רב פעלים/ב/יורה דעה/יח

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. חתן שבעל את כלתו הבתולה בעילה ראשונה, ואחר שגמר ביאתו ופירש, חזר ובעל פעם שנית, מפני שהוא והיא קנחו בעדים, ולא מצאו דם בעדים, ולכן חשב שלא יצא דם בתולים בבעילה זו, וחשב שמותר לו לבעול פעם שנית, מאחר שלא ראה דם, וחזר ובא עליה פעם שנית, ואחר שבעל פעם שנית נתברר לו כי יצא דם בתולים בבעילה ראשונה, כי מצא שולי הכתונת שלו מלוכלכת בדם, ונתברר אצלו שלכלוך זה הי' מבעילה ראשונה, שנפל הדם על שולי הכתונת שנכרכה תחת מקום התורף בשעת ביאה שלא במתכוין, ולא הרגיש בזה אלא אחר שבעל שנית, ובזה נודע לו שבעילה השנית היתה בהיות כלתי טמאה בדם בתולים, על כן לשאול הגיע, אם צריך לזה העון תיקון מספר התעניות האמורים בדברי רבינו האר"י זלה"ה בדם נדה, או"ד דם בתילים שאני, דאינו חמור כדם נדה, יורינו המורה ושכמ"ה:

תשובה. הנה בתשובת הגאונים ז"ל סי' קס"ה כתוב תשובה לרב פלטוי גאון וז"ל, וששאלתם הא דאמור רבנן בועל בעילת מצוה ופירש, אם צריכה ז' נקיים וטבילה כעיקר זבה או לא. תינוקת חשו לה חכמים שמא עם טורח דם בתולים א"א לבא דם בתולים בלא צחצוחי זיבה, וכיון דמשום הכי הוא לא שנא ראתה ועודה בבית אביה וניסת, ול"ש הגיע זמנה לראות וניסת צריכה ז' נקיים כעיקר זבה עכ"ל. ועוד איתא התם תשובה קס"ח לרבינו האי גאון ז"ל, הלכתא הנושא אשה בתולה, כשהוא בועל בעילה ראשנה שהיא מצוה פורש ממנה, ואסור לבעול בעילה שניה עד שתספור ז' נקיים, ותטבול במים חיים, מפני שדם בתולים גורם לדם נדה שיצא עמו, וכשהיא נבעלת בעילה ראשנה אוחזת אותה רעדה וחלחלה ובזמן שהאשה מתחלחלת היא פורשת נדה, וכענין מ"ש באסתר ותתחלחל המלכה מאד אמר רב שפרסה נדה עכ"ל. וכן דבר זה מפורש יוצא בדברי הרא"ש ז"ל, שהביאו מרן ז"ל בב"י יו"ד סי' קצ"ג וז"ל, בכל חלוקי בתולות האמורות בפרק תנוקת, אפילו בלא הגיע זמנה לראות, ולא ראתה בכולן החמירו בשוה, ונ"ל דטעם חומרא זו לא בשביל שנחוש שמא וצא דם מן המקור, עם דם בתולים, דלמה נחוש בתנוקת שלא הגיע זמנה לראות, ואפילו באשה גדולה למה נחוש, הא קי"ל ברואה דם מחמת תשמיש, שאם יש לה מכה תולה בה, ואין לך מכה גדולה מזו, אלא הטעם משום דבעילת מצוה לכל היא מסורה, ואין הכל בקיאין בחילוק שיש בין שלא הגיע זמנה לראות, ובין הגיע זמנה, ובין בוגרת ובין ראתה ובין שלא ראתה, ועוד משום דחתן יצרו תקפו (כלומר אע"פ שבקי ויודע החילוק מורה היתר להשוות גדולה כמו קטנה) הלכך הסכימו רבותינו להשוות כולן, וליתן להם דין חומרא שבחומרות, דהיינו בוגרת שראתה שנותנין לה בעילת מצוה בלבד, ע"כ ע"ש:

נמצינו למידין מדברי הגאונים בתשובות שלהם הנז"ל, דאיסור דם בתולים הוא משום דאמרינן שדם בתולים גרם שיצא דם נדה עמו, אע"פ שאינו שעת וסת, ואע"ג דזה לא שייך למימר אלא בגדולה שהגיע זמנה לראות, שיש לה מקור דם נדה, אבל קטנה או זקנה שאין לה מקור דם נדה, לא שייך למימר האי טעמא, מ"מ הסביר לנו הרא"ש ז"ל לומר, דאסרו חז"ל כל דם בתולים אפילו של קטנה וזקנה, מפני דאין הכל בקיאים בחילוק זה, שיש אשה שהגיעה לשנים שאפשר לה לראות, ויחשבו אותה קטנה שלא הגיעה לראות, ויתירו, לכך לא פלוג רבנן ואסרו כל דם בתולים, ועוד הוסיף הרא"ש ז"ל טעם אחר, מפני דחתן יצרו תוקפו, וכאשר יראה מתירים דם בתולים דקטנה, יבא להתיר לעצמו גם דם בתולים דגדולה, שאומר מאי שנא, ומי יאמר שיצא עמו דם נדה, לכך אסרו הכל ולא פלוג:

וראיתי להרב בנין ציון סי' ס"ט, שהביא דברי הרא"ש ז"ל הנז' וכתב שנעלמו ממנו תשובות הגאונים רס"י קס"ה וקס"ח הנז"ל, כי בפירוש כתבו דאיסור דם בתולים משום חשש דם נדה ע"ש. ונ"ל בודאי לא נעלמו ממנו תשובות הגאונים, ומ"ש חומרא זו לאו משום שנחוש שמא יצא דם מן המקור, לא אמר זה אלא על הקטנה, ומודה הוא דאיסור דם בתולים של הגדולה שראתה דם הוא משום חשש תערובת דם נדה, דהא מסיק הרא"ש ז"ל בסוף דבריו להדיה, דהטעם הוא מפני שאין הכל בקיאין בחילוק שיש בין תנוקת שלא הגיע זמנה לראות, ובין הגיע זמנה, ובין בוגרת, ובין ראתה, ובין שלא ראתה, נמצא מודה הוא דאיכא בתולים שהם אסורים מטעם תערובת דם נדה עמהם, ורק אסרו חז"ל בכל דם בתולם אפילו של קטנה, משום דאין הכל בקיאין לחלק, והשתא תקשי להרא"ש ז"ל מדבריו על דבריו, כי עתה סמוך ונראה כתב, ואפילו בגדולה למה נחוש, והא קי"ל אפילו הוחזקה לראות דם מחמת תשמיש, אם יש לה מכה תולה בה, ואין לך מכה גדולה מזו, וא"כ לפי טענה זו ליכא איסור בשום דם בתולים אפילו בגדולה, ואיך אסיק דהטעם משום דאין הכל בקיאין לחלק וכו'. אך באמת ישוב דבריו כך הוא, כי יש קטנה שלא הגיע זמנה לראות, ויש גדולה שהגיע זמנה לראות, אך עדיין לא ראתה, ויש גדולה שהוחזקה לראות וראתה, והנה קושיא זי דמקשי, דליכא למיחש באשה גדולה מדין רואה דם מחמת תשמיש, זה אינו אלא באשה גדולה שהגיע זמנה לראות, אבל באשה שראתה דם נדה דמקור דם נדה נפתח, הנה בזאת ודאי נתלה שיצא עם דם בתולים דם נדה מן המקור של דם הנדה שבקרבה, וכמו שהסביר לנו רבינו האי גאון ז"ל בתשובתו הנז"ל, שדם בתולים גורם לדם נדה שיצא עמו, מפני דכשהיא נבעלת בעילה ראשנה אוחזת איתה רעדה וחלחלה, ובזמן שהאשה מתחלחלת היא פורשת נדה, וכענין מ"ש באסתר ותתחלחל המלכה מאד, וא"ר שפרסה נדה, וכנז' זה בתשובתו הנז"ל, ועל כן אם האשה כבר ראתה דם נדה שהמקור שלה נפתח, אז יש לתלות בודאי בחלחלה שלה שיצא דם מן המקור, ועל זה אין להקשות מאי שנא מרואה דם בתשמיש, דאם יש לה מכה תלינן במכה, ולא אמרינן שיצא דם נדה ג"כ, דהתם שאני, כיון דברור לנו שיצא דם מן המכה למה נחוש שיצא עמו דם נדה, כי כשיש לה מכה ומשמש עמה, אע"ג דכאיב לה המכה אין לה רעדה וחלחלה שתגרום לה לצאת דם מן המקור, דזה לא אתמר אלא רק בהיכא דאיכא רעדה וחלחלה, ולכן לא חיישינן שמא יצא עם דם המכה עוד דם מן המקור, משא"כ בנבעלת בעילה ראשונה דאיכא רעדה וחלחלה, ודאי חוששין שמא יצא עם דם בתולים עוד דם מן המקור, וכמ"ש רבינו האי גאון ז"ל, על כן מ"ש הרא"ש ז"ל ואפילו באשה גדולה למה נחוש וכו' אין כונתו על גדולה שראתה דם נדה, אלא כונתו על גדולה שהגיע זמנה לראות, דעדיין אין מקור דם נדה שבה נפתח, וכיון דעדיין לא נפתח אין לנו לחוש שמא מחמת רעדה וחלחלה יצא דם מן המקור, כיון דעדיין המקור סתום שלא נפתח, אין החלחלה גורמת לפתחו ולהוציא דם נדה ממנו, כי זה לא נאמר אלא בהיכא שנפתח המקור מכבר, ויצא דם ממנו כבר, אז אמרינן חלחלה גורמת עתה להוציא דם מן המקור שנפתח, ויצא דם ממנו כבר, וכדאשכחן גבי אסתר שהיה המקור פתוח מכבר, ואז החלחלה גרמה לה שתפרוס נדה שלא בשעת היסת שלה, על כן מ"ש הרא"ש ז"ל דאפילו בגדולה אין לחוש לדם, מדין אשה שיש לה מכה, דתולין הדם במכה, ואין חוששין שמא יצא עמו דם נדה, לא אמר הרא"ש דבר זה אלא רק על גדולה שהגיע זמנה לראות ולא ראתה, אבל גדולה שראתה מכבר ודאי חוששין שיצא עם דם בתולים מדם נדה מן המקור, מפני שהיה לה חלחלה, וכאשר בארנו:

תדע, דבשלשה מיני דם בתולים איירי הרא"ש ז"ל, דהא מסיק בזה"ל, אלא טעם חומרא זו דבעילת מצוה לכל מסורה, ואין הכל בקיאין בחילוק שיש בין תנוקת שלא הגיע זמנה לראות, ובין הגיע זמנה, ובין בוגרת ובין ראתה ובין שלא ראתה ע"כ, הרי נקיט שלשה מינים בנבעלה ויצא ממנה דם בתולים, הא' קטנה שלא הגיע זמנה לראות, הב' גדולה שהגיע זמנה לראות, הג' גדולה שראתה, כי באמת שלשה חלוקות הם, ומה שטען שגם בגדולה אין לחוש, היינו גדולה שהגיע זמנה לראות, אבל גדולה שראתה מודה לדברי הגאונים ז"ל, דאמרינן שיצא עם דם בתולים עוד דם נדה מן המקור, שכבר נפתח ויצא ממנו דם מכבר, דודאי גורמת החלחלה שיצא עתה דם מן המקור, אפילו שלא בעת הוסת, ובזה נתיישבו דברי הרא"ש ז"ל דלא תיקשי מדבריו אדבריו, שנראין סותרין זא"ז בסמוך ונראה, ואז ממילא עלה בידינו, דאין דבריו הפך דברי הגאונים הנז"ל, דהוא מפרש שהגאונים לא כתבו שיש לחוש פן יצא עם דם הבתולים דם נדה, אלא רק בגדולה שראתה בבית אביה, כי נזכר בלשונם אבל גדולה שראויה לראות ולא ראתה, וכן בקטנה שאינה ראויה לראות לא חשו בהו חששה זו, אלא אסרום משום גדולה שראתה, דלא פלוג רבנן:

והנה לפ"ז, בענין נידון השאלה, נראה דאם זו הכלה היא קטנה שלא הגיעה זמנה לראות, אין צריך הבעל לעשות תיקון האמור לבועל נדה, כי זה לא נגע ולא פגע באיסור נדה, ורק עבר על דברי חכמים שגזרו לאסור גם דם בתולים של קטנה כדם נדה, אבל בגדולה שיש חשש של דם נדה שנתערב בדם בתולים, נמצא זה יש בידו ספק נדה שהיא איסור כרת, ואע"ג שהוא שוגג הנה הוא קרוב למזיד, דהיה לו לפרוש אחר גמר ביאה, וגם היה לו לחפש ולבדוק היטב, ואם היה בודק היטב היה מוצא דם על הכתונת:

וראיתי בשער הגלגולים לרבינו האר"י ז"ל, דף נו"ן ע"א, שכתב מהרח"ו ז"ל, הרב המגיד משנה נתגלגל עיקר גלגולו, על שחטא בשוגג בעון נדה, ועל כן בא להתגלגל בי לתקן עון של הנדה, ולכן בא לידי עון זה, כי בלילה הראשונה שנכנסתי לחופה לא פרשתי מאשתי בראותה דם בתולים בבעילה ראשונה, ואילו לא בא לידי עון זה הייתי אני משלים שנותיו של הרב המגיד שלא מלא שנותיו ומת קודם זמנו, ומה שחסרו משנותיו הם מ"ד שנים, והייתי ג"כ מוסיף עליהם שנים יתרות, וכיון שבא לידי עון הנז' עצמו, אע"פ שהוא דם בתולים ואינו כ"כ עון, ובפרט שהיה בשוגג, עכ"ז כיון שכל עיקר ביאתו בעולם היתה לכך, ולא תקנתי, לכן אין לי אלא אלו מ"ד שנים בלבד, וז"ס פסוק ויש נספה בלא משפט ח"ו, כי מספיק זה להכריע עון נדה הקודם, כיון שזו היתה עיקר סיבת ביאתי בעולם, אע"פ שזה החטא של עתה אינו חטא גמור, ואמר לי שהיה אפשר שבהמשך הזמן שיתוקן זה ע"י תשובה, ואח"כ התעניתי שלשה ימים רצופים כמו שנכתוב למטה, ואז אמר לי מורי ז"ל שכבר נתבטלה הגזרה תלי"ת, עכ"ל:

והנה מ"ש התעניתי שלשה ימים רצופים כמו שנכתוב למטה, כן הוא שם בדף נ"ב ע"א, וז"ל, א"ל כי בהיותי קטן קללתי פעם אחת את אמי ע"ה, וצוה אותי להתענות ג' ימים רצופים לילה ויום, ולכוין שהם ע"ב שעות, והוא כנגד תרין עטרין דחו"ג דאו"א הגנוזים בשלשה אבות חג"ת, והם ע"ב, כנודע, כי שם בן ע"ב הוא בחג"ת, ולפי שגרמתי לסלק אלו התרין עטרין מן הבן העליון, לכן אכוין להחזירם אליו ע"י אלו הע"ב שמות שיש בשלשה תעניות אלו, ואמר לי שאתענה אלו השלשה ימים קודם יום שבועות, ואכוין ג"כ בסוד פסוק היו נכונים לשלכת ימים, כי אז פסקה זוהמתן של ישראל, וע"י התענית הזה, יפסק ג"כ ממנו זוהמת החומר אשר בי, כדי לקבל כח ידיעת סודות התורה בליל שבועות עמו, ובליל שבועות למדתי עמו כל אותה הלילה בסודות התורה, ולא ישנתי כלל כל אותה הלילה, וגם אמר לי כי אלו השלש תעניות יועילו לבטל גזרת המ"ד שנים שחסרו מהרב המגיד כנז"ל, וע"ש עכ"ל:

הנה מפורש יוצא בדברי רבינו מהרח"ו ז"ל, דעון דם בתולים אינו עון שפוגם בעון דדם נדה כמ"ש, אע"פ שהוא דם בתולים, ואינו עון כ"כ, ועוד יש הוכחה כי רבינו האר"י ז"ל לא א"ל לעשות תיקון במספר תעניות האמור בתיקון עון נדה, הנזכר בשער רוה"ק, דאלו השלשה ימים נתן לו בשביל שקלל אמו, כמפורש תיקון זה בשער רוה"ק דף ט"ז ע"ב, נמצא אין צורך לעון דם בתולים תיקון האמור בעון דם נדה, ואפשר שכלתו היתה קטנה, דודאי ליכא דם נדה עם דם בתולים, או אפילו שנאמר שהיתה גדולה, שראתה, היה יודע רביני האר"י ז"ל שלא יצא עם דם בתולים דם נדה, אלא כל הדם היה בתולים, אשר על כן נ"ל בנידון השאלה, שאם היא גדולה דיש בה חשש שמא מעורב דם נדה בדם בתולים, יעשה מספר התעניות האמור בדם נדה, ואם אינו יכול יתענה ג' ימים, והשאר יפדה אותם בכסף, ואם היא קטנה שברור לא הגיע וסתה, יתענה שני וחמישי ושני, ויתן שנים ושמונים פרוטות לצדקה, או יותר אם יכול, וידליק ז' נרות בבית הכנסת לפני ארון הקודש, כנגד ז' ספירות חג"ת נהי"ם, ובודאי שצריך לטבול שבעה טבילות, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.