רב פעלים/ד/אורח חיים/כח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה אחד הניח הס"ת בתוך ארון הקודש הבנוי בכותל וסתם הפתח של ארון הקודש והואיל ולא נזהר להעמידו של קרקעית הארון כתיקונו ביושר לכן הס"ת נטה תכף ליפול אך הואיל שזה סתם הפתח תכף ומיד במהירות נסמך הס"ת על הפתח וזה האדם לא הרגיש בדבר ואח"ך כאשר בא אדם אחר לפתוח הפתח נפל הס"ת לארץ כי הס"ת היה נוטה ונסמך על הפתח וזה השני לא ידע בכך ולפי תומו פתח את הפתח ותכף נפל הס"ת שהיה נסמך עליו על כן בא לשאל אם זה הראשון חייב להתענות כדין המפיל ס"ת נוידו כיון שהוא גרם שנפל הס"ת אח"ך מפני שלא נזהר להעמידו יפה על מקומו או"ד כיון שלא נפל מידו וגם לפניו אלא רק גרמא עשה, זה אינו צריך להתענות יורינו ושכמ"ה. גם את"ל דחייב זה הגורם להתענות ובעי כפרה כמה יתענה ומה יעשה עוד תיקון לזה יורינו ושכמ"ה:
תשובה איתא בירושלמי פ"ז דסוטה הלכה ד' כתיב ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וכי יש תורה נופלת שמעון בן יקים אומר זה החזן שהוא עומד ע"ש ודברי הירושלמי הנז' הביאום התוספות בסוטה דף ל"ז ע"ב והרמב"ן ז"ל בפירוש על התורה פ' כי תבא הביא דברי הירושלמי הנז' ולא גריס שהוא עומד אלא זה החזן לחוד ופירש ואמר בזה ב' פירושים שכתב ואמרו על דרך אגדה זה החזן שאינו מקום ספר התורה להעמידו כתקנן שלא יפלו
ולי נראה על החזן שאינו מקים ס"ת על הציבור להראות פני כתיבתו לכל כמו שמפורש במס' סופרים שמגביהין אותו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים וכו' שמצוה לכל האנשים והנשים לראות הכתוב ולכרוע לומר וזאת התורה וכו' ע"כ ע"ש ודברי הרמב"ן ז"ל הנז' רמזם מרן בב"י א"ח סוף סי' קל"ד ע"ש. ובגליון הירושלמי בהגהות ציון ירושלים נתעורר שבשו"ת הרשב"א ז"ל נשאל בדברי הירושלמי הנז' ולא נזכר מדברי הרמב"ן ז"ל הנז' ע"ש:
וראיתי להרב דבר משה תאומים ז"ל סי' צ"א שנזדמן לידי לפי שעה שהביא דברי הרמב"ן הנז' וכתב וז"ל ומזה הביאו סמך למי שנפל ס"ת מידו שיתאמץ לתקן שיצא מכלל ארור ויהיה בכלל ברוך ועכ"פ נראה מזה דאפילו לא נפל מידו ממש רק שהעמיד הס"ת שלא כתקונו ועי"ז נפל אפילו בשוגג הנה הוא בכלל ארור וכו' ע"ש וא"כ השתא גם בנידון השאלה שזה הראשון לא העמידו כראוי ועי"כ סיבב נפילתו דחייב להתענות וליתן צדקה לצאת מכלל ארור ולבא בכלל ברוך:
ומה ששאל השואל את"ל שזה חייב להתענות כמו שנפל מידו כמה יתענה ומה יעשה תיקון לזה. לזאת אשיב הנה הרב הכנה"ג בי"ד סי' רפ"ב כתב מי שנפל ס"ת מידו חייב להתענות משפטי שמואל סי' י"ב עכ"ל ומסתמות דברים אלו משמע דסגי בתענית יום אחד:
וראיתי להרב הגאון חיד"א ז"ל בחיים שאל ח"א סי' י"ב שכתב חיוב התענית למי שנפל ס"ת מידו אינו מפורש בתלמוד ופסקו רבוותא קמאי ובשגם סברא הוא הצריך כפרה שבא זלזול לס"ת על ידו לא נתבאר בש"ס ובפוסקים ראשונים רק הרב משפטי שמואל סי' י"ב מסברא קאמר שהנופל לו ס"ת יתענה ופשיטה ליה ומ"ש באגרות הרמ"ז ז"ל סי ל"ו שיתענה אשר יפול מידו הס"ת ג' הפסקות של שני ימים שעולים פ"א תעניות ועשה לו מטעמים וכונות לזה כל כהני מיליה דמר הם מילי דחסידותא ובודאי הרוצה להחמיר על עצמו הנה שכרו אתו וחש"ב עם קונה"ו והא אשכחן דרב הונא התענה ארבעים תעניות על דאתהפכא ליה רצועה דתפילי אך להורות לרבים ודאי לא אמרה הרב ז"ל. ולא אכחד דשמעתי דבאיזה ק"ק נפל ס"ת מיד הנושא וגזר הרב תענית על כל הקהל ב' וה' וב' וכיוצא שמעתי מחומרות אחרות בענין זה ואיברא דרב המקום לפי ראות עיניו יגזור ויתקן כדי שיזהרו לעתיד והכל לפי מקומו ושעתו עכת"ד ז"ל ע"ש:
והנה כפי האמור שזה הגורם ליפול וכ"ש המפיל עצמו באים בארור לאידך פירושא הנה צריך השתדלות רב לבא לכלל ברוך והנה כי כן צריך לטרוח בתיקונו:
ומה שנראה לסדר תיקון להשואל כיון דקשה עליו התענית סגי בתענית יום אחד אך יתן קס"ב פרוטות לצדקה גם ידליק נר לכבוד הס"ת לפני ארון הקודש לילה ויום גם ישתדל לפחות בשבת אחד לעשות פתיחת ההיכל והוא בעצמו ישא הס"ת מן ההיכל לתיבה והוא בעצמו יגביה הס"ת להראות הכתב לעיני הקהל שישתחו לו כנהוג וכן הוא יחזיר הס"ת להיכל אח"ך גם יעלה בשבת ההוא לס"ת ששי לעולים ואם נזדמן לו לעלות בפסוקי ברוך של פ' כי תבא או בפסוקי ברכת כהנים בפ' נשא הנה מה טוב ועכ"פ ילך אצל כהן ויר"ש שיברכהו בברכת כהנים בהנחת ידיו על ראשו ובכל זה בטוח הוא בתיקון זה ויהיה ברוך והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |