רב פעלים/ב/סוד ישרים/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png סוד ישרים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. ילמדנו רבינו קו היושר היכן הוא עומד בעוה"ז התחתון והיכן מגיע, גם איך עומדים העולמות העיגולים והיושר מתחלה וע"ס בכל העולמות אבי"ע, ואיך הוא סדר עמידתן במחצב הספירות ומחצב הנשמות ומחצב המלאכים:

עוד ילמדנו רבינו על שתי קושית שכתב רבינו הרש"ש ז"ל בריש ספרו אמת ושלום בהגהות ספר עץ חיים בשער א' שהניח שתיהם בצ"ע, אם נמצא להם פתרי הן בדברי הרש"ש ז"ל הן בספרי המקובלים אחרים:

גם עוד על דברים שנראין סותרין זא"ז שבמקום א', נראה מדברי רבינו ז"ל שיש בירורים למחצב הספירות, ובמקום א' משמע דאין בירורים אלא רק למחצב הנשמות בלבד. על הכל יודענו בהרחבה, ושכמ"ה:

תשובה. על שאלתכם הראשונה נמצא כתוב בספר עץ חיים דפוס ירושלים, בספר נהר שלום הנדפס שם הגה"ה א', וכתוב עלה שהיא מתורתו של רבינו הרש"ש ע"פ עדותו של הרב החסיד מהר"ר רפאל ידידיה אבואלעפייא וז"ל, ובנקודת המרכז דגן עדן עומד עץ החיים כמש"ה ועץ החיים בתוך הגן, ובתוכו מלובש קו היושר דכל העולמות יורד ונוקב ומתפשט עד קרקעות עיגולי הפנימי דעיגולי עתיק, מצד מחציתם התחתון המתעגלים תחת כל מעשה בראשית, וסביבות עץ החיים הוא העדן וסביביו הוא הוא הגן, וכל זה הוא שיעור נקודת המרכז דכל העולם בכללו, ושם היום והלילה שוים בקיץ ובחורף, כמש"ה ויהי ערב ויהי בקר וכו' ע"ש:

ואשר בקשת להבין ולהסביר לך איך עומדים עולמות העיגולים והיושר, ואיך המה במחצב הספירות ומחצב הנשמות ומחצב המלאכים, תשובה, אין אני יודע כלום בדבר זה ואפילו אם היתי יודע א"א להסביר ולפרש דברים במכתב אלא במסורת מפה לפה, ואביא לך דבר אחד לדוגמא, והוא מ"ש רבינו זלה"ה בעץ חיים שער דרושי אבי"ע פ"ב ופ"ג, וז"ל בענין י"ס דעיגולים במה יוכר בחי' גובה אבא על אימא, וכן שאר הבחינות וכו', גם ידעת ענין פתחים ושערי רקיעים שדרך שם עולין ויורדים מלאכים ונשמות, ובזה תבין איך עולין ונכללים נוקבא בז"א ובריאה באצילות אם העיגולים מפסקין, אלא יובן עם הנזכר דיש חלל ופתח פתוח, ודרך פתחים וחלונות ההם עולין בחי' היושר של כל העולמות, גם בזה תבין ענין מעמד הקליפות, דמאחר דהעיגולים ואורות מקיפים הם סובבים משני קצוות הראש של עולם ההוא, ח"כ איך הקליפות עומדים ומתלבשים יחד זו בזו, ובזה אתי שפיר ע"ש, והנה אם איש חכם אתה תרגיש כמה וכמה שאלות וספיקית וחקירות נופלים בדברים אלו שגילה אותם רבינו ז"ל בתירוץ הקושיא והסברת הדברים, ונמצא שלא ידענו כלום מדברים אלו, ועכ"ז נכתבו כי סמך הרב על המסורת שצריך למסיר זה לזה מפה לאוזן, הרי ידעת שא"א להבין דברים אלו מתוך ספרי דבי רב רבינו הגדול זלה"ה, ועל כן אנא עגיא מה אשיב לך ומה אסביר לך על דברים אשר בקשת ושאלת:

