רב פעלים/ב/אורח חיים/מד

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה, אם מותר לקשור בשבת החגורה שבמתניים, וכן החבל של המכנסיים בשני קשרים זעג"ז, או"ד לא שרי אלא בקשר א' ועניבה אחת, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. הלא מודעת היא, דקי"ל כל קשר שאינו עשוי להתיר בו ביום לא יעשינו כלל, ואפילו מעשה הדיוט, אלא יעשה עניבה אחת דוקא, אבל קשר שעשוי להתיר בו ביום מותר לקשרו קשר הדיוט, ואסור לקשרו קשר אומן, ונסתפקו הפוסקים ז"ל, אולי שני קשרים זעג"ז חשיבי כקשר אומן, לכן אסרו בשני קשרים זעג"ז לגמרי, אפילו בעשוי להתיר בו ביום, אלא יעשה קשר ועניבה. וספק זה דשני קשרים זע"ז אע"ג דהוי ספקא דרבנן, כי מן התורה אינו חייב אלא בקשר קיימא, והוא קשר אומן, מ"מ אזלי ביה לחומרא, מפני שהוא ספק חסרון ידיעה, דגרע ואזלינן ביה לחומרא, וכמ"ש באשל אברהם ס"ק ד' ע"ש, מיהו במקום צער כתבו הפוסקים, דאין לחוש בכה"ג, ומותר להתיר שני קשרים זע"ז במקום צער, וכמ"ש רמ"א ז"ל, דאם שכח וקשר המכנסיים ב' קשרים, מותר להתירו במקום צער, אם נצרך לנקביו:

ודע, כי מקור דין זה באיסור ב' קשרים זע"ז אפילו בדבר שדרכו להתיר בו ביום, הוא בשלטי הגיבורים, שכתב כן, לדעת הרי"ף והרמב"ם, וגם מור"ם בש"ע בהגה"ה הסכים כן, וכן הוא דעת הגאון פרישה, גם הגאון ר"ז ז"ל בש"ע פסק כן לדינא, וכן הסכים הגאון שלחן עצי שיטים, והרב חסד לאלפים, וכן נראה מסתמות דברי שאר האחרונים ז"ל, וגדולה מזו מצינו להגאון מהר"ש אבוהב ז"ל, בספר הזכרונות דף נ"ג ע"ב, שהביא דין זה דשני קשרים לאסור, ופקפק על מה שהתיר מור"מ במקום צער, שדעתו לאסור גם במקום צער, והגאון מג"א ז"ל הביא דברי ס' הזכרונות הנז':

והשתא מאחר דהרי"ף והרמב"ם ס"ל במעשה אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור, ומרן ז"ל פסק כוותייהו, ומצינו שכל הפוסקים הנז' כתבו אליבא דהרי"ף והרמב"ם לאסור בשני קשרים זע"ז, על כן ודאי יש להורות באבנט שבמתניים, וחבל המכנסיים הנז' בשאלה, לאסור בזה ובכיוצא בזה שני קשרים זע"ז, ואינו מותר אלא בקשר ועניבה. והגם דהרא"ש והטור ס"ל קשר אומן אינו מעלה ומוריד, והעיקר תלוי בשל קיימא, ולדידהו כל שהוא עשוי להתיר בו ביום מותר אפילו קשר אומן מ"מ אנן לא ס"ל כוותייהו בזה, אלא קי"ל כהרי"ף והרמב"ם וכל הפוסקים הנז"ל ס"ל, שדעת הרי"ף והרמב"ם לאסור בשני קשרים זע"ז וכאמור, וכן ראיתי להרב פרי האדמה ז"ל ח"ד דף ג' ע"ג שכתב וז"ל, עיין בא"ח סי' שי"ז, ומתבאר דקשר הסודר אשר אנחנו עושין, אע"ג דעשוי להתיר בו ביום, כל שהם ב' קשרים זע"ז, לדעת רבינו (הרמב"ם) והרי"ף ז"ל אסור, אלא יעשה קשר ועניבה עליו, כיון דעשוי להתיר בו ביום שרי לכ"ע, או הכריכה וקשר אחד כ"ש דשרי, עכ"ל:

וראיתי להרב רבינו חיד"א ז"ל בברכי יוסף, שכתב וז"ל, ובגלילותינו פשט המנהג לקשור ב' קשרים בחגורתו אשר במתניו שאינו של קיימא, ולית דחש לה אלא מיעוטא דמיעוטא דבטלי במעוטייהו עכ"ל. ואפשר שהרואה דבריו יטעה לחשוב, מ"ש הרב לית דחש לה אלא מיעוטא דמעוטא דבטלי במעוטייהו, קאי על הפוסקים ז"ל אך באמת זה אינו, דחלילה לחשוב כן על רבינו חיד"א ז"ל שהיה נזהר בלשונו, לדבר דרך כבוד אפילו על האחרונים דאחרונים, וכנודע מספריו, ואיך יכתוב מיעוטא דמיעוטא דבטלי במעוטייהו, בדבר זה דחשו בו כמה גדולים שלמים וכן רבים אליבא דהרי"ף והרמב"ם, אך כונתו על אנשי גלילותיו דעלייהו קאי ואמר דנהגו היתר, ולית מאנשי הגלילות ההם דחש להזהר בזה, כי אם אנשים מעט דמעט דבטלי במעוטייהו לגבי רוב האנשים שנהגו היתר, ולא בא הרב חיד"א ז"ל להודיענו דעתו בעיקר הדין, אלא בא להעיד על המנהג שנתפשט בגלילתו ברוב האנשים, ונ"מ הוא דאין למחות ביד המקילין במקומות ההם:

ואפשר שנצטרך להודיע המנהג במקומו, מפני כי הרמ"א ז"ל כתב שכן נוהגים לאסור, לכן כתב שבאותם גלילות נהנו היתר, וזה ברור, אבל לענין הלכה לא גילה דעתו בזה:

ובקיצור ש"ע של הרש"ג, בסי' פ' סעיף מ"ה כתב, הדרך הוא כשצריכין לקשור איזה דבר בשני חוטין, או משיחות, או שמסבבין חוט חו משיחה אחת, וקושרין שני הקצוות יחד כדרך החגורה, עושין ב' קשרים זעג"ז, כי בקשר אחד לא יתחזק, ואסור לעשות כן בשבת ב' קשרים זעג"ז, אפילו בדבר שדרכו להתירו בו ביום, וצריכין להזהר בזה במטפחת שכורכין סביב הצואר, שלא לעשות בו בשבת ב' קשרים, וכן בערב שבת, לא יהיו בו ב' קשרים, דא"כ אסור להתירו בשבת, עכ"ל:

המורם מכל האמור, דגם בקושר ב' קשרים זע"ז אסור אפילו בעשוי להתיר בו ביום, ולכן החגורה שבמתניים וחבל של המכנסיים הנז' בשאלה, אסור לקשרם ב' קשרים זב"ז, וגם בערב שבת יזהר בכך מפני שהוא צריך להתירם בשבת, וה"ה דיש להזהר בסודר, וכמ"ש הרב פרי האדמה והרש"ג בקיצור הש"ע:

ודע, דהגם דהרב מג"א בסק"ד כתב על דברי רמ"א וז"ל, ומיהו נראה מלשון הרי"ף ז"ל שהוא קשר שקושרין אותו הדק היטב עכ"ל, אל תטעה לחשוב שכונתו לומר שגם בשני קשרים בעינן שיהיו מהודקין הדק היטב, ואם אין מהודקין הדק היטב אלא הדוק מעט שרי, דזה אינו, ולא ניתן להאמר בכונת המג"א, שבאמת כונתו מבוארת דהוא נקיט דבריו על מ"ש הרמ"א, שאין אנחנו בקיאין איזה מקרי קשר של אומן, ובא המג"א לבאר לנו, דאע"פ שכתב רמ"א דאין בקיאין בקשר אומן שהוא קשר אחד, איזה הוא מקרי קשר אומן, עכ"ז אל תחשוב דאפילו אם יהיה הקשר אחד אינו מהודק היטב, גם זה יהיה נכלל בכלל הספק, שמא זהו קשר אומן, מפני שאין אנחנו בקיאין, דזה אינו, דהא מבואר בלשון הר"יף שהוא קשר שקושרין אותו הדק היטב, ולכן כל שהוא אינו הדק היטב זה ברור לנו שאין זה קשר אומן מאחר שהוא קשר אחד, ואינו הדק היטב, דבקשר אומן פשיטא לן דבעינן שיהיה הדק היטב, זה הוא כונת המג"א, שבא להודיענו שמבואר להדיה בקשר אומן הוא שקושרין אותו הדק היטב, ועל כן כל שאינו הדק היטב, אם הוא קשר אחד, אין להסתפק בו ולומר אולי זה הוא קשר אומן:

אך ספק של שלטי הגבורים ז"ל הוא בשני קשרים, דיש להסתפק ולומר, מאחר שהם שני קשרים, אע"פ דאינם מהודקים הדק היטב, כי אם קצת, אפ"ה חשיבי כקשר אחד שהוא מהודק היטב, וממילא תבין מזה דבשני קשרים זעג"ז לא בעינן שיהיו מהודקין הדק היטב, דאם הוא הדק היטב אפילו בקשר אחד יש לומר זהו קשר אומן, יען כי הרי"ף ז"ל אמר דבר זה על קשר אחד ולא על שני קשרים, וא"כ מאי מסתפקים בשני קשרים, אלא ודאי שהספק של שני הקשרים איירי באופן דלא מהודקים הדק היטב, כי אם מהודקין מעט, ועל כן מסתפקין, אילי מפני שהם ב' קשרים זעג"ז, חשיבי כקשר אחד שהוא מהודק היטב, וכן מצאתי להגאון לבושי שרד ז"ל, שהבין כן בכונת המג"א ז"ל, ומפורש בדבריו שהספק של שני הקשרים איירי כשהוא מהודק מעט, ואינו. מהודק היטב:

ולפ"ז בנידון השאלה בחגורה אשר במתניים, הגם שלא תהיה מהודקת היטב, ודאי היא מהודקת מעט ואינה רפויה לגמרי, ומה גם דאיכא בני אדם שדרכם להדקה הרבה כדי שתתקיים, ולכן שפיר כתבנו בדין החגורה והסודר וכיוצא, שלא לקשור ב' ראשיה בשני קשרים זעג"ז אלא רק בקשר ועניבה, כן נראה ברור בס"ד, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.