפילו דהוא אורח שבא היום ממדינה אחרת מ"מ כותבין גט עבורו ובלבד שיהי' העדים מכירין אותו. כההיא דאמרינן בירושלמי במס' ר"ה פ"ב ובסוטה פ"ט. ב"ד שראו את ההורג אמרו אם רואין אנו אותו אנו מכירין אותו פי' לא שהיו מכירין אותו מעולם אלא מהיום והלאה יהיו מכירין את צורתו כדי שיוכלו לומר ע"ז חתמנו ולא חתמנו ע"ז. אבל לר' אבא דע"כ צריכין להיות מכירין אותו מכבר מי הוא. וכיון דיודעין שיש לו שם מעריסה א"כ האיך ישנה את שמו לשם אחר כיון דבאיש שהוא ממקום זה ומכירין אותו ויודעין את שמו רק והוא רוצה לשנות את שמו והאיך משכח"ל באיש שיגיד לפני מכיריו שהם יודעין אותו ומכירין אותו והוא ממקום הזה שישנה א"ע בשנוי השם ולמה צריך לשנות שמו כדי לגרש אשת חבירו האיך תעלה על דעתו שישמעו לו והאיך יגיד שם אחר לפני מכיריו. ומשני אית בר נש דחכמון לחבריהון באפין ולא ידעין שמהתהון ע"כ רוצה לשנות את שמו. כמה אנשים דחכימין לי' ולא ידעו שמו ע"כ רוצה לשנות אף לפני מכיריו כי אולי אינם יודעים כדי לגרש את אשת חבירו. וע"כ בדאתחזיק בב' שמות שיש לו שם אחר מעריסה ע"כ צריך לכתוב מתקנת ר"ג הזקן כל שם שיש לי ואז לא יוכל לגרש בשמו דפקע השתא שמעון את אשת שמעון כיון דנכתב כל שם שיש לו הרי מוכח שיש לו שם אחר מעריסה או שכותבין בפירוש דמתקרי על שם ראובן וע"כ א"י לגרש בשינוי שמו את אשת שמעון. וקאמרינן מתניתא פליגא על ר' אילא התקין ר"ג הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו ואילו כר' אילא למה לן התקנה ומאי איכפית לן אם ישנה את שמו ואינו רוצה לגרש את אשתו הרי בזה לא יוכל לגרש אשת שמעון דהא אינה יכולה להנשא עד שיבאו העדים ויעידו שע"ז חתמנו וע"ז לא חתמנו ולמה לא יכתבו לו. בשלמא לר' אבא דס"ל דיכולה להנשא בגט שיצא מת"י על שמה ושם בעלה א"כ שפיר צריך לתקנת ר"ג הזקן משא"כ לר' אילא קשיא. ומשני מתניתא במגרש בע"כ מה דאמר ר' אילא במגרש ברצונו פי' דלעולם לא חיישינן הא דשינה שמו למען לגרש את אשת שמעון ז"א דהא לכשיבאו העדים ויעידו. אך באותן שכופין אותן להוציא והוא אינו רוצה לגרש וב"ד כופין אותו ע"כ משנה שמו כדי שלא יועיל הגט. אבל במגרש ברצונו כל עיקר שמשנה שמי משום שרוצה לגרש אשת שמעון בזה לא חיישינן. ואית דאמרי במגרש במקומות אחרים בזה ס"ל לר' אילי לכשיבאו העדים ויעידו משום דבמגרש במקומות אחרים ס"ל ג"כ כר' אבא דצריך להכיר שם האשה גם כן. משא"כ במגרש במקומה יכולין לכתוב אף על פי שאין מכירין את האשה כי במקומה יקראו ב"ד להעדים ויעידו אם חתמו על זה או לא. ודע דלר' אבא תקנת ר"ג הזקן וההיא מתניתין ובלבד שיכירם הוא הכל אחד דמתניתן ובלבד שיכירם היא לאפוקי מאיש שאין אנו מכירין אותו כלל אין כותבין לו כלל ותקנת ר"ג הזקן הוא באיש שאנו מכירין אותו ומשנה שמו על זה מהני שיכתוב וכל שום שיש לי ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף