רב פעלים/ב/אורח חיים/יז

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מת"ח מחכמי הישיבה. אחד בימות הקיץ בתוך שלושים יום אם נסתפק שאל גשם בברך עלינו, או אם אמר ברכינו, דהדין הוא שחוזר ומתפלל כל שלח התפלל שלושים יום בשאלת טל, דאמרינן סרכיה נקיט לשאול גשם, ונסתפקנו אם הוא אומר דאתרמי ליה כמה פעמים שאמר ברכנו בלא מתכוין, שלא נזכר וידע שהוא ימות הקיץ כדי לומר ברכנו, אלא מאליו באה לפיו ברכה זו של טל, נמצא זו הוכחה דהרגל שלו נעשה בשאלת טל ולא בשאלת גשם, ונסתפקנו אם בכה"ג נמי חוזר ומתפלל עתה שהוא מסתפק כיון דלא עברו שלושים יום, ולא סמכינן על הרגל זה שלו, או"ד בכה"ג אינו חוזר ומתפלל, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. סברה זו אשר נסתפקתם בה כבר היא עלתה על לב טהור, הוא הרב בית דוד ז"ל ח"א סי' מ"ז שנסתפק בספיקו הב' לענין הזכירה וז"ל, אם הבחין בעצמו שכבר הוחזק תוך שלושים יום שראה בעצמו שאמר הברכה בלא הזכרה שלא במתכוין, אם ידון כמוחזק, וכן להפך אם הכיר בעצמו שאחר שלושים לא הוחזק עדיין, כגון שראה שנזרקה ברכה מפיו בהזכרה שלא במתכוין, אם יהיה נידון זה כתוך שלושים יום ע"כ, והביא דבריו הגאון חיד"א ז"ל במחב"ר סי' קי"ז ע"ש:

והרב עקרי הד"ט הביא ספיקו של הרב ב"ד הנז' וכתב מסברה דנפשיה דלעולם בשלו מודדין לו, והכל לפי מה שהוא אדם דזיל בתר טעמא ע"ש, אך הרב אוהל יצחק חסיד ז"ל סי' א' הביא ספק הרב ב"ד, וכתב הסברה נותנת דבשלושים יום תליא מלתא, ולכן גם אם הורגל תוך שלושים יום אינו נידון כמוחזק, דהא לא אשכחן לשום אחד מן הפוסקים דכתבו חילוק זה וכו', ולכך העלה לפו"ד וכתב וז"ל, כלל העולה דבשלושים יום תליא מלתא, ואם רגל על לשונו קודם שלשים יום לא אמרינן ידון כמוחזק, או אם הכיר בעצמו שאף לאחר שלושים יום עדיין לא הוחזק לא אמרינן דידון כאלו לא הוחזק, אלא דבשלושים יום תליא מילתא ונידון אז לעולם כמוחזק עכ"ל, ואנא עבדא נ"ל בס"ד, דדברי הרב אוהל יצחק חסיד הנז' מחוורין, ויפה העלה הלכה זו:

ודע, דאע"ג דספק הנז' כתבו האחרונים הנז' בדין דהזכרה, נראה דה"ה בשאלה דנ"ד, דהא כתבו האחרונים בענין החזרה של תפלה דחייב לחזור מכח הספק, שדין ההזכרה ודין השאלה שוין הם, אשר על כן, כיון דבדין ההזכרה הנז' נסתפק הרב ב"ד ולא פשיט לה, והרב עