רב פעלים/ג/יורה דעה/ו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מן החכמים הי"ו. בכלי חרס שאינם בני יומן מצינו להרב מנחת יעקב ז"ל כלל פ"ה ס"ק ס"ד שכתב חכמי ויניציאה התירו להשתמש לכתחילה משום דחשיב בדיעבד מאחר דלית להו תקנתא בהגעלה, אך הרב נחלת יעקב השיג עליהם מכמה סוגיות ודברי הראשונים ז"ל ומסיק אח"כ בשם הגאון רל"ס ז"ל דבהפסד מרובה יש להתיר וחשיב דיעבד משום הפ"מ וכן פסק מהרלב"ח בסי' תכ"א עכ"ד, ורצינו לדעת לסברת המתירים הנז' להשתמש לכתחילה משום דלית להו תקנתא אמאי והא יכול למכרם לגוי ואפשר שימכרם בלא הפסד כלל, ועוד רצינו לדעת לסברת הרב שפתי דעת בסי' ת"ג ס"ק י"ז דאסר גם בהפ"מ מאי שנא מתבשיל עצמו שנתבשל בכלי שאינו בן יומו בדיעבד דמותר לאכלו יורינו ושכמ"ה:
תשובה. הנה טענה זו דאפשר למכור לגוי טען אותה הרב בית לחם יהודה ז"ל ביו"ד סי' כ"ג ס"ק י"ב על הרב שבות יעקב ח"ב סי' ס"א בדין תרנגולת אשר היה חוט יוצא מפיה ונראה שהוא בתוך הושט שהורה לשחוט הקנה בלבד ואח"כ יבדוק מבפנים מהיכן בא החוט ואע"ג דלכתחילה צריך לשחוט ב' סימנים בעוף הכא חשיב בדיעבד משום שאינו יכול לשחוט הושט, והשיג עליו הרב בית לחם יהודה אמאי חשיב בדיעבד והלא יכול למכרה כשהיא חיה, ולכן העלה שם דכל שיכול למכרה בלא הפסד אין לשחוט בכך ע"ש, ומוכרח לומר דלא חש לטענה וס"ל כיון שצריך לטרוח ולמכור חשיב דיעבד וא"כ ה"ה הכא כיון שצריך לטרוח ולמכור חשיב דיעבד ולא מטרחינן ליה:
מיהו נראה דאין ראיה מזה די"ל כיון שצריך הושט בדיקה דחוששין שמא ניקב מאחר שרואין רעותא בו החוט היוצא ממנו, על כן ס"ל להרב שבות יעקב שאין עושין תקנה זו למכור לגוי דאולי הגוי ימשוך החוט ויסירנו או שיולד סיבה שיצא החוט מאיליו ואז אינו ניכר דבר זה ויש לחוש שימכרנו הגוי לישראל ונמצא ישראל אוכל אותו בלא בדיקה, ומ"מ נ"ל הסברה מצד עצמה אמת היא דודאי איכא טרחא למכור לגוי:
ואשר שאלתם לסברת שפ"ד ז"ל דאוסר בכלי חרס שאינו ב"י גם בהפ"מ, מה טעם יש לחלק בין הכלי לבין התבשיל עצמו שנתבשל בכלי שאינו ב"י, הנה החילוק פשוט דתבשיל שנתבשל ואח"כ נודע לו חשיב דיעבד שנגמרה הנאתו כי מאחר שנתבשל נעשה ראוי לאכילה וכאלו נאכל, אבל בעת שהוא בא לבשל בו לא התחילה הנאתו דעדיין אין האוכל שבא לבשלו ראוי לאכילה ולכן אין זה דעבד כי עדיין לא עשה כלום, ודוגמה לזה תמצא בדברי מור"ם ז"ל בהגה"ה סי' קכ"ב בחמם מים בכלי של גוים ללוש בהם פת אסור ללוש באותם מים דלדבר זה מקרי לכתחילה הואיל ועדיין לא התחיל הנאתו שלא הוחמו לשתיה ע"ש. וה"ה כאן בתבשיל אחר שנתבשל לאכילה ונעשה ראוי לאכילה הו"ל התחיל בהנאתו וכאלו נאכל ואפילו לפ"ד החולקים על מור"ם מודו בנ"ד דהתם ס"ל כיון דהוחמו המים מיקרי התחלת הנאה אע"פ שלא הוחמו לשתיה משום דבאמת חזו לשתיה כיון דהוחמו משא"כ גבי כלי דנודע לו הכלי מה הוא קודם שלא התחיל בתשמישו כלל הנה אם בא להשתמש בו מקרי לכתחילה ואסור. מיהו לכאורה יש להקשות על סברת שפ"ד ודעמיה דאסרו כלי חרס שאינו ב"י להשתמש בהם אפילו בהפ"מ ממה שמצינו שהתירו במסמס קועיה לשחוט הקנה לבדו דעשו לו תקנה זו לכתחילה.
והנה ראיתי להרב פרי תואר ז"ל בסי' קכ"א סק"ז שכתב דאיכא חילוק מהכלי לדבר שנתבשל בו, כי הכלי כשבא לתוכו האיסור היה לשבח וחל עליו איסור דאורייתא אבל דבר המתבשל בו לא טעם טעם איסור שהוא דאורייתא ע"כ ע"ש, ולפ"ד גם הכא יש לחלק בהכי ולומר כלים שאני דחל עלייהו איסור דאורייתא מעיקרא ולכן החמירו בהם אפילו בהפ"מ, משא"כ גבי עוף דאין כאן איסור תורה דהא דאסור לשחוט לכתחילה סימן אחד הוא מדרבנן מיהו התירוץ הזה לא יבא נכון לסברת מרן ז"ל בכ"מ שכתב בדעת הרמב"ם דגם מן התורה אסור לשחוט לכתחילה סימן אחד:
ועוד נ"ל בס"ד לתרץ ולחלק בין דין כלים לדין העוף כי בכלי כל שעה ושעה הוא מבשל בו ועובר לכתחילה כמה פעמים בהרגל ולכן לא התירו אפילו בהפ"מ, משא"כ בעוף דמסמס קועיה התירו לשחטו בקנה בלבד משום הפסד אין זה כי אם פעם אחת, וחלוק זה למדתי מדברי הרב יעיר אוזן בעין זוכר מע' הדלת אות ל"ד וז"ל, כתב הרא"ש בתשובה כלל כ"ג דישראל שאמר לגוי מערב יו"ט לקנות לו יונים למחר ביו"ט לא יפה עשה אבל אם עשה כבר מותר וכו' אבל אם רגיל בכך אסור לאכול מהן אפילו קנה כבר דאין זה חשיב דיעבד אם רגיל בכך, והביאו הטור סי' תקי"ז וכתב הרב מהר"ח אלפנדארי ז"ל הזקן בתשובה דיש ללמוד מדברי הרא"ש דה"ה בענין אין מבטלין איסור לכתחילה אבל בדיעבד מבטל דהיכא שהוא דבר רגיל לא אמרינן, וכן בנותן טעם לפגם והוא שורש גדול עכ"ל ע"ש. נמצא אפילו בנותן טעם לפגם דשרי לכתחילה עכ"ז ברגיל לא שרי, ולכן מובן הטעם כאן דבקדרה שהוא נותן טעם לפגם כיון דרגיל שמשתמש בה תמיד כמה פעמים לא התירו אפילו בהפ"מ משא"כ בעוף התירו משום דהוי פעם אחת דוקא והשי"ת רבחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |