רב פעלים/ב/סוד ישרים/יד

רב פעלים ‏ ב סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. יודיענו מורינו מה שנתקשה לי מאד בלשון אדרא רבא דאמר רשב"י ע"ה בזה"ל, ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל הה"ד ומשה לא ידע כי קרן עיר פניו, ותמיהא לי מלתא, א"כ היה רשב"י גדול ממרע"ה, דהוא ידע ומרע"ה לא ידע, ואם נאמר ידיעה זו אינה תלויה במעלה, א"כ למה אמר רשב"י דבר זה עתה, אם להודיע שיש לו יתרון על מרע"ה ובאמת ד"ז אין הדעת סובלו, דמי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה:

ועוד קושיא עומדת לנגדינו בלשין אדרא רבא, שהוא בסוף האדרא שאמר בזה"ל, בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא בדא, ולשון בעא למחזי נראה ח"ו שהיה מסתפק ולא ידע ח"ו מעיקרא ברירו דמלתא דא, וזה ודאי א"א לומר כן:

עוד נתקשה לנו לשון אדרא זוטא בריש אד"ז דאמר בזה"ל, ואי תימא מאן עתיקא קדישא, תא חזי לעילא לעילא וכו', ואיך יתכן להיות עד יום פטירתו של רשב"י לא נודע להחברים מאן עתיקא קדישא שבא עתה לפרש להם, והלא שם עתיקא קדישא נזכר בזוה"ק ובתיקונים כמה פעמים, ובפרט באדרא רבא, והנה אנחנו אנשים חכמים פשוטים, ואין אנחנו מקובלים, ונתקשינו בשלשה דברים הנז"ל בלמודינו אדרא רבא ואד"ז בחבורה, כן יניח לנו דעתינו בדברים אלו ושכמ"ה:

תשובה. אין כונת רשב"י ע"ה להתפאר ח"ו בזה להודיע שיש לו יתרון על מרע"ה דהוא ידע ומרע"ה לא ידע, דבאמת אין מזה הידיעה הוכחה לענין יתרון ומעלה, יען דבאמת תשאל לעצמך אמאי כל ישראל ראו כי קרן עור פני משה, ומשה לא ידע כי קרן עור פניו, וכי המון העם יהיו עדיפי מיניה ח"ו, אלא הטעם בזה הוא ידוע ופשוט, כי השי"ת העלים מעיני מרע"ה אור הזורח על פניו, כדי שלא יהיה הוא עצמו נהנה מן כבודו באור הזורח על פניו תמיד בימים ובלילות, ושיהיה שמח בכבודו בעוה"ז, אך לישראל נתן להם כח לראות את האור הזורח על פניו בשביל כבודו, שידעו כמה הוא כבודו של מרע"ה, על כן התעלמות האור הזה מעיניו של מרע"ה אין זה חסרון ח"ו למרע"ה, דהא אם היה מרע"ה רואה אור עצמו אין הוכחה של מעלה בראיה זו, כיון דכל ישראל רואין, ומאי רבותא איכא למרע"ה אם היה גם הוא רואה בשלו, אלא נעלם ראיית האור ממנו משום הך טעמא דכתיבנא דאין מן הראוי שיהיה נהנה מאור כבוד עצמו בראייתו אותו בתמידות בעידו בעוה"ז, דשמחתו בראייה זו היתה נחשב לו בכלל שכר עוה"ב:

אך כאן בא רשב"י ע"ה להוכיח לחברים שיהיה לבם בטוח שהקב"ה יש לו רצון באותה אדרא, ומסכים הוא יתברך בכל הסודות האמורים שם, והוא כי השי"ת הזריח על פניו של רשב"י אור שמש שעתיד לזרוח לעתיד, וכמ"ש דאנא חמינא אנפאי נהרין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסותא לעלמא, דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, וזה האור לחוד, ואור של עור פני מרע"ה לחוד, כי זה הוא אור חדוש, שהוא אור שמש צדקה שזרח על פני רשב"י באותה אדרא דוקא לפי שעה, ולא היה בתמידות כמו אור של מרע"ה, אלא רק זרח באותה אדרא להיות סימן שהקב"ה מסכים באותם הסודות וגלויים, וכיוצא בזה מצינו במדרש רז"ל גבי עיבור השנה, שבעת שמעברים השנה נכנסים הנשיאו אב"ד, ועוד חכמים המזומנים לכך לבהמ"ד, ונושאין ונותנין בדבר הלכה בבהמ"ד, ואחר שיסכימו לעבר, רואין אור יורד מלמעלה וזורח בבהמ"ד, ואז ידעו שהקב"ה הסכים בעיבור השנה, הה"ד אuר זרוח לישרים וכו', ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב ותגזר אימר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור, כלומר תגזור אומר למטה בעיבור השנה, ויקם לך למעלה, על ידי שתראה על דרכיך נגה אור:

על כן גם כאן באדרא, נתן להם הקב"ה סימן שהוא יתברך מסכים באותם הסודות שאומרים ומגלים, לכך הזריח על פניו של רשב"י אור יקר של שמש צדקה, וזריחת אור שמש זה היה לפי שעה באותה אדרא ריקא, כי הוא זרח לסימן בעבור אותה אדרא, אך מפני שאותו האור שזרח על פניו של רשב"י ע"ה היה אור יקר ונשגב מאד, שהוא מן המזומן לעת"ל דוקא, לא רצה השי"ת שיראו את האור הזה כל החברים שהיו באותה אדרא, אלא רק לרשב"י עצמו נתן לו כח ויכולת לראות את האור הזורח על פניו כדי שיתאמת אצלו ואצל החברים, שדבר זה הוא נעשה לסימן, ושיהיה לבם בטוח שהקב"ה מסכים עמהם באדרא זו:

ועל זה בא רשב"י ע"ה להגיד לחבירים מזריחת אור השמש אשר ראה זורח על פניו, והם לא ראו, ואמר הסימן שהקב"ה מסכים עמנו הוא ממה דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב וזרחה לכם יראי שמי וכו' שהוא אור נשגב ויקר שלא שזפתו עדיין עין בעולם, וכל זה נעשה עתה, ודאי הוא לסימן שהקב"ה מסכים עמנו כדרך שנעשה בעבור השנה סימן בזריחת אור. ועוד יש טעם שזה הזריחה של אור השמש שנעשה על פניו הוא נעשה לסימן על הסכמתו של הקב"ה, ולא תאמרו שמא לכבודי נזדמן כך לז"א מלתא בטעמא דאנא ידענא דאנפאי נהירין, ומשה לא ידע ולא אסתכל, כלומר לא ידע בזריחת אור פניו קודם שידעו ישראל, ולא אסתכל אחר שראו וידעו ישראל, והיינו טעמא שישראל ראו וידעו והוא לא ראה ולא ידע, היינו מפני דכיון דזה האור נעשה לכבודו אין מן הראוי שהוא יראה ויהנה מכבוד עצמו בעוה"ז, וא"כ גם כאן אם זה האור זרח לכבודי דוקא, ולאו משום סימן מורה על הסכמת הקב"ה, אין מן הראוי שאהיה רואהו אני ונהנה מכבוד עצמי בעודי חי בעוה"ז, ולכן כיון דאנא לבדי ידענא דאנפאי נהירין, ש"מ לאו בעבור כבודי זרח האור הזה, אלא זרח בעבור שיהיה סימן שהקב"ה מסכים באדרא זו ובסודות שאני ואתם אומרים ומגלים אותם, ועוד יש לנו הוכחה שאנחנו מגלים סודות אמתיים, והקב"ה חפץ בנו ובדברינו, דהא אנא חמי בעיני תליסר מכילן גליפין קמאי וכו', שההבל והדבור היוצא מפינו נעשה אורות, ואני ראה האורות בעיני:

ומ"ש רשב"י בתחלת דבריו, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני, פירש רבינו האר"י זלה"ה בביאור האדרא, שזכה למדרגה שזכה מרע"ה בלוחות שניות ע"ש, הנה אין זה נוגע למ"ש חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין לאפקא באסוותא לעלמא וכו' כי זה הוא אור לחודיה ואינו בא מכח אותה המדרגה שזכה אליה כאשר זכה מרע"ה בלוחות שניות, ודברים אלו הם הודעה בפ"ע שהיה מודיע לחבירים ע"פ מה שבארנו בס"ד:

ואשר שאלת על מ"ש באדרא, בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, אין הכונה של למחזי קאי על ע"ק שהוא רוצה לראות, אלא הכונה של למחזי הוא להראות לאחרים שהם הפרצופים, וב"ד של מעלה שיש בעולמות, שהם ידעו ויכירו הדבר הזה, והוא ע"ד מ"ש רז"ל בפ' כי תשא, מכאן לידע הנותרים, וכמ"ש רש"י ז"ל, ופירש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל בריש פ' כי תשא הכונה כדי שהנותרים ידעו כמה נשארו, וידיעה זו לצורך הנותרים, אבל הוא יתברך יודע כמה הם בלא מנין, וכן כאן למחזי ר"ל להראות לב"ד של מעלה אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלון דא בדא:

ואשר שאלת על מ"ש באדר"ז, ואי תימא מאן עתיקא קדושא וכו', הכונה כי ידוע דא"ס נקרא עתיקא קדישא, גם עתיק יומין נקרא בשם ע"ק, וגם א"א נקרא ע"ק, ולזה אמר רשב"י כאן וכי תימא ותשאל על מה שאני מזכיר עתה עתיקא קדישא, באיזה בחינה אני מדבר ולמי אני קורא עתיקא קדישא בדרוש זה שאני דורש עתה. וזה פשוט וברור, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.