רב פעלים/ד/יורה דעה/יד

רב פעלים ‏ ד יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה אשה אחת ילדה ארבעה וחמשה בנים בצער לידה הרבה וכל פעם מוספת צער על הקודם ובפעם החמישית הגיעה עד שערי מות בעיבורה וסוף ילדה בת בצער גדול ואמרו לה הרופאים אם תתעבר עוד תמות ולכך אחר לידה זו לא נזקקה לבעלה עד שמצאה לה סממנים שמונעין את ההריון ממנה וסממנים אלו תשים אותם בפנים עד המקור אחר התשמיש בשני ימים או יותר ועל ידי סממנים אלו מוכרח שתראה דם בשעה שתשים אותם או אחר יום או יומים ואז תאסור עצמה מחמת הדם ולא תזדקק לבעלה ותמתין עד שיבא לה הוסת העקרי שלה ותראה דם כנהוג והיא ג"כ תעשה הפסק בטהרה כנהוג ותספור ז' נקיים ותטבול ותזקק לבעלה וג"כ אחר שתזקק לבעלה בשני ימים או יותר תחזור ותניח הסממנים האלה והם יעשו פעולתם כדרכם שתראה דם מכתם ותאסור עצמה וכן על זה הדרך כך התנהגה בעצמה שנה ושנתים והנה מחמת הרגלותה ברוב הימים באלו הסממנים לעשותם בכל פעם נעשה לה טבע חדש שתהיה רואה דם בשעת תשמיש אך אינה רואה בליל א' לטבילתה אלא לפעמים בליל ב' לטבילתה או ליל ג' או ליל ד' או ליל ה' בעת שישמש עמה רואה מחמת תשמיש וזה הטבע החדש נעשה לה אפילו אם לא תעשה אותם הסממנים כלל ורק היא רואה דם בשעת תשמיש מחמת תשמיש מליל ב' לטבילתה ואילך כאשר אמרנו ואח"כ יבא לה הוסת העקרי שלה ורואה דמי נידתה כנהוג אצל הנשים כי הוסת העקרי שלה יבא לה בזמנו ולא יכזב:

והנה נזדמן פעם אחת עשתה סממנים אחרים ומחמת אותם הסממנים החדשים נתעברה והוצרכה אחר העיבור לעשות סמנים הראשונים ועל ידם הפילה את הולד:

ועל זאת באנו לשאל מן מעכ"ת אם מותר לשמש עם אשה כזאת כיון שרואה דם מחמת תשמיש גם באנו לשאול אם מותר לעשות הסממנים האחרים החדשים שתתעבר על ידם ולא תראה דם מחמת תשמיש ואחר שתתעבר כמו עשרים יום תעשה סממנים הראשונים ותפיל אותו הולד ואם הן כזאת והן כזאת אסור לעשות אם צריך לגרשה או ליקח אשה אחרת ונבקשה שתראה התשובה במהרה כי השעה צריכה לכך ושכמ"ה:

תשובה אם זו היא רואה דם מחמת תשמיש בשעת תשמיש אסור לשמש עמה ואע"פ שהוסת שלה בא בזמנו ויש לומר שמחמת הסממנים שהורגלה בהם מקודם נעשה לה הטבע הזה שתראה דם בשעת תשמיש כי כן הענין מוכח מ"מ אין להתיר בכך כי שמא דם זה אע"פ שנעשה להם מחמת הרגילה באותם סממנים הנה הוא בא מן המקור ואוסר אותה בודאי:

ורק נשאר לנו לברר השאלה השנית דאם זאת האשה תעשה סממנים החדשים ולא תראה דם אחר תשמיש ותתעבר אם מותר לעשות אותם סממנים הראשונים כדי שתפיל שאם לא תפיל תסתכן לפ"ד הרופאים בודאי:

והנה מקדמת דנא כמו שתי שנים מ"מ נשאלתי באשה אחת אשר הרופאים פ' אחת גזרו אומר ואמרו שאם תתעבר תהיה מסוכנת מאוד אם מותרת לשמש במוך שתשים אותו לפני תשמיש:

וכתבתי שדבר זה נפתח בגדולים והאריכו בזה רבני אשכנז בתשובותיהם והסכימו לאסור איסר להניח מוך באותו מקום בשעת תשמיש דהוי כמשמש על עצים ואבנים ומשחית זרעו לבטלה בידים:

ברם כמה מן האחרונים התירו לקנח במוך אחר תשמיש להוציא הזרע וכמפורש כן בדברי הגאון חתם סופר י"ד סי' קע"ב והגאון אמרי אש בי"ד סי' ס"ח והרב בינת אדם בשער כ"ה סי' ל"ו ע"ש והגם שהגאון רע"א סי' ע"א הביא מן שיטה מקובצת דאיכא איסורא בדבר זה דאע"ג דאשה לא מפקדא אפו"ד אפ"ה אסורה להשחית זרע בטלה ע"ש וכן הגאון ח"ס ז"ל שם כתב דעת הרשב"א בשם הרמב"ן דפ' כל היד שיש איסור לאשה בקנוח אחר תשמיש ע"ש:

מ"מ כתבתי שם שהסומך בזה על המקילין אין מזניחין אותו יען כי מרן ז"ל בש"ע י"ד סי' קצ"ו סעיף י"ג פסק כהרא"ש להתיר בכך ע"ש ואע"ג דיש לחלק ולומר דהתם לא התיר אלא בדרך מקרה אבל אם בתמידות כל הימים אפשר דמודה לאסור ועוד יש לחלק נמי חילוק אחר מ"מ כיון דמצינו הרבה האחרונים ז"ל שהתירו בכך להדיא יש לסמוך עליהם במקום צורך ודוחק ועוד שכן נמי מבואר היתר זה בהרשב"א בתורת הבית באורך ע"ש וכמ"ש האחרונים ז"ל בזה על כן המורה להתיר בכך יש לו על מה לסמוך:

אך בלא"ה אופן זה אין בו תועלת לאותה האשה יען כי גם אם תקנח אחר תשמיש אינו ברור שלא תתעבר וכן כתבו האחרונים דתרופה זו אינה בדוקה דאין סמא בידה דדילמא לא תקנח יפה וכיון דיש לה ספק שמא תתעבר ותסתכן אינה יכולה לסמוך על תיקון זה של קנוח אחר תשמיש ולכך כתבתי דאותה אשה אין לה תקנה בכך ומן השמים ירחמו עליה זה הוא תוכיות התשובה שהשבתי על שאלה הנז"ל מקדמת דנא:

ועתה אני חושב שמא אותה האשה שנשאלתי בעדה קודם שתי שנים היא היא האשה הנצבת פה בשאלה זו כי אפשר אח"כ נמצאו לה סממנים הנז"ל ונהגה בהם והיתה משמשת עם בעלה על ידי אלו כנז' בשאלה:

ולכן נבא עתה להשיב על שאלה הנז' אם מותר לה לעשות סממנים שתפיל תכף בתחלת העיבור שלה כדי שלא תסתכן והנה הגאון חוות יאיר ז"ל בסי' ל"א נשאל מגדול אחד על אשת איש שהרה לזנונים ואחר המעשה נתחרטה אם היא רשאה לגמוע דבר מאבקת רוכל שתפיל העובר מבטנה והשיב לו כי בגמרא דפרק יוצא דופן מוכח דעובר לאו נפש הוא וכן משמע מן פ"ז דאהלות דעובר לא אקרי נפש מיהו י"ל דעכ"פ איסורא איכא להרגו אך מן פ"ק בגמרא דערכין דף ז' נראה דמותר דאיתא האשה שיצאה ליהרג מכין אותה נגד בית הריונה כדי שימות הולד תחלה ולא תבא לידי ניוול ע"ש ורק בזה יש לדחות ולומר התם שאני דעכ"פ סופו למות עמה לא חיישינן לחיי שעה לכך ממתין אותו לכתחילה וכו' וסו"ד נראה דעת הגאון חוות יאיר ז"ל שאין להתיר לכתחילה בדבר זה:

וראיתי להגאון יעב"ץ ז"ל בשאלת יעב"ץ ח"א סי' מ"ג דגם הוא נשאל בזה אם מותר לקלקל עובר בבטן אמו שזינתה בין א"א בין פנויה והביא דברי הגאון חוות יאיר ז"ל הנז' ודעתו הוא שאם היא א"א שזינתה ונתעברה מותר לכתחילה לקלקלו שתפיל אותו אבל פנויה שזינתה ונתעברה דעתו הוא דאיכא איסורא להשחית העובר שלה ע"ש:

וראיתי להגאון מהרימ"ט ז"ל ח"א סי' צ"ט דס"ל באשה ישראלית מותר להתעסק עמה ברפואות כדי שתפיל אם יש בזה לצורך האם ופשיט לה מגמרא דערכין הנז' דאמרו מכין אותה כנגד בית הריון שלה כדי שימות הולד ולא תבא לידי ניוול אלמא בשביל ניוול האם הורגין הולד בידים ולא חשו משום איבוד נפשות ע"ש:

מיהו מצאתי להרב ז"ל הנז' שם בסי' צ"ז שיצא לחלק בהך דגמרא דערכין הנז' ולפי חילוקים הנז' נדחית ראיה זו ואיך כאן בסי' צ"ט סמך עליה ואפשר דאח"כ עשה לה חילוק אחר דלפי חילוקו שפיר הוי ראיה מזה ואיך שיהיה בסי' צ"ט התיר להדיא לצורך האם:

אך אנחנו לא נוכל לסמוך להתיר לכתחילה אפילו לצורך האם וא"כ בנ"ד אין להתיר ורק איכא לחלק בנידון השאלה הנז' דהשואל אמר לי בפירוש שהיא עושה סממנים להפיל אחר העיבור בעשרים יום דהולד עדיין הוא חתיכת דם ולא נצטייר באבריו כראוי וגרע מנפל דעלמא שיש חיתוך אברים והוא קרוב להא דמשחית הזרע וא"כ יש לומר כל כהאי גוונא אין זה נפש כלל ואפילו האומרים לכתחילה אסור יודו בכהאי גוונא וזה הוא חילוק פשוט ומסתבר וכבר כתבנו דהשחתת הזרע אחר תשמיש התירו ויש לסמך עליהם בשעת הדחק:

ולכן אשה הנז' בשאלה אם ברור לה בעת שעושה הסממנים להפיל עדיין לא נצטייר העובר באברים ממש יען כי היא אחר שתראה בא זמן הוסת שלה ולא ראתה דם אז חוששת לעיבור ואז עוסקת בסממנים להפיל כל כהאי גוונא שרי לה לעשות לכתחילה ורק בתנאי שלא תראה דם בשעת תשמיש כי דבר זה אין לו היתר וזה פשוט:

מיהו צריך השואל להתיישב בדבר היטב כי שמא בשתיית הסמנים תבא לידי נזק וחולי כי הלא ידעתי במנהג כל המלכיות בבתי הרופאים אחר שילמד היטב ויתנו לו סמיכה לרפואה ישביעו אותו שלא יתן דבר לאשה שתפיל ולא יתן דבר לאשה לפסוק דם נדתה ממנה שלא תראה דם עוד יען כי כל אופנים של סממנים שיעשו הרופאים בדברים רובם הם בחזקת סכנה לאדם וא"כ גם זאת האשה הן אמת שכבר נסתה בסממנים אלו ולא מצאה שום סכנה מ"מ אפשר שאין כל העתים שוות ולכך תזהר ותשמר מחמת חשש זה ולא תעשה דבר אא"כ ברור לה שאין בו שום חשש מיחוש:

ועצה טובה אמינא כי בליל טבילה תקנח אחר התשמיש היטב ככתוב לעיל ואם לפעמים לא עלה הקנוח היטב ונתעברה אז תעשה סממנים אלו ויועיל הקנוח למעט בעשיית הסממנים שאז יהיו בדרך מקרה וכעת לא יש פנאי להאריך יותר בזה והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.