רב פעלים/ב/אורח חיים/כו

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה, מעיר במביי. צבור שהתפללו תפילת העמידה ביחידות, שלא היו מנין שלם, ובעודם מתפללים עמדו אחרים ג"כ להתפלל עמהם, וכאשר גמרו תפילת העמידה נמצאו מנין שלם, אם יכולים להתפלל החזרה ולומר קדושה ונשיאות כפים, או"ד מאחר דהתחילו להתפלל ביחידות לא מצו להתפלל חזרה, ועוד יש לנו לשאול אם היחידים השלימו העמידה, ובעת שעושין נפ"א באו אחרים והשלימו המנין של עשרה, אם יכולים לומר קדישים הנשארים וקדיש תתקבל. יורינו ושכמ"ה:

תשובה. ד"ז מפורש בדברי הרדב"ז שהביאו הכנה"ג והעתיקו המג"א סי' ס"ט סק"ד, שאם כולם התפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה אין חוזרין ומתפללין כדי לצאת י"ח קדיש וקדושה, ומפורש הטעם בהרדב"ז, כיון דהתפללו כל אחד לעצמו פרח מנייהו קדיש וקדושה, שהרי באותה שעה יחידים היו, וכמ"ש בברכת זימון, וכיון דפרח מנייהו אע"ג דאח"כ חזרו ונעשו עשרה, אין יכולים לומר קדיש וקדושה, וכי תימא להוי תפלת נדבה, ואין חידוש גדול מקדיש וקדושה וברכו, לא קשיא, דאין ציבור מתפללין נדבה, לפי שאין ציבור מביאין קרבן נדבה ותפילות כנגד תמידין תקנום ע"ש. ומחב"ר הביא דברי הרדב"ז הנז', ונראה שזה הפך פסק מרן בש"ע סי' ס"ט סעי' א', וכן כתב הגאון דגול מרבבה, שהוא חולק על פסק המחבר ע"ש, ועל כן לדינא אע"ג דאנן אתכא דמרן סמכינן, מ"מ לענין ברכות חוששין, ולכן יש להורות שלא יאמרו קדיש וקדושה בכה"ג, וכמ"ש הרדב"ז והובאו דבריו בכמה אחרונים:

ועוד בלא"ה י"ל מחמת המנהג שנהגו הפך פסק מרן ז"ל בדין הפורס על שמע, בהיכא דכולם התפללו, דלא שמענו ולא ראינו מנהג דין זה עתה, אלא רק למי שלא התפלל עדיין, דאז אפילו הוא יחיד שלא התפלל, ויש תשעה שהתפללו כבר ויצאו י"ח, הרי זה אומר קדיש וברכו וקדושה, אבל אם הכל התפללו לא נהוג דין זה, וכ"כ הרב מאמר מרדכי דהמנהג פשוט שלא לומר קדיש וברכו וקדושה, אלא מי שלא התפלל עדיין, ואיחר לבא לבית הכנסת, אז כשמגיע לישתבח אומר ישתבח בקו"ר וקדיש וברכו, ואינו אומר יוצר בקו"ר, וכשמגיע לי"ח אומר ג' ברכות ראשונות וקדושה בקו"ר וגומר תפלתו בלחש, אבל כל שהתפללו ביחיד אין אומרים קדיש ולא קדושה כלל עכ"ל, וכן המנהג פה עירינו בג'דאד יע"א, וכ"כ האחרונים שדין פריסת שמע שכתב מרן ז"ל אינו נהוג בינינו, אלא דוקא אותו שלא התפלל בהגיעו לסוף ישתבח אומר קדיש וברכו ע"ש, על כן זה השואל שהוא מעיר במביי אשר מנהגם הוא כמו עיר באג'דאד יע"א, צריך לעשות כמ"ש הרדב"ז ז"ל, וכנז"ל:

ומה ששאל עוד אם השלימו היחידים התפלה, ובעת שעושין נפ"א באו עוד ונשלם המנין וכו'. תשובה גם ד"ז פשוט, כיון דהתפללו תפלת העמידה כולה ביחידות לא שייכי גבייהו הקדישים שתקנו חז"ל מן תפלת העמידה עד הסוף, דכולהו אגידי בתפלת י"ח דציבור, וכן הוא מוכרח ע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל במה שפירש טעם לקדישים ההם, מיהו יכולים לומר קדיש יהא שלמא אחר המזמורים של היום דהוי כאומר מזמורי תהלים, ואומר אחריהם קדיש, וכן יכולים לומר אחר פטום הקטורת קודם עלינו לשבח קדיש על ישראל וברכו, ואפילו יחיד יכול לעשות כן, ועונין לו ברכו התשעה שכבר גמרו כל התפלה ואמרו קדיש, וכאשר כתבתי בזה בתשובה אחרת והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.