רב פעלים/ד/יורה דעה/לד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה נשאלתי מסופר מובהק של פה עירנו יע"א באם היה צריך לכתוב אלהיך וטעה וכתב אלהיכם או להפך וכן אם היה צריך לכתוב אלהי וטעה וכתב אלהיך אם מותר למחוק אותיות הנטפלים לשה מאחריו שנכתבו בטעות כדי לתקן. וההוא אמר שכן היה המנהג אצלם פה עירנו למחוק אותיות הנטפלים ההם שנכתבו בטעות כדי לתקן. וכך הוא קבל מרבו הסופר הזקן שהיה סופר מובהק פה עירנו אך זה מקרוב שמע מאחד המגיהים פה שהורה לו חכם שלא ימחוק אותיות הנטפלים הנז' אלא יקלוף השם כולו ויגנזנו על כן בא לשאל כדת מה לעשות:
תשובה זה המורה סמך בהוראתו על הט"ז ז"ל בי"ד סי' רע"ו ס"ק י"ז שכתב אם כתב שאל אלהינו חסר בלא יו"ד דאינו רשאי לגרור אותיות נ"ו ולכתוב ינ"ו אלא יסלק היריעה לגמרי ואם א"א בקלות לסלק היריעה ולכתוב אחרת אז יקדור השם כולו כי אע"ג דאין לקדור האזכרות מן התורה כמ"ש ב"י בשם הרא"ש והר' יאודה ז"ל בנו מ"מ כיון שכבר נהגו הסופרים לקדר השם שנכתב בטעות וכו' גם בזה יעשה כן ע"ש וע"כ גם בזה הורה המורה הנז' לקדור את השם ע"פ הוראת הט"ז ז"ל הנז':
מיהו באמת הגאון מור"ם מלובלין ז"ל נשאל בדין הט"ז הנז' והעלה דשפיר מצי למגרר אותיות נ"ו הנטפלים לשם ולכתוב במקומם ינ"ו כדי לתקן ולכתוב שם אלהינו כהלכתו וכתיקוני וטעמא דידיה הוא משום דבאמת אין במחיקת אותיות הנטפלים לשם איסור דאורייתא כלל כי אם רק איסור מדרבנן ולכן נראה דכ"ע מודו דכשהוא מוחקן או גוררן כדי לתקן השם שפיר דמי ואין בו חשש איסור כלל עכ"ד ע"ש. ובס' פת"ת כתב בשם הגאון שמן רקח ח"א סי' מ"ז שהעיקר הוא במ"ש הגאון מהר"ם לובלין ז"ל ואלו ראה הט"ז דברי המהר"ם לובלין הנז' לא היה כותב כן ע"ש. והנה כי הגם כי הגאון שאלת יעב"ץ ח"א סי' קנ"ב הסכים כהט"ז לקדור את השם מ"מ בסוף תשובתו כתב שאחרי כתבו זאת בא לידו ס' תשו' מהר"ם לובלין שפסק למחוק אותיות נ"ו והחמיר בקדרה ומחמת כן סיים הגאו' יעב"ץ ז"ל שהמעיין היודע להכריע לו משפט הבחירה ע"ש הרי אחר שראה פסק מהר"ם לובלין ז"ל לא מלאו לבו לחלוק על דבריו ותלה הדבר בהכרעת המעיין וע"כ אנו שמצינו לגאוני בתראי דאשכנז ז"ל שהכריעו כס' מהר"ם לובלין ז"ל ודאי דהכי נקטינן ומה גם כי הגאון שבות יעקב ז"ל ח"א סי' פ"א קרא תגר על הנוהגים לקדור וכאשר הביא דבריו בפת"ת הנז' ע"ש. גם מצינו להגאון המפורסם הר' בני יונה בדף כ"ב שהסכים כדברי מהר"ם לובלין ז"ל שכתב והנלע"ד בזה כנים דברי הרמ"ל והדרך הנכון בשם אלהינו שלא הטיל בו יו"ד רשאי למחוק הנטפל בו נ"ו ולכתוב כהוגן ודברי המשאת בנימין כבר השיגו הרמ"ל בטוב טעם עכ"ל ע"ש. והנה הגאון עבודת הגרשוני ז"ל בסי' צ"ה נשאל באם טעה וכתב אלהיכם במקום שצריך לכתוב אלהים והשיב הר' ע"ז שנראה בזה האופן גם הר' מהר"ם לובלין ז"ל יודה שאין למחוק אותיות כ"ם כי כבר קדשו אלהי שהוא שם קודש במקום אחר וכ"ף מ"ם נטפל לו ונק' עמו היטב אע"פ שאין כאן מקומו ע"ש אלהי והא דס"ל למהר"ם לובלין שיש למחוק נ"ו אם דלג היו"ד היינו טעמא משום שאין נ"ו נק' עם שם אלה כשנק' הלמ"ד בחולם והה"א בפתח וכו' ע"ש ואהנ"מ נראה כי הגאון עבודת הגרשוני לא ראה תשו' מהר"ם בעצמה אלא ראה דבריו שהביאם במשאת בנימין (ס' מ"ב אינו מצוי אצלי) כאשר נראה כן מתשו' ושם בסי' מ"ב נראה שלא הביא כל דבריו אך אנחנו זכינו לס' מהר"ם לובלין וראינו שכתב שם בדף מ"ט סוף ע"ד וז"ל ועוד נראה לומר דאפי' מקרו אותיות נ"ו נטפלות לשם אע"ג שחסר היו"ד של שם אלהינו אעפ"כ נ"ל שאין כאן חשש איסור כ"כ אם בא לגרור אותיות נ"ו כדי לתקן ולכתוב אח"ך השם אלהינו עצמו כהלכתו וכתיקונו וכו' ע"ש וחיליה בהאי טעמא משום דאין איסור במחיקת הנטפלים מן התורה אלא מדרבנן וכל כהאי גוונא שהוא מוחק או גורר כדי לתקן השם שפיר דמי לכ"ע ואין בו חשש איסור וכאשר הבאתי דבריו לעיל א"כ ודאי לפי דעת מהר"ם לובלין ז"ל הנז' דהה"ד נמי דיכול למחוק ולגרור אותיות כ"ם ולכתוב מ"ם וכן אם צריך לכתוב אלהי וכתב אלהיך בתוספת כ"ף דיכול למחוק את כ' כדי שיהיה השם מתוקן בזה. מיהו בנידון השאלה הנז' שכתב אלהיכם במקום שצריך לכתוב אלהים העלה הגאון עה"ג ז"ל הנז' שודאי אין נכון כלל לקדור את השם או לגנוז היריעה אלא יעשה הסופר מי כף כפופה מ"ם סתומה ורשאי כי מעלה בקודש כי תחלה היתה מן הנטפלים ועושה אותה שרשיות ולאחר שעשה מן הכף מ"ם סתומה תו לא שייכה המ"ם סתומה שכתב כבר להשם כלל כי א"א לקרוא אותה עוד עם השם ומותר לגררה כי מה לו לעמוד אצל השם אם לא נטפלת עמו כלל ותיקון זה נ"ל נכון וכו' ע"ש. גם הגאון פני אריה ז"ל בסי' מ"ה שהביאו פת"ת ג"כ נשאל אם במקום שצריך לכתוב אלהים טעה וכתב אלהיך אם למחוק הכף פשוטה שנכתבה בטעות ולכתוב במקומה מ"ם סתומה והעלה שהאותיות הנטפלים אל השם אין להם מצד עצמן שום קדושה אלא ע"י השם שמקדשין מדרבנן לכן אם כתבן שלא במתכוין או שהיתה כוונתו עליהם בטעות דהוי נמי כאין מתכוין אין בהם קדושה של כלום ומותר למוחקן ולפיכך ך' זו של אלהיך שנכתבה בטעות לא מבעיא היכא שהיה סבור שהוא כותב מ"ם סתומה ונזדמן לו שכתב ך' אבל הוא לא נתכוון כלל לטפל אות ך' אל השם דהא ודאי שלא מדעת נכתבה. אלא אפי' אם היה טעותו שהיה סבור מתחלה שיש לו לכתוב ך' וכתב אותה מתחלה וע"ס על כוונת ך' ולטפלה אל השם מ"מ כיון שהיה בטעות הוי נמי כאלו נכתב שלא מדעת ומותר למחקה עכ"ל ע"ש. גם מצאתי להגאון ח"ס סי' רע"ד בהיכא שנכתב אלהיכם במקום שצריך לכתוב אלהיהם כתב ע"ז וז"ל עיין ט"ז אמנם הר' הגאון בני יונה כתב מסברא דנפשיה דכל שנכתב בטעות לא קדשו השם ולדידיה אותיות כ"ס נמחק כנידון שלפנינו כיון שהוא טעות והרוצה לסמוך על הגאון יסמוך עכ"ל ע"ש והוא פקפק שם בדברי הסופר שאמר למחוק רק אות כ' ונשאר אות מ' ופקפק בזה שגם לדברי הגאון בני יונה איך נשאר המ"ם כיון שלא קדשה השם מאחר שנכתבה בטעות ע"ש:
שו"ר להגאון ח"ס ז"ל עצמו בתשו' אחרת קודם תשו' הנז' הביא בסי' ר"ס דף ק"י ע"ג שכתב וז"ל ואודות שם הקדוש אלהיכם שטעה הסופר וכתב אלהינו אי שרי לקלוף נ"ו ולכתיב כ"ם במקומו הנה בעיקר הדין קליפת השם שכתב השב"ש וכו' איברא כ"ז בעצם השם ית"ש אבל הנטפל מאחריו הנה כתב הגאון מהר"ר טיאה ז"ל הובא בס' נו"ב ח"א חי"ד יו"ד סי' ע"ו דהוא רק דרבנן וכו' אך הגאון המחבר נו"ב נהי שהודה לו במקצת דמשום איסור מחיקה ליכא מ"מ המציא הגאון ז"ל דאית ביה בזיון טפי מקליפת השם עצמו וכו' ודבר גדול דבר הנב"י ז"ל. איברא חזינא א' קדוש מדבר הגאון בני יונה מי כמוהו מורה כתב שלדעתו מה שאמרו הנטפל לשם היינו שראוי להיות כן כגון שראוי לכתוב באותו מקום אלהינו ואירע שום קלקול באותיות נ"ו של אלהינו וצריך מחיקה אותו אסור למחקו שכבר קדשו השם אבל אם הנטפל נכתב בטעות ואיננו שייך להשם והסופר טעה אע"ג שקדשו במחשבתו הוו"ל כמקדיש פסולים לגבי מזבח ולא קדשו השם ונמחק להדיא אע"ג שבאיזה תשובות האחרונים לא משמע כן מ"מ להגאון הנז"ל נראה כן וכתב כן בארוך ובקצר ע"ש וכו' ולהלכה נ"ל דודאי הנטפל כדינו שלא בטעות אין לקלפו מטעם שהמציא הגאון נו"ב ז"ל אבל אותו שנכתב בטעות ונטפל שלא במקום הראוי מ"מ אין למחקו מחיקה גמורה דאולי דומה למזבח הזהב אבל לקלוף אותו שנכתב בטעות גמור ואין לו שייכות במקרא זה מותר גמור וכו' וכן ראוי להורות עכ"ל הנה כאן הכריע הרב ז"ל לקלוף אותיות כ"ם ולכתוב במקומה נ"ו אבל לא ימחוק ודלא כהרב נו"ב ז"ל שפקפק בקליפה ג"כ. וראיתי להר' מהרי"ש ז"ל ביד שאול על יו"ד סי' רע"ו ס"ק ט' שהביא שם דברי הגאון נו"ב ז"ל הנז' וכתב וז"ל אמנם בגוף הדין לפע"ד נראה דלא שייך כאן קדושת הנטפל לשם לפמ"ש בשם ס' בני יונה להגאון החסיד מוה"ר יונה ז"ל דקדושת טעות וקלקול באות כגון נגיעה אבל אם נטפלו אותיות אחרות שאינם שייכות לכאן לא חל בזה קדושה. ולפ"ז כאן דהיה צריך לכתוב ה"ם וכתב כ"ם לא יהיה הנטפל קדוש. ובזה נלע"ד דדברי המשאת בנימין נכונים במ"ש בשם של אלהינו ששכח יו"ד וכתב המ"ב דיכול לגרור נ"ו ולא שייך לומר שכבר קדשו השם שהרי לא נכתב כהלכתו והט"ז השיג עליו ולענ"ד דברי המ"ב נכונים וכו' וגם הט"ז ז"ל י"ל דמודה בזה דדוקא שם דאותיות נ"ו בעצמותם הם ראוים רק שחסר יו"ד וכל שיוכל לחלות יו"ד אז נ"ו נשארו בקדושתם אבל כאן הכף אינה שייכה לשם וכל שכבר נפסק הטפל אף המ"ם נפסק מקדושתו עכ"ל ע"ש הרי גם הגאון מהרי"ש אזיל בתר סברת הגאון בני יונה ופקפק בס' הגאון נו"ב דחשש בנ"ד לקלוף אותיות כ"ם וס"ל בפשיטות דלא קדשו והסביר שגם הט"ז יודה בזה:
גם ראיתי להגאון מהר"ם ליב ז"ל בס' מאיל המלואים שכתב וז"ל והנה דעת הט"ז דס"ל לגנוז היריעה או לקדור השם הוא קשה מאד להביא שמות לידי גניזה לכן נ"ל דיותר טוב לסמוך על הגדולים הנז"ל למחוק נ"ו ולכתוב ינ"ו וכמ"ש מהר"ם לובלין ז"ל דלא קדשו השם כיון שלא נכתב כהלכתו עכ"ל. עוד כתב שם אח"ז ג"כ שנהגו הסופרים כבני יונה ז"ל למחוק בטעה וכתב אלהינו חסר יו"ד או שכתב אלהיכם במקום שאינו צריך הטיפול ע"כ ע"ש. וכן פסק שם באניה דיונה ס"ב שכח לכתוב יו"ד של אלהינו כיון שלא נגמר השם לא נתקדש הנטפל ומותר למחקו ובס"ג כתב וז"ל היה מטפל לשם אותיות שאינם שייכים לו מותר למחקם הואיל ובטעות נכתבו לא נתקדשו בגללו ואפי' היה צריך לכתוב אלהי וכתב אלהינו הוי הנטפל כהקדש בטעות ומותר לגררו ממנו עכ"ל. גם ראיתי להגאון מהרש"ק ז"ל בס' שנות חיים בשו"ת סת"ם סי' פ"ז ע"ד הס"ת שהיה צריך הסופר לכתוב שם אלהיך וטעה וכתב אלהים שכתב המ"ם שלא מדעת מה לעשות בזה וכתב הגאון ז"ל שם וז"ל והנה לדינא עיקר כדברי הבני יונה דגם בנטפל היכא דהוי בטעות לא קדוש ובפרט היכא דצריך לכתוב אלהיך דהפסוק תחלה מדבר בלשון יחיד אם כתב אלהיכם הוי טעות בהענין ומוכח מתוכו הטעות דלא קדוש ומה גם דהוי ע"מ לתקן י"ל דזה גופו מותר ואינו אסור רק מדרבנן משום מראית העין דלא נודע אם הוא בטעות אם לאו וא"כ תינח אם אינו לתקן אבל ע"מ לתקן א"כ הוי תרתי דרבנן ולא גזרו וכו' עכ"ל ע"ש:
איך שיהיה מכל הנהו גאוני קמאי ובתראי שהבאתי נראה שלא יפה הורה המורה לקלוף את השם כולו אלא מנהג שקבל הסופר מרבו הוא נכון ויציב ושריר וקיים למחות אותיות הנטפלות ויתקן השם כתיקונו וכהלכתו והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |