רב פעלים/ד/יורה דעה/ז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בענין פת של גוים.
כתב מהריק"ש ז"ל בי"ד סי' קי"ב המושלים שנותנים בכל יום פת למשרתים או לרופאים ישראלים ה"ז כפת פלטר ולא חשיב פת של בעה"ב ע"ש וכתב על זה הרב פר"ח ז"ל שיפה כתב מפני שמסתמא אדעתא דידהו קעביד ומה לו למכור או ליתן במתנה או להאכיל לפועלים הכל דינו כפלטר ע"ש והגם כי הרב הכנה"ג בהגה"ט אות ב' ובתשובותיו סי' קנ"ב אוסר מ"מ רבים הם דאזלי בתר סברת הרב מהריק"ש ז"ל וגם פר"ח וסולת למנחה ובית לחם יאודה והגאון חיד"א ז"ל בשיורי ברכה אות וא"ו ע"ש ולכן ראוי להורות היתר בזה והמחיר יחמיר לעצמו ותבא עליו ברכה:
ודע כי הרב מהריק"ש ז"ל ודעמיה לא התירו אלא בהיכא דנותנים הפת בידו לעשות בו מה שלבו חפץ לאכלו או שלא לאכלו למכרו או ליתנו כי דבר זה הוא חק עליהם ליתן בכל יום פת קצוב למשרתים שלהם והלוקחים עושים בו מה שלבם חפץ אבל אם אחד בא אורח לביתם ומביאים פת לפניו בתורת סעודה לכבודו לסעוד אצלם בביתם אע"פ שהם אפו את הפת לכבודו דוקא שהם כבר סעדו ואין צריך להם פת לסעוד לעצמם ורק אפו אותו לכבודו והביאו לפניו הפת לסעוד בו כדרך האורח המכבד אותו בעה"ב לסעוד אצלו שהנשאר מן הסעודה יטלוהו אותו אח"כ מלפניו ויהיה להם לצרכם ה"ז אסור דאין לומר בזה כיון דבמתנה נותנים לו ה"ז כמכר דהא גזירת חז"ל בפת של גוים כל גזרתם היתה על אורח המתארח אצלם וכל אורח אוכל בחינם. ולכן בכה"ג אע"פ שאפו הפת לכבודו ובעבורו אם הם מביאים אותו לפניו בביתם בתורת סעודה וסועד אצלם בסוג אורח שהנשאר מן הסעודה יטלו אותו בני הבית ה"ז אסור ואע"פ שהם אין אוכלים עמו ביחד ואדרבה בזה איכא חשש חתנות וקרוב דעת טפי שכבדוהו כ"כ שאפו ג"כ בשבילו והרב מהריק"ש ז"ל לא התיר כי אם דוקא באותם שנותנים להם הפת לעשות בו מה שלבם חפץ שאין מכבדים אותם בזה הדרך כבוד האורח אלא שמוכרחים ליתן להם הפת כשאר פרס ולהכי קאמר כיון שעשו אותו אדעתא דידהו שרי דמתנה כמכר דמתנה זו היא כמו תורת חוב עליהם:
ועל כן נמצינו למידין מזה כי הישראלים ההולכים אצל הערביים יושבי אוהלים ומביאים לפניהם פת לסעוד כדרכם ומנהגם שיכבדו כל אורת הבא אצלם בסעודה שיביאו לפניו אז לא מבעיא אם בני הבית ג"כ לא אכלו עדיין והם אופים בעבורם ג"כ כדי לאכול אלא אפילו אם בעת שבא הישראל אצלם כבר הם אכלו ואין צריכין לסעוד ורק הם אפו מחדש אחר שבא זה האורח לביתם כדי להביא לפניו סעודה גם בכה"ג אסור יען שהם אינם אופין לו הפת לתתו לו להוליכו עמו ולעשות בו מה שלבו חפץ אלא אופין כדי להביאו לפניו בתורת סעודה כדרך המזמן אורח בביתו שמכבדו בסעודה שמביא לפניו ומה שישאר מן הפת ושאר דברים שמביאין לפניו אין הישראל לוקחם לעצמו אלא בעה"ב נוטל מלפניו אח"כ כדרך האורח הסועד אצל בעה"ב וא"כ זה לא שנא מדין אורח המזומן אצל בעה"ב גוי ומביא לו פת לסעוד:
ועוד כי הם אינם מבשלים ב' ככרות כדי צרכו אלא עושים יותר אדעתא דידהו ג"כ לאכול בסעודה שנית וגם כדי שיאכלו הנמצאים שם עוד אורחים גוים הבאים אצלם כי כן דרכם בעת שמביאים אכילה מזמנים כל הנמצאים שם לאכול ופשוט הוא שכל מה שעושה בעה"ב בעבור האורחין שסועדין אצלו כל זה בכלל עושה לבני ביתו ואסור:
והנה הרב זכור לאברהם ח"א י"ד אות פ"ה הביא דברי מהריק"ש ז"ל הנז' וכתב וז"ל מכאן היתר ברור לישראל ההולך בדרך ומתאכסן באיזה כפר ועכו"ם בעה"ב אופה לו בוגאג'ה דאין צריך שום הכשר ולא קיסם כלל דמתנה כזביני ואפילו אם לא עשאו בבירור לשם ישראל מסתמא אמדן דעת הוא דבשבילו עשאו כיון דעכשיו עשאו ונתנו מיד ליד ודוק עכ"ל. ונראה ברור דגם זכ"ל לא התיר אלא באופה לו הגוי ונותן לו בתורת מתנה לעשות בה מה שירצה או בעבור צידה לדרך ולא איירי בהיכא שמביא לפניו בתורת סעודה כדרך אורח שסועד אצל בעה"ב שהנשאר נוטלים מלפניו ולוקחים אותו להם וכן הוא משמעות לשונו שכתב וז"ל שנותן מיד ליד ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |