רב פעלים/ג/חושן משפט/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png חושן משפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. ראובן ושמעון שלח להם פאטו"ר (סאעי) א' ממדינות הים סחורה שקורין בערבי שער"י, ולכל אחד מהם שלח לו סחורתו בתיבה אחת ושמו מסומן עליה (מארכ"ה כנהוג), והפאטור כתב לראובן על תיבה שלו שיש בה משקל ארבעים סיר, וכתב לו חשבונו על ערך ארבעים סיר, ולשמעון כתב לו על תיבה שלו שיש בה חמישים סיר, וכך עשה לו החשבון במעות, ויהי היום הגיעו התיבות האלה בספינה של אש מכלכתה לבגדא'ד סתומים וחתומים היטב כנהוג, וכל אחד מכר את שלו, אך שמעון אשר התיבה שלו צריך שיהיה בה חמשים סיר חסורי מחסרא ששה אוק"א מ"מ, ותיבה של ראובן ששלח לו בה ארבעים סיר עלה משקלה ל"ד אוק"א דהיינו ששה אוק"א תוספת על הנהוג, באופן כי מ"מ כפי מה שחסר מתיבה של שמעון הוא גם לרבות בתיבה של ראובן, והגם כי העשרה סיר עולה שבעה אוק"א וכאן ההפרש הוא ששה הנה זה ההפרש יזדמן מחמת יובש השער"י שמתייבש בדרך והושם מתחלתו לח בתוך התיבה והנה בעתה בא ראובן לשאול איך הוא הדין בזה ואם חייב הוא להודיע הדבר לפאטו"ר או לשמעון על היתרון שנמצא אצלו, והנה יוודע דראובן ושמעון אינם שותפים זע"ז וכל אחד שלח מעות בפ"ע לפאטור לקנות לו שער"י, ואין להם שום שייכות זע"ז, והפאטו"ר לא כתב לראובן מה שקנה לשמעון וגם לשמעון לא כתב מה שקנה לראובן, ורק ראובן הכיר בחסרון תיבת שמעון מכח דברי שמעון שהיה משיח לפי תומו לפניו ומתפלא על חסרון זה אשר נמצא אצלו שא"א לתלותו בגניבה מן הספינה, וגם עוד בעת שפתח שמעון תיבתו למכור השער"י היה ראובן עומד ובפניו שקלו אותו ונמצא משקלו כנז"ל, והוא ראה בעיניו התיבה מליאה שא"א לומר שנטלו ממנה בתוך הספינה, על כן יורינו המורה מה צריך ראובן לעשות בזה, ושכמ"ה:

תשובה. הנה אנחנו צריכין לדון תחלה על יתרון הנמצא אצל ראובן לבדו אפילו אם לא נמצא חסרון אצל חבירו מה דינו, וע"ז יש לומר שאם הפאטו"ר קנה לו הסחורה מישראל ודאי צריך שיודיע ראובן את הדבר הזה להפאטו"ר ויחזיר היתרון למוכר, וכדאיתא בח"מ סי' רל"ב סעיף א' דנקנה המקח ומחזיר את הטעות אפילו אחר כמה שנים ע"ש, ואם ידוע הוא שזה הפאטו"ר קנה הסחורה מן הגוי יש לומר יתרון זה הוא טעות הגוי שטעה במשקל, ובודאי מאחר שזה הפאטו"ר שלח הסחורה ליד בעל המעות ולא הרגיש הפאטו"ר בזה הטעות שטעה הגוי, אז הכל לבעל המעות, וכדאיתא בסי' קפ"ג סעיף ז' בהגה"ה דאם לא ידע בטעות ההוא ונתנו ליד המשלח הכל למשלח, ועיין בש"ך ס"ק י"ד ובשאר פוסקים שם, וכאן בעל המעות הוא המוחזק ויש לו דגל הקי"ל, ולפ"ז מאחר די"ל שהטעות היה מן הגוי, ואצל ראובן טעה ביתר ואצל שמעון טעה בחסר, ודאי זכה ראובן בשלו, ולמה ישלם לשמעון, וכ"ש דאיכא למימר שהפאטו"ר קנה לראובן מגוי אחר ולשמעון מגוי אחר דודאי זכה ראובן בשלו, ונראה דטעות זה הוא קרוב לדעת שהוא היה שוקל סיר סיר וכשהגיע לאחד ועשרים טעה ואמר אחד ושלושים, ואז השלים החשבון על אחד ושלושים, ונמצא טעה בעשרה ולא הרגיש:

מיהו כל זה אינו אלא אם נאמר שהיה הטעות מן הגוי, אך הכא יש לומר נמי שהיה הטעות מן הפאטו"ר, והוא כי הוא קנם תחלה תשעים סיר וכשבא לחלקם במשקל בעבורם טעה, אבל הגוי לא טעה כלל, ולפ"ז הטעות היה בשל ישראל וצריך ראובן להחזיר היתרון:

ולכאורה נראה מאחר שראובן כתב בפ"ע להפאטו"ר לקנות לו הסחורה, וגם הפאטו"ר לא כתב לו שקנה לשמעון מזו הסחורה עמו, וגם ברור אצל ראובן שהסחורה הזאת קנה לו מן הגוים, הנה הגם שזה ראובן הבין שגם לשמעון קנה לו באותו זמן מזאת הסחורה חמשים סיר, דילמא נפל הענין כמ"ש מעקרא שהטעות נפל מן הגוי ששקל לראובן יתר ולשמעון חסר וזכה ראובן בשלו, ומי הכניסו בשל שמעון כדי שימלא חסרונו משלו, ועוד אם יאמר הפאטו"ר שהטעות היתה ממנו ולא מן הגוי אינו נאמן, ולא צייתינן ליה כיון דהוא נוגע בדבר מפני שהוא מתחייב לשלם לשמעון די מחסורו אשר יחסר לו, מאחר דא"א לתלות בגניבה בספינה, שהתיבה סגורה וסתומה, וגם היא מלאה על גדותיה ונפתחה לפני עדים וראו אותה הכל, וכיון דהוא מתחייב נעשה נוגע בדבר ואינו נאמן, ועיין להש"ך סי' קפ"ג ס"ק י"ד שכ' אם המשלח טוען שמא והשליח טוען ברי, אויקי ממונא בחזקת משלח ע"ש, ועיין בפוסקים שם:

אמנם באמת חזרתי ואמרתי, אע"ג דהמשלח בעל המעות יכול לתלות שהיה הטעות מן הגוי המוכר וזוכה ביתרון והוא המוחזק בזה, עכ"ז אם נבא לדון כאן ע"פ האומדנא, נמצא שיש אומדנא חזקה לומר שהטעות היה מן הפאטו"ר ולא מן הגוי, שאם נתלה בגוי מוכרח לומר שהיה הטעות ב' פעמים פעם בחסר פעם ביתר, וגם צריך לומר שנזדמנו הטעיות שוים כאן עשרה סיר חסר וכאן עשרה סיר יתר, כי הגם שהעשרה סיר עולים שבעת אוקיא, וכאן ההפרש היה ששה אוקיא וצריך להיות שבעה אוקיא, הנה הפרש זה יש לתלות בלח שנתייבש בדרך, ונמצא שצ"ל היו הטעיות כפולים, וגם הם הפכיים, וגם הם שוים במשקל, משא"כ אם נתלה הטעות בפאטו"ר שקנה תשעים סיר בבת אחת ושקל מהם ארבעים ליתן לתיבת ראובן, והוא טעה ושקל חמשים והשאר לא שקל אותם אלא הניח הכל בתיבת שמעון בחשבו ששקל לראובן ארבעים, וממילא נשאר חמשים ולמה יצטרך לשקלם לכן הניח הנשאר כולו בתיבת שמעון והוא באמת ארבעים וחשב שהוא חמשים, ונמצא שלא טעה במשקל אלא פעם אחת ולא שתי פעמים, וזה קרוב לדעתי אי נמי י"ל שהוא לא טעה במשקל כלל, אלא שקל ארבעים והניח בתיבה אחת כדי לכתוב מארכ"ה של ראובן, ושקל חמשים והניח בתיבה א' כדי לכתוב עליה מארכ"ה של שמעון, וכשבא לכתוב המארכ"ה טעה וכתב מארכ"ה של שמעון על תיבה שיש בה ארבעים, כי חשב זו של חמשים, ועל תיבה של חמשים כתב עליה מארכ"ה של ראובן כי חשב שהיא של ארבעים, ומאחר דאיכא אומדנא רבא בהכי שהטעות היה אצל הפאטו"ר, נראה דצריך ראובן לגלות דבר זה לפאטו"ר, ויראה מה תהיה תשובתו על זה, וצריך שישאלהו אם קנה הסחורה מן הגוי ובאיזה אופן קנה, וגם צריך שישאל לדעת מנהג אותו העיר כששוקלים משקל זה איך הם מונים כדי לומר שהטעות היה בכדי שהדעת נוטה:

מיהו איני אומר זה מצד הדין, יען כי הגם דכולהו רבוותא ס"ל אזלינן בדיני ממונות בתר אומדנא היינו דוקא להחזיק הממון ביד בעליו, אבל להוציא ממון ע"פ האומדנא אפילו באומדנא אלימתא, הנה דבר זה הוא פלוגתא בין הפוסקים ואיכא רבים דס"ל דלהוציא לא אזלינן בתר האומדנא דמוכח, וכמ"ש הרב בעי חיי ח"מ סי' יו"ד, ועיין לחם חיי בסי' מ"ד, ועיין כנה"ג ומטה שמעון וחשק שלמה בסי' ט"ו בהגהב"י ע"ש, ולכן בנ"ד אע"ג דאיכא אומדנא חזקה שהיה הטעות אצל הפאטו"ר או במשקל פעם אחת או ברשימת המארכ"ה, וכאשר הסברנו לעיל, מ"מ ראובן הוא המוחזק ואיך נוציא ממנו ע"פ האומדנא אחר שהדבר ברור אצלו שהסחורה שלו קנאה הפאטו"ר מן הגוי ולא מישראל, ודאי ההוא אמר אני אומר שהטעות היה מן הגוי וזכיתי אני בו, על כן בדיני אדם אין להוציא מראובן, ורק לצאת ידי שמים אני אומר שיגיד הדבר לפאטו"ר ויראה איך תהיה תשובתו, כל זה כתבתי בנחיצה רבה, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.