ואמרתי משל על הלומד דברים אלו מפי ספרים למה"ד לאדם שהיה סגי נהור מבטן אמו ואומרים לו בא עמנו לחצר בית המלך והולך עמהם, וכשנכנס לחצר א"ל עתה נכנסת בחצר החיצונה, וכשנכנס לחצר הפנימית א"ל עתה נכנסת לחצר הפנימית, וכו"כ בתים יש בו, וכו"כ חדרים יש בו, וכו"כ אכסדרות יש בו, וכו"כ עליות יש בו, וכו"כ מגדלים יש בו, וכו"כ חלונות פתוחים בו, וכו"כ שערים יש בו, וכו"כ גנות יש בו, וכו"כ אילנות ומיני ורדים יש בו, והוא נכנס ויוצא עמהם בכולם ובאמת אינו יודע מהו חצר חיצונה ומהו חצר פנימית ומהו ציור שלהם ותכונתם, ומהו בית ומהו חדר, ומהו אכסדרה ומהו עליה ומהו מגדל, ואיך נבדלים זה מזה ואיך נכנסים מזה לזה, ומהו חלון, ומהו שער, ומהו צורת הכותל, ואיך נכנסים בפתח ואיך נכנסים בכותל, ומהו תקרה ומהו גג, ואיך הוא צורת האלנית וצורת ירקית וצורת ורדים, ואיך נכנסים ויוצאין ועולין ויורדין מזה לזה, ומהו הרקיע החופף עליהם, ומהו השמש והירח שזורחים עליהם, וכן כיוצא בזה. וכן הענין כאן אע"פ שביאר לנו רבינו דרושים הרבה ביושר ועיגולים ובמעמד הפרצופים ובמחצב הספירות ובמחלב הנשמות, אין אנו יודעין איך הם עומדים ואיך הם מלבשים זה לזה, ואיך עילין מזה לזה ואיך נכללים זה בזה, ואיך מאירים זה לזה ואיך מעמדם ומצבם ותכונתם:

ומי לנו גדול מרבינו הרש"ש ז"ל, בא וראה מ"ש בהגהותיו על עץ חיים שער ל"ז פ"ב, על מ"ש רבינו ז"ל בענין עמידת פני פרצופי או"א וז"א בהיותן מלבושים את א"א וכו' שהרש"ש ז"ל נתקשה בזה, וכתב מה שכתב, ובסוף דבריו כתב וז"ל, וה' יכפר בעדי כי דברים אלי אינם כפשוטן, אלא שדברתי בלשון שנשתמש בו הרב, אבל אמיתות עניינים אלו ידעת דלית מחשבה תפיסה ביה כלל, ואם היה אפשר להבין האמיתות לא היה מקום להקשות עכ"ל. ועוד תראה לרבינו הרש"ש ז"ל בהקדמת רחובות הנהר, בענין העליות של הפרצופים העליו' וכו' וז"ל, אמנם צריך להבין ענין עליות אלו, לפי משמעות פשט הדברים, אע"פ שאינם כפשוטם שיש בהם סודות נעלמים, הנה מתוך פשטם אפשר להבין מעט מסודם, אע"פ שאין לסודם דוגמה עם הפשט כי הם סודות נעלמים, עמוק עמוק לית מחשבה תופסת בהם כ"ש דבור, אלא שדברה תורה כלשון בני אדם, וכנז' בסוף הקדמה הראשונה משער ההקדמות וז"ל, ואמנם דבר גלוי כי אין למעלה גוף ולא כח בגוף חלילה, וכל הדמיונות והציורים אלו לא מפני שהם כך ח"ו, אמנם לשכך את האוזן לכשיוכל האדם להבין הדברים העליונים הרוחניים בלתי נתפסים בשכל האנושי וכו' עכ"ל:

קנצי למילין, דברים אלו א"א להבין אותם אפילו במקצת מתוך הספר, אלא צריך ללמוד מ"ש בספר על ידי חכם ורב, וכמ"ש המשורר בקערת כסף, עשה לך רב ואל תבטח בספרא, אך אם גם הרב שלך כל בטחונו בספרא מה תועלת יש לך בו, מיהו אם חכם ונבון ושכלו ישר ואמיתי בחכמת הפשט, ודאי יוכל להשיג מספרי הקודש דברי אמת שיהיו אצלו ברורים ומפורשים יותר, אע"פ שא"א להבינם על בוריין בלתי קבלה מפה לאזן, עכ"ז הוא ישר ונאמן לאחוז בידו כלל גדול שיש לנו בחכמת האמת, שכל הדברים הנזכרים בחכמה זו אין הדברים כפשוטן, וכל מה שגילה רבינו האר"י זלה"ה לא גילה מכל דבר ודבר אלא קצת מן המקצת מכל דבר ודבר, וכאשר אזהרה זו שמענו בריא מפיו של רבינו הגדול ונכתבה בביאור אדרא רבא על דף קכ"ח וז"ל, השמר בנפשך מאד מאד אל יעלה בדעתך שהדברים כפשטן כמה שאמרו רז"ל שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, כי חלילה להאמין דברים כפשוטן, וכו' ע"ש, והנה שם ביאר הסוד הזה מה עניינו, וגם הביאור הזה שביאר בד"ז, אין אנחנו יכולין לעמוד על אמיתת הענין ולהבינו, כי א"א לנו לצייר ד"ז בשכלינו ורק אנחנו לומדים הדברים כמו חלום, ומזה תקיש לכמה עניינים, ואין פנאי להאריך כאן בזה יותר:

ואשר בקשת ממני אם יש תירוץ לשתי קושיות שנתקשה בהם רבינו הרש"ש ז"ל בריש ספרו אמת ושלום בהגהות עץ חיים שער א'. תשובה, אין לי מה להשיב בד"ז ואין לי עסק בנסתרות ומה תשאל ממני, אמנם נמצא אתי מכתב א' שכתב לי הרב החסיד מהר"ר ידידיה אבו אלעאפיה ז"ל קודם שנת כת"ר, ואעתיק אותו כאן וז"ל, על השתי קושיות של מורינו הרב ש"ש זיע"א בתחלת ספרו נהר שלום כבר ידוע ומפורסם שרוב קושיות הצ"ע שכתב והקשה מוה"ר אשר הניחם בצ"ע אינן אלא לכאורה והמה הכרחיות כדי לבא אל הכונה אל מה שכתב וסידר בהקדמתו רחובות הנהר, והקדמתו השניה אשר בספר נהר שלום, ומי שבקי ולומד בהתמדה ושקידה ועיון רב בעיניו יראה כי הקשיות הללו אינן אלא הכרח גדול על מ"ש בהקדמתו דף ק"ו ע"א, ועיין למודי הרב דברי שלום ז"ל בדף למ"ד ע"א וז"ל, על קישיא הראשונה אפשר שנתעגלו בין המקיף להיושר של הפרצוף העליון מן הצדדים ולא מתחת הרגלים ונשארו ממילא בקיע וכו', יע"ש, וכ"כ תירץ ג"כ הרב תורת חכם בדף ע"ג יע"ש, ועל הצ"ע השני כתב עוד הרב דברי שלום שם עיין שער ההקדמות דרוש א"ק דף ל"ה שהקשה מהרח"ו זלה"ה וז"ל, והוא אחר שהביא התלבשות העולמות זב"ז כתב וז"ל אמנם כפי מ"ש למעלה בזה הדרוש ובכ"מ, כי בי"ע הם למטה מאצילות במקום שנמשכו פ"ת דנו"ה דע"י בסוד שני דדים אינו כפי מה שנתבאר כאן וצ"ע עכ"ל הרב דב"ש, ולענ"ד רציתי לעמוד בזה דהרב ש"ש כל רז לא אניס ליה, וכבר ראה הצ"ע של שער הקדמות, ואין תימה מה שלא הביא לשונו, דהתכלית הוא שבא הרב לתי', והוא שכתב בהעלם גדול ואי אתמר לא אתמר אלא בבחי' פרטי הפרצוף דעולם, ולא בבחינת כללותו ע"כ, וצריך לבאר דבריו אלו, ובתחלה צריך שתלמוד מ"ש רבינו בשער ההקדמות דרושי א"ק דף כ"ה בד"ה ונבאר, והיבא ג"כ קצת במבו"ש דף ח' יעוש"ב קחנו משם. עוד נקדים מ"ש רבינו בשער השמות רפ"א ובשער מ' פ"ב, והביאו ג"כ הרב ש"ש בספר נהר שלום דף ל"ב, כי בחינת אצילות דאצילות החתימו חותמם בבי"ע אורות מאירות וכלים מכלים, והם אלקות גמור, והם נקראים אבי"ע דאצילות, ומ"ש דאבי"ע הם בארבע בתים זע"ז הוא בבחינת אבי"ע דבי"ע התחתונים העומדים תחת אבי"ע דאצילות הנז"ל, וכ"כ בס' תורת חכם רע"ב רע"א וז"ל, הצריך לעניינינו בקיצור, דמ"ש הרב ז"ל שעיגולי הבריאה הם כך, עגולי האצילות הם בעגולי הבריאה דאצילות, וכן עגולי היצירה דאצילות בתוך עגולי הבריאה דאצילית, אבל עגולי אבי"ע דבי"ע הם תחת העיגולים דאבי"ע דאצילות, ויצאו מתוכם העגולים דאבי"ע דאצילות, וכן עגולי דאבי"ע דיצירה תחת העגולים דאבי"ע דבי"ע וכו', ובזה מתיישב הכל עכ"ל:

ועתה נבאר מושבם ומעמדם דבי"ע אל התחתונים לפי הנז' בשער ההקדמות שם, והוא, דע דבי"ע אלו הם עומדים בעובי עגולי א"א דא"ק מצד מטה, וחיצוניות נה"י דא"ק שהם בי"ע דאצילות דא"ק, אחר שנרשום עולם הנקודים הם עלו למעלה אחורי אבי"ע דאצילות אשר היו נקראים קודם התיקון בשם עולם הנקודים, נמצא דאבי"ע דאצילות דא"ק בפנימיות היושר דא"ק, אלא שהם באחוריים של הנקודים מצד אחור, ובי"ע התחתונים דא"ק הם בעובי עגולי ע"י מצד מטה, ועיין עוד בשער ההקדמות לקמן בד"ה ועתה נשאר לי וכו', באופן דא"ק יש בו אבי"ע דאצילות שבו ובי"ע התחתונים שבו, וכן עולם הנקודים עד"ז אבי"ע דאצילות ובי"ע התחתונים שבו, וסדר מושבם היה ע"ד הנז"ל וכל זה מבואר בס' תורת חכם דף קמ"ט ע"ב יע"ש היטב, ועיין עוד שם דף קנ"א סע"ב, ועיין בהקדמת רחובות הנהר להרב ש"ש ז"ל דף ק"ו ע"א, ועיין בס' מקום בינה דף ק', עכ"ל הרב החסיד מהר"ר ידידיה זצ"ל, אשר כתב לי במכתבו מקודם זמן ש' כת"ר, ואנא עבדא אין לי עסק בנסתרות כדי שאדבר משלי בדברים אלו, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

ואשר שאלת, במקום א' נראה מדברי רבינו ז"ל שיש בירורים למחצב הספירות, ובמקום א' משמע דאין בירורים אלא למחצב הנשמות בלבד, הקשית לשאול שאלות על דברים נסתרים כאלה מאיש כמוני, שאינני מקובל ואין לי עסק בנסתרות. והנני מזהירך מכאן ולהבא בזה, אך כיון שכבר כתבת ושאלת לפי תומך, אעתיק לך מה שמצוי אצלי בענין זה מכתיבת יד הרב החסיד מהר"א מני זלה"ה וז"ל, במקום אחד אומר הרב שיש בירורים ועליה אף למחצב הספירות, ובמ"א אומר שאין בירורים כ"א למחצב הנשמות, אך נראה כי בכאן כיוון מוה"ר ז"ל (הרש"ש) להתיר ספק זה, כי זו האבי"ע דאצילות אין בו שום חסרון כלל, וזה נקרא מחצב הספירות שכתב הרב ז"ל בשער קדושה שנאמר בו אם צדקת מה תתן לו וכו', אבל באבי"ע דבי"ע הכולל והאצילות שבו נקרא ג"כ בשם מחצב הנשמות של זה אבי"ע לשניהם צריכין תיקון, בין מחצב הספירות ובין מחצב הנשמות של זה אבי"ע הכולל, כנז' בתורת חכם דף ע"ג ע"א ודף פ"א ע"א ודף קנ"ח סוף ע"ב. ועיין דברו שלום דף ט' ע"ד סי' כ"ח, שלפקד"ן שגם הוא אזיל בשיטה זו, וא"ת א"כ רבינו הרש"ש זיע"א בנה"ש דף צ' ע"א ודף ק"ג ע"א ובהגהותיו על ע"ח שער י"ז שער ז"א פ"ב כשנתקשה בזה הקושיא ויישב, כאן קודם החטא דאדה"ר, כאן לאחר החטא, למה לא ישב כן, אלא ודאי שאין ש"ר המסכים על זה, לזאת אפשר שלא רצה לגלות זה, וכמ"ש הרב ת"ח ז"ל דף קנ"ח סוף ע"ב יעו"ש. והיותר נראה שהטעם שלא ישב כן הוא, לפי דס"ל לרבינו הרש"ש זיע"א כמ"ש הרב ת"ח דף פ"א ע"א שמחצב הספירות האמיתי, מעיקרא לא היה בו שבירה ולא שייך בו תיקון, א"כ פשטות דברי רבינו ז"ל שאמר שנתקן, אינו מתיישב בזה, ולכן ישב שאפילו כפי פשטות הדברים דמיירי במחצב הנשמות, וקארי להאצילות שלו מחצב הספירות, לאו קושיא, שזה קודם החטא וכו', והכונה דאצילות דמחצב הנשמות קודם החטא נתקן לגמרי, ולא נשאר אלא בי"ע דמחצב הנשמות שנקרא מחצב הנשמות, אמנם אחר החטא שהפיל כל המ"ן דאצילות דמחצב הנשמות שנקרא מחצב הספירות, א"כ צריך בירור ותיקון גם למחצב הספירות, כלומר לאצילות דמחצב הנשמות, ועיין ת"ח דף ז' ע"ב שיטה ד' דפירוש כונת רבינו הרש"ש זיע"א, לפי שכל הנתקן נקרא מחצב הספירות, ולפק"ד אינו צריך שהאמת הוא האצילות של מחצב הנשמות נקרא מחצב הספירות לפי שהוא ממוצע בין זה לזה, ונכלל במחצב הספירות, ואין צריך לפרש בשביל שנתקן נקרא מחצב הספירות, (ומה שהוצרך ת"ח לומר שכל הנתקן נקרא מחצב הספירות לפי שעדיין לא נחת לחלק במחצב הנשמות כמו שכתב בדף ע"ג ואה"ן אחר שחילק נוכל ליישב כן):

ומ"מ גם ת"ח בדף ז' ע"ב הנז' מיירי על אצילות דמחצב הנשמות ולא על מחצב הספירות האמיתי, ולפקד"ן להביא קצת ראיה מדברי עולת תמיד דף ה' ע"ב שכתב שמועה זו, שגם במחצב הספירות צריכין תיקון, וכתב שמשם יסודם של נשמות יעו"ש, ולפ"ז דאיירי באצילות דמחצב הנשמות אתי שפיר דקרי ליה יסודם של נשמות, אבל אם הוא מיירי על מחצב הספירות האמיתי, תיבת יסודם לא אתי כל כך שפיר, ולפ"ז א"כ מ"ש הרב ת"ח דף ט"ו ע"ב שכל העולמות בבחינת אב"א ולא נתקנו, איירי על אצילות דמחצב הנשמות, שאצילות האמיתי מעיקרא לא היה בו שבירה וכנז' בדף פ"א הנז' ולא שייך בו בחינת אב"א:

אמנם עיין ת"ח דף ע"ג ע"ב שיטה א', דלפי הנז' שם אפשר דגם הוא בבחי' אב"א, וע"י נמשך לו בחי' פב"פ, ונקרא תוספת אור דוקא ולא תיקון ח"ו וח"ש את"מ והיעב"ת, ועיין יפה שעה בהגהותיו על שער הנסירה פ"ב דף צ"ב ע"ב, ובהגהותיו על שער מ"ר ומ"ד דף קכ"ג שישב שאפילו במקום שכתב שמחצב הספירות נתקן, ר"ל מה שהיה ראוי להתתקן באותה שעה ולא כולו, ולפק"ד לשון שער הקדושה שהזכיר רבינו הרש"ש זיע"א שכתב דאין עוד בירור אלא למחצב הנשמות, אינו סובל דוחק זה והיבע"ת, ועיין ת"ח דף ק"י ע"א, וצריך להתיישב בדבריו עכ"ל הרב החסיד מהר"א מני זלה"ה הכתוב אצלי, וכבר הגדתי לך שאין לי עסק בנסתרות ואינני כדאי לזה, על כן לא הבאתי לך משלי כלום בזה, ואתה תבחר ותקרב והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.