רב פעלים/ב/אורח חיים/לז

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. בעיר סנגפור יע"א דרכם כשמברך שבע ברכות בחופה, עונין הקהל אחר הזכרת השם בברכה ברוך היא וברוך שמו אלקינו מלך העולם, ואין נוהגים כן אלא רק בשבע ברכות של חופה, אבל בשאר ברכות הן של תפלה הן של המצות הן של נהנין אין עונין אלא רק ברוך הוא וברוך שמו בלבד, ואין מוסיפין ג' תיבות אלו של אלקינו מלך העולם, ויורינו אי אריך למעבד הכי, ושכמ"ה:

תשובה. יש לפקפק בזה משום שמזכיר אזכרה של אלקינו במקום שאין חיוב להזכיר, והו"ל מזכיר את השם לבטלה, וכתב הגאון משנה למלך ז"ל בהלכות ברכות פרק א', מוכח מדברי הריב"ש ז"ל סי' ת"ח דלאו דוקא במזכיר שם בן ארבע, דה"ה נמי שם אלקינו אסור לאומרו יע"ש, ומצינו בש"ע א"ח סי' קפ"ח ס"ז בהגה"ה, שכתב מור"ם ז"ל על יעלה ויבא ששכח לאומרו שיאמר אותו בתוך שאר הרחמן, ואולי יש לחלק כי ביעלה ויבא יש כמה הזכרת שמות ואין לאומרו לבטלה, כן נ"ל וכן נוהגין ע"ש, והקשה הרב מג"א שם ס"ק י"א דאומרים כל יום בקשות ותחנות שיש בהם הזכרת שמות, ולמה יגרע זה דדוקא ברכה לבטלה אסור וצ"ע ע"כ, והרב אשל אברהם סי' תקפ"ב סק"ד גבי דין זכרינו לחיים ומי כמוך, דאם לא אמר אין מחזירין אותו, כתב שם דכל זמן שלא סיים הברכה שלא אמר ברוך אתה ה' יכול לחזור, אע"פ שיש כמה שמות ע"ש, והגאון ב"ח סי' קי"ד משמע דס"ל שיש איסור משום לא תשא בהזכרת השם, אפילו אם לא מזכירו בחתימת הברכה, וכתב הרב מאמר מרדכי ז"ל בסי' קי"ד ס"ס ס"ק י"ב, לא נהירא, דהא מבואר בב"י סי' קכ"ד, דיכול אדם לומר נוסח כל הברכות עם הש"צ בלחש, ובלבד שלא יאמר החתימות, ואין כאן מוציא ש"ש לבטלה, דלא מיתסר לאדם שיתחנן ויחזור ויתחנן, ונוסח הברכות בלי פתיחה וחתימה הו"ל כתחנונים בעלמא, והכי משמע מן ב"ח גופיה וכו', ע"ש:

ונראה לי בס"ד לחלק ולומר, דכל תפילות תחינות ובקשות שאומר אדם בכל עת שירצה המה מסוג תפלת נדבה, והא יכול האדם מן הדין להתפלל תפלת י"ח בנדבה, ואע"פ שמזכיר פחיחה וחתימה של ברכות בשם וכ"ש ולכן אין קפידא בכך, אבל אם האדם אומר דברים שהם תשלומין של חובה, כיון דהוא אומרם מכח חובה ודעתו לכך, הרי הם מסוג תפלת חובה, ולכך יש להקפיד על הזכרת שמות שבהם, בהיכא דהוא אינו מחויב מן הדין בתשלומין אלו, ורק הוא רוצה לעשותם חובה על עצמו, הנה כי כן בנידון השאלה הנז' שהעונים הם חייבים לענות ברוך הוא וברוך שמו, אם יוסיפו כדברים אלו שהם בתורת חיוב הזכרת השם מדעתם, הו"ל מזכירין השם לבטלה, וכבר כתבתי לעיל בשם משנה למלך שגם הזכרת אלקינו היא בכלל לא תשא:

ושו"ר להרב שיח יצחק בקנטריס תפלת כל פה דף ע"ה, סוף עמוד ד' שכתב וז"ל, וכבר כתב בעל ספר משנה למלך דמוכח מדברי הריב"ש סי' ת"ח דאפילו אלקינו אסור לאומרו, והוי בכלל ש"ש לבטלה, ומכאן אתה דן לאלו המגביהים קולם בעת ברכת ארוסין ונשואין, דלאחר שהמברך מתחיל ברוך אתה ה' מגביהים קולם ואומרים אלקינו מלך העולם, דלא יפה הם עושים וכו' ע"ש, ונראה דהיה מנהגם של השומעין לומר אמצע הברכה עם המברך בלחש, ומתחילין מן אלקינו מלך העולם, ובודאי הם היו עונין ברוך הוא וברוך שמו תכף כשמזכיר המברך את השם, ולכן ודאי היה דרכם לומר ברוך הוא וברוך שמו אלקינו מלך העולם וכו', ולכן כתב הרב הנז' אבל אם רוצים לומר מתיבת מלך וכו' דאין כאן נושא ש"ש לבטלה. ונראה מזה המנהג נשתרבב המנהג בעיר סנגפור להזכיר אלקינו מלך העולם, אחר שאומרים ברוך הוא וברוך שמו, ורק שבעיר סנגפיר יע"א אין דרכם לומר כל אמצע הברכה, ורק אומרים שלשה תיבות אלקינו מלך העולם בלבד, ושותקין ושומעין אמצע הברכה מן המברך, משא"כ אותם האנשים שקרא הרב תגר עליהם היה דרכם לומר עוד דברים מאמצע הברכה כולה, או מקצתה, ועל כן כמו שקרא הרב הנז' תגר על מנהג אלו שאומרים אלקינו מלך העולם שמזכירין ש"ש לבטלה, כן יש לקרא תגר על מנהג עיר סנגפור שאומרים ברוך הוא וברוך שמו אלקינו מלך העולם, דמזכירין השם לבטלה:

ועוד אני אומר שיש לקרוא תגר על מנהג עיר סנגפור הנז' ולבטלו מטעם אחר, והוא כי נמצא הם משנים מטבע שטבעו חכמים, כי עניית ברוך הוא וברוך שמו הוא מטבע שטבעו חכמים לאומרו על הזכרת השם, דאע"ג שבסי' קכ"ד הביא הטור ז"ל ד"ז בשם אביו הרא"ש ז"ל, הא מצינו לרבינו חיד"א ז"ל בברכ"י סי' קכ"ד סק"ז שכתב בשם ספר חרדים דף מ"ב, דהכי איתא במדרש רז"ל שזה תיקון חז"ל לענות אחר הזכרת השם ברוך הוא וברוך שמו ע"ש, ועוד נראה דודאי הוא מטבע שטבעו חכמים, דהא מצינו בסידור כונות רבינו האר"י ז"ל שיש כונות עמוקות בעניית ברוך הוא וברוך שמו, ועיין בספר פרי עץ חיים לרבינו האר"י ז"ל, וכיון שיש כונות בדברים אלו מוכרח לומר שהוא מטבע חכמים, אם האדם הוסיף עליו דברים או גורע ה"ז משנה ממטבע שטבעו חכמים, ואינו אלא טועה, וכמ"ש מרן ז"ל בש"ע סי' תקצ"א סעיף ז' על מ"ש ועקידת יצחק לזרעו תזכור, דהמשנה לומר לזרע יעקב תזכור משנה מטבע שטבעו חכמים בברכות, ואינו אלא טועה ע"ש, וה"ה כאן, נמצא שיש לקרא. תגר על מנהג זה של עיר סנגפור לבטלו גם מטעם זה נמי:

ועוד נמי מצאתי למרן ז"ל בסי' קכ"ד סעיף ה' שפסק על כל ברכה שאדם שומע בכ"מ יאמר ברוך הוא וברוך שמו, וכתב הבאר היטב ס"ק יו"ד שלא יוסיף לומר תיבת הגדול, דהיינו שלא יאמר ברוך הוא וברוך שמו הגדול ע"ש, וכ"כ אליה רבה שם שאין לומר הגדול ע"ש, ונ"ל טעמו משום דמשנה ממטבע שטבעו חז"ל, הנה כי כן נראה להורות לאנשי סנגפור שיבטלו מנהגם, ויענו ברוך הוא וברוך שמו, בלי תוספת ג' תיבות אלקינו מלך העולם, והוא מחמת שני טעמי תריצי אשר כתבנו בס"ד, והשי"ת יאיר עיניני באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.