רב פעלים/ב/יורה דעה/יז

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. אשה מצאה כתם ביום שלישי בשבת, וביום שישי בשבת שהוא יום רביעי לראיית הכתם בסוף היום, בדקה לעשות הפסק בטהרה, והתחילה למנות ז"נ מיום שבת, ואשה זו יודעת מנהג העיר שאפילו בכתם עושין הפסק בטהרה בסוף יום חמישי, אך זאת אמרו לה חברותיה, מאחר שבעלה לא היה בעיר ולא שמשה, יכולה לעשות הפסק בטהרה בסוף יום רביעי, והנה ביום השביעי של שבעה נקיים א"ל נשים שלא עשתה כדין ובאה לשאול ממני איך תעשה, כי כבר שלמו לה ז"נ, והיא אין דרכה לבדוק כל יום מן ז"נ, אלא ביום ראשין ויום אחרון בלבד, ואם תבטל ז"נ אשר ספרה, ותספור ז"נ מחדש, קשה הדבר עליה מכמה סיבות, כי יתקרב הוסת שלה, ועוד סיבות אחרות:

תשובה. הנה ברור המנהג פה עירינו להמתין בכתם חמשה ימים, ויעשו הפסק בטהרה בסוף יום חמישי, וכן נוהגים בדם בתולים, ואע"ג דזו חומרא יתירה שאין בה טעם, ודי לעשות הפסק בטהרה ביום רביעי, דבשלמא מה שנהגו בפרסה נדה לעשות הפסק בטהרה בסוף יום שישי לראייתה, ויש שנוהגין לעשות. הפסק בטהרה בסוף יום שביעי, וכמפורש בהג"ה בסי' קצ"ו, התם איכא טעמא לחומרות אלו, מפני כי רוב הנשים כאשר פורסים נדה תמשך ראייתם ארבע וחמש ימים, ויש יותר, לכך החמירו, אבל במצאה כתם ליכא האי טעמא ולמה החמירו, אך מ"מ כיון דנהגו להחמיר בכך, צריכין להזהר בזה, ואין להקל להם, וזה המנהג נעשה עליהם דין ממש, ומצינו כי מנהג זה ישנו בשאר מקומות ג"כ, וכמפורש בספר זכור לאברהם ח"ג, באות נו"ן דף פ"ט, שגם במקומו יש מנהג זה בכלות בדם בתולים, ועיין בט"ז סי' ק"ץ סק"ד מ"ש שם בשם מהרי"ל, ועוד עיין מ"ש בסי' קצ"ו סק"ה ע"ש:

והנה בנידון השאלה בהשקפה הראשנה אמרתי, אם נבטל ספירת שבעה נקיים אשר ספרה צריכה להמתין מלטבול עד אחר ז' ימים אחרים, כי שאלה ממני שאלה הנז' ביום השביעי של ז"ן, וטבילת מצוה תתעכב בזה הרבה, ועוד כי אומרת שיש לה סיבות אחרות שקשה לה לבטל ז"ן אלו שספרה אותם, והיא לא עברה על המנהג במזיד, כדי שנאמר ראוי לקנסה בזה, אלא הנשים הטעו אותה, שא"ל ענין שלה שאני, מפני שלא שמשה, ולא היה בעלה בעיר, ואין מנהג זה בכה"ג, ולכן אמרתי אע"ג דעדיין לא טבלה, נחשב זה בדיעבד, מאחר דנ"ד הוא בכתם, וגם לא שמשה עם בעלה:

וגדולה מזו מצאנו, שכתב הגאון השל"ה דף ק"א ע"א וז"ל, מעשה בא לידי באשה אחת שביום ד' לנדתה באה לעשות הפסק בטהרה, אבל לא שמשה עם בעלה בלילה שקודם ראייתה, והתרתי לה ללבוש לבנים ביום רביעי, ולהתחיל לספור ביום חמישי, וטעמי היה כי אע"פ שת"ה מחמיר שלא להתחיל לספור עד יום ששי לראייתה, ואנו מחמירין חומרא על חומרא, אע"פ שלא שמשה מקודם ראייתה, מ"מ במעשה זו לא רציתי להחמיר כי היא חומרא דאתי לידי קולא, כי אם היתה מתחלת למנות מיום שישי, אז היה חל ליל טבילתה בליל שבת שאחר יו"ט, ומוטב שנניח חומרא זו כדי לקרב החפיפה לטבילה, ותטבול בליל יו"ט עכ"ל, והסכים עמו הגאון סדרי טהרה, וכן הסכים הגאון מנחת יעקב ז"ל ס"ק ך', וכתב דאין לשנות המנהג, מ"מ היכא דיש צד להקל בלא שמשה אין להחמיר, וכן הוא הסכמת הרב תשובה מאהבה, והרב לחם שמלה ע"ש, והדברים קל וחומר, דהתם בנדה גמורה, ונ"ד בכתם. ואין לומר התם טעמייהו כדי שלא תתרחק החפיפה מן הטבילה, ובנידון השאלה טעמא דידן הוא רק כדי שלא לדחות הטבילה ז' ימים, ואין זה טעם חזק כמו אותו הטעם, זה אינו דהתם היה להם להורות שתמתין עוד שלשה ימים, ותהיה הטבילה בחול דאחר שבת, ותעשה החפיפה סמוך לטבילה, אלא ודאי האי נמי הוה קשיא להו לדחות הטבילה ג' ימים יותר, וכ"ש בנ"ד שצריכין לדחותה ז' ימים, וכ"ש דאיכא בנ"ד עוד סיבות אחרות לפ"ד האשה:

גם עוד מצאתי להרב תפארת אדם סי' נ"א, אות ט' שכתב וז"ל, אע"פ שנהגו להוסיף יום אחד ולהתחיל למנות מיום שישי, כמ"ש מור"ם ז"ל, שמעתי שמועה בעלמא שלפעמים מתחלת למנות מיד ביום חמישי, כגון שראתה י"א יום קודם יו"ט, או קודם ערב ט"ב, או ערב יוה"כ, שאם תוסיף יום אחד תדחה הטבילה עוד ב' ימים, וגם בתנאי שלא שמשה, אבל אם שמשה או שאינו נדחה רק יום אחד כגון שבת לאו עכ"ל, וא"כ בנ"ד דהוי כתם, וגם לא שמשה, וגם שנדחה הטבילה שבעה ימים, ודאי יש להורות בשופי שלא לסתור מנינה, ותסמוך על הפסק בטהרה שעשתה בסוף יום רביעי:

ודע כי דין ששה עונות בהיכא דמצאה כתם, כתב הרב ב"ד ז"ל ביו"ד סי' צ"ו, כי מרן ז"ל אע"ג דלא הזכיר זה בש"ע, הן בסי' ק"ץ הן בסי' קצ"ו, כי בש"ע לא דבר אלא בראתה נדה ממש, מ"מ בביתה יוסף בסי' ת"ץ הביא בשם סמ"ג וסה"ת, דה"ה בראתה כתם ולא פקפק בדבריהם, ומה שלא הזכיר ד"ז בכתם בש"ע בפירוש, אפשר שסמך לומר דודאי כך הוא דין הרואה כתם כרואה דם נדה ממש לענין זה, להמתין ששה עונות, ואפשר נמי לומר מה שלא זכר בש"ע, שגם בכתם צריכה ששה עונות, הוא משום דאיכא ספיקי טובא, והוי מידי דרבנן ונקטינן לקולא, והיינו דאיכא חמשה ספיקי והוא ספק מגופה ספק מעלמא, ואת"ל מגופה ספק מן החדר ספק מן העליה, ואת"ל מן החדר ספק תפלוט ספק לא תפלוט, או ספק שפולטת הכל מיד בהלוכה ברגליה, ספק אינה פולטת הכל, ואת"ל תפלוט ולא תפלוט הכל, ספק הויא טמאה לבעלה ספק לא הויא טמאה אלא לטהרות, ואת"ל טמאה לבעלה ספק דוקא בזב הבא עליה, ספק אפילו בשאר אינשי, וכל זה כשלא המתינה שלש עונות, אבל אם המתינה שלש עונות, איכא ששה ספיקי, והם הנך דאמרן, ועוד ספק שישי, את"ל אפילו בשאר אינשי ספק הלכתא כהרמב"ם, שאז לא צריך אלא שלשה עונות, וכיון דכל הני ספיקי אשתכחו בה, וגם הוי מידי דרבנן איכא למימר דלא גזרו דין ששה עונות בכתמים, ומשו"ה השמיט מרן ז"ל דין זה ולא הביאו בש"ע, ומ"מ נראה דאע"ג דלענין מעשה אין לסמוך על זה, דיש לומר מה שלא הזכיר מרן בש"ע דין הכתמים בזה, היינו משום דפשיטא ליה דשוה דין הכתם לדין ראתה בודאי ממש לענין זה להצריכה ששה עונות, מ"מ אם אירע שטבלה בדיעבד, נראה דיש לסמוך על כל הנז"ל. גם שמעתי שבמשפחה מיוחסת שבעיר שאלוניקי יע"א נוהגות הנשים בכתם כדעת הרמב"ם, להמתין רק שלשה עונות בלבד, עכ"ל:

עוד מצינו להגאון ח"ס יו"ד סי' קפ"ח, באשה שמצאה כתם, וע"י טעות שהטעית אותה אשה מרשעת שמשה עם בעלה, וכשנודע הדבר לחמותה אסרה אותה, ומבלי שאלת חכם חזרה וספרה ז' נקיים מיד, בלי שתמתין חמשה ימים מחשש פליטת ש"ז, והשיב הגאון ח"ס להקל בדיעבד, מאחר שלא היה אלא רק כתם, אבל לכתחילה אין להקל בכתם, ובעד הבדוק אפלו בדיעבד אין להקל ע"ש. ומה שתמה על דבריו בלחם שמלה, לפי הבנתו שהבין שהתיר הגאון גם קודם טבילה, ורק ספרה ז' נקיים אין זה מוכרח בדברי הגאון הנ"ז, דשפיר י"ל עובדא הנ"ז היתה שטבלה ושמשה עם בעלה, ולכך התיר הגאון בדיעבד משום דהוי כתם, ועל כן מדברי הרב ב"ד הנז"ל, ומדברי ח"ס הנז"ל, מוכח דיש להקל בנ"ד לסמוך על ז"ן אשר כבר ספרה לה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתי, אכי"ר:

אחר זמן בא לפני מעשה אחת פה עירינו בג'דאד יע"א, בכלה אחת שבעל אותה החתן בליל חופתה, ונטמאה מדם בתולים, והיא יש לה וסת קבוע לדם נדה, ואם תספור שבעה נקיים לדם בתולים אחר חמשה ימים, תזדמן טבילתה סמוך לוסתה, ואם נדחה הטבילה לגמרי שלא תטבול סמוך לוסתה, ותשאר עד אחר שיבא הוסת ותספור ותטבול, דא עקא כי החתן רוצה ליסע לעיר אחרת לצורך גדול, ויתעכב שם משך ששה חדשים, ולא אפשר להמתין, על כן רוצין שתעשה הפסק בטהרה בסוף יום רביעי לדם בתולים, ותספור ז"ן מיום חמישי, ואז תהיה טבילתה בלילה שקודם לילה הסמוכה לוסתה:

ואמרתי, כיון דמעיקר הדין שפסק מרן ז"ל בש"ע בפרסה נדה ממש, הוא לעשות הפסק בטהרה בסוף יום רביעי לראייתה, ותספור ז"ן מיום חמישי, אך מור"ם ז"ל הביא חומרא דנהגו להמתין עוד יום אחד, ותספור מיום שישי, ועוד הוסיף חומרא לספור מיום שביעי, ועוד חומרא אחרת לספור מיום שמיני, ופה עירינו נהגו בפרסה נדה לספור מיום שביעי, ויש קצת נהגו לספור מיום שמיני, ורק בדם בתולים ובכתם נהגו לספור מיום שישי, וזה המנהג הוא חומרא יתירה בדם בתולים ובכתם, כאשר כתבתי בתשובה הנז"ל, כי בפרסה נדה איכא טעמא לאותם חומרות, אבל בדם בתולים ובכתם ליכא טעמא, ורק מוכרחים לעשות כפי המנהג, עכ"ז בכה"ג דאיכא טעמא רבא, שאם תספיר מיום שישי תהיה טבילתה סמוך לוסתה, וזה א"א להתיר, ואם נבטל טבילה זו לא תטבול אלא עד אחר חמשה חדשים, כי החתן מוכרח לנסוע, והוא לא בעל עדיין את כלתו, אלא רק בליל חופתה, ודבר זה קשה מאד, ובפרט להבחורים בזה"ז, על כן אמרתי בכה"ג יש להתיר, שתעשה הפסק בטהרה בסוף יום רביעי לדם בתולים, ותספיר ז"ן מיום חמישי, כדי שתטבול בלילה שקודם הלילה הסמוכה לוסתה, כי בכה"ג יש להתיר לעשות ע"פ הדין שפסק מרן ז"ל בפרסה נדה, וכאן היא רק דם בתולים. ואמרתי שיש לנו סמך בהוראה זו, מדברי הגאון השל"ה ז"ל שהבאתי לעיל, שהסכימו עמו כמה גדולים, והם מנחת יעקב, וסדרי טהרה, ותשובה מאהבה, ולחם שמלה וכנז"ל. גם עוד יש סמך מדברי הרב תפארת אדם שהבאתי לעיל בתשובה. וחזי הוית להרב מהרח"ף ז"ל ברוח חיים סי' ק"ץ אות ד', שהביא מן הרב מלאכת שלמה יו"ד סי' ב' וז"ל, יכולה הכלה ללבוש לבנים ביום ד', ותספור מיום חמישי עכ"ל, וספר הנז' אינו מצוי אצלינו, ובודאי כונתו להתיר בזה משום שהוא דם בתולים ולא דם נדה, ור"ל דם בתולים שאני, וכמ"ש הט"ז סי' קצ"ו סק"ה, דאיכא טעמא לחלק בין דם נדה לבין דם בתולים, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.