רב פעלים/ב/סוד ישרים/ט

רב פעלים ‏ ב סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי יודענו כת"ר מה שנתבאר בשער המצות פרשת ואתחנן דף נו"ן בענין שינת היום שהחמיר בה רבינו ז"ל, ובפרט במה שכתב שיתפרדו ממנו נשמות העיבור, א"כ על מה סומכים עתה רבים וכן שלמים אשר המה באו בסוד ה' שהם ישנים ביום כמו שעה א' או שתים, האם יש להם איזה יחוד או כונה שהם עושים להרחיק מהם הנזק. גם רצינו לדעת אם נזהר שלא ישן שתין נשמי, אם תזיק לו השינה או לאו, וכמה שיעור שתין נשמי. ועוד יורינו במ"ש בשער המצות פ' קדושים במצות כיבוד חכמים שכתב, וכנגד הנוקבא דז"א שאין בה דיקנא, אמרו ויראת מאלקיך שהיא נקראת יראה כנודע, וסיים בזה"ל, ובאשה נאמר ויראת מאלקיך יראה בלב ואין צריך לא קימה ולא הידור, ויודיענו כת"ר מה כונתו לומר שצריך לעשות לאשה זקנה קימה או הידור, כי כן מוכח מדבריו, והיא מדאורייתא הואיל וסמכה אקרא, ועיין במפתחות של ספר הנז' וז"ל, סוד קימה מפני הזקן אפילו בן ששים שנה, ואפילו נקבה מפסוק ויראת מאלקיך ע"ש, ומדאמר ואפי נקבה מוכרח שרצונו לומר לעשות לה קימה או הידור, ועל כל זה יורינו ושכמ"ה:

תשובה. אשר שאלתם על הבאים בסוד ה' איך ישנים שעה או שתים ביום ולא חיישי לדברי רבינו האר"י ז"ל, הנה הבאים בסוד ה' אין ישנים אלא מחמת הכרח שהיו נעורים בלילה בעסק התורה וא"א להם בלי שינה ביום, מיהו ודאי דאין חוששין להפסד נשמות העיבור, היינו דעתה בדורות אלו אין מחזיקים עצמם לצדיקים גדולים שזוכים לבא להם נשמות בסוד העיבור כדי שיהיו חוששין להפסידם, והאומר בזה"ז שהוא חושש לכך מחזי יוהרא ע"ד שאמרו בענין התכבדו מכובדים דבטלה אמירה זו בזה"ז מהאי טעמא והאומר כן מחזי כיוהרא, וגם אין חוששים פן בשינתם ביום החול יתלוה עם נשמתם מנשמות הרשעים הסובבין באויר, יען כי בזה"ז נחלש כח הסט"א, וגם דבר זה נחלש ואין ממנו חשש, וכאשר תראה שבזה"ז נתמעט מהלך הרוחין והשידין המשוטטין בעולם ולא נשאר בד"ז ממה שהיה בזמן הראשונים אפילו שיעור אחד מאלף, וכל זה מחמת חולשת הסט"א ומיעוט הקליפות, כי הא בהא תליא כידוע:

ואשר שאלתם אם יש איזה כונה או יחוד לאומרו קודם שינת היום כדי להנצל מן הנזק של שינת היום, הנה בדברי רבינו האר"י ז"ל הנמצאים לא מצינו יחוד וכונה לשמירה זו, ואי רבי לא שנאה ר"ח מנ"ל, ויתכן הראשונים היה אצלם כזאת, אך בודאי הראשונים היו נזהרים בחול שלא ישינים ביום שנת קבע, ובודאי בשינת עראי שהוא פחות משתין נשמי ליכא חששות הנז' כלל, יען כיון דלא שליט עליה דרגא דמותא לא יצאו מקרבו נשמות הצדיקים שבאו אצלו בסוד העיבור, ובשינת הלילה אע"ג דישנים שינת קבע גמורה דשליט בהו דרגא דמותא דהא נתחייבו בנט"י אין מתפרדים ממנו נשמות של העיבור, יען כי נשמות העיבור דבוקים בנשמתו העיקרית, ומאחר שקורא ק"ש קודם מטתו ואומר פסוק בידך אפקיד רוחי תעלה נשמתו למעלה, ונשמות העיבור המתחברים עמה גם הם יעלו עמה ולא יתפרדו ממנה, ואז כשיורדת אליו בבוקר כשיקיץ משנתו הם באים עמה כי לא יתפרדו, ועוד כיון דשינה בלילה היא צורך גבוה ומצוה קא עביד, איך יתפרדו ממנו אותם הנשמות הצדיקים שהם אצלו בסוד העיבור, ומוכרח שגם הם יחזרו אצלו עם נשמתו העקרית כשיקיץ, ולכן אין מתחבר עם נשמתו העקרית בבואה אליו בבוקר כשהולכת באויר עוה"ז נשמת רשע או כח טומאה, כי בעבור זה האדם מברך כל יום שלא עשני גוי שלא עשני עבד, היינו מפני כי הפרדת נפשו מגופו ע"י השינה היא מצוה ותיקון, ושומר מצוה לא ידע דבר רע, משא"כ שינת היום שאין בה מצוה:

ובזה מתחדש אצלינו טעם אחר בעבור אותה חששה אשר צריך לחוש בשינת היום פן יתחבר עם נפשו נשמת רשע כנז"ל, והוא, דאם הוא ישן ביום מחמת שהיה ניעור בלילה בעסק התורה יש בשינה זו מצוה, כי נחשב זה בכלל עבודת הקודש, וכיון שהוא דבר מצוה תגין עליו זכות המצוה ולא יפגעו בנפשו כוחות טומאה, ולא יתחברו עמה, כי כח המצוה של לימוד הלילה דוחה אותם ממנו, וככתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, וכה"א יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש, ואמרתי בס"ד על זה רמזו רז"ל כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, והכונה כיון שעסק בתורה בלילה דעביד מצוה רבה כי תורה של לילה עריבה היא לפני הקב"ה אז הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, דאע"פ שהוא עי"כ מוכרח לישן ביום לא יהיה נזוק מחמת דבקות הכוחות רעים בו, וגם לא יהיה מפסיד עיבור נשמות הצדיקים, כי זכות המצוה יגין בכך, ובזה ידענו טעם מספיק לכל הבאים בסוד ה' דהם ישנים ביום ואין חוששים לא בעבור הפסד נשמות הצדיקים ולא בעבור נזק דבקות כוחות רעות וטמאות מפני שהם אינם ישנים ביום אם לא היו נעורים בעסק התורה בלילה, וכל כהאי גוונא מצות עסק התורה של הלילה תגין עליהם לשמרם בזה, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע, מאחר שהשינה של היום היתה להם מחמת נדוד שינה שהיה להם בלילה בעסק התורה, ונראה בכלל זה גם אדם הישן ביום מחמת חולי, גם שינה זו בכלל מצוה, ויהיה שמור בכך, ורק הישן ביום לתענוג בעלמא, זה יש חשש בשינתו מ"ש רבינו האר"י ז"ל, וזה ברור:

ואשר שאלתם שיעור שתין נשמי כמה הוא, הנה הרה"ג מהר"ר חיים פלאגי ז"ל בלב חיים ח"א סי' ס"ט האריך בדבר זה והביא כל הדיעות שיש בשיעור זה, וגם אנא עבדא כתבתי בזה במ"א וכעת לא אוכל להעתיק הדברים ורק אודיע לכם כי דבר זה לא מצינו אותו מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל כדי לסמוך עליו סמיכו דאורייתא כדחזי, ואתם תקחו לכם שיעור הממוצע אשר הובא בספר הנז' ובספרים אחרים:

ועל השאלה השנית אשר שאלתם, אין כאן תורת שאלה כי דבר זה מפורש להדיה בדברי רבינו האר"י ז"ל דבאשה תהיה מה שתהיה אין צריך לא קימה ולא הידור, דכן כתב להדיה בזה"ל ובאשה נאמר ויראת מאלקיך יראה בלב ואין צריך לא קימה ולא הידור ע"כ, וכונתו לומר באשה התחתונה נאמר בבחינה העליונה שהיא כנגדה ויראת מאלקך יראה בלב שאין שם מעשה, ולכן אין צריך באשה התחתונה לא קימה ולא הידור. ומה שכתבתם יודיענו מה כונתו לומר לעשות לאשה זקנה, כי כן מוכח מדבריו וכו' תמהני אנה מצאתם בדבריו הוכחה זו שצריך לעשות איזה דבר לאשה זקנה, ועוד אם צריך לעשות איזה דבר לאשה, מאי שנא זקנה מאינה זקנה, והלא האשה מעיקרא אין לה רמז במקום הזקנה כלל ולא במקום החכמה ורק יש לה רמז במלכות, ושם כל הנשים שוים, דכולם יש להם רמז במלכות, ואין הפרש בין זקנה לאינה זקנה, ומה ענין ספק זה שלכם אשר נסתפקתם באשה זקנה, ומה טעם ויתרון מצאתם באשה זקנה על פי הסוד:

הנה כי כן המובן מדברי רבינו האר"י ז"ל הנז' כיון דהאשה רמוזה במלכות, ושם ליכא ענין זקנה וחכמה דבעו קימה והידור, אלא רק יש יראה שהיא בלב שאין בה מעשה, לכן באשה התחתונה שהיא רמוזה אליה אין לנו חיוב לעשות שום דבר של מעשה ולא קימה ולא הידור, ואשר הבאתם לשון המפתחות של הספר, תמהני אפילו אם יהיה זה דקדוק, מי הגיד לכם שזה שעשה המפתחות הוא חכם ומקובל אשר באתם ללמוד דבר מדקדוק דבריו, הלא על הרוב זה המגיה בבית הדפוס עשה המפתחות, ואפילו אם יהיה חכם הוא כתב כאשר יעלה המזלג ואין למידין ממנו כלום:

מיהו, ראיתי בספרי המקובלים ז"ל שכתבו במצוה זו וז"ל, וכנגד הנקבה שאין בה זקן אמר ויראת מאלקך סוד המלכות שבה סוד היראה ואין בה זקן, והיא אשת חבר שחייבין לכבדה לכבוד הנקבה העליונה עכ"ל, נראה כונתם דנקבה העליונה שהיא המלכות נוקבא קדישא דז"א נקראת אשת חבר, ולכן אשת חבר התחתונה שהיא כנגדה צריך לכבדה לכבודה, מיהו לדברים אלו שכתבו המקובלים באשת חבר אין להם רמז בדברי רבינו האר"י ז"ל הנז"ל, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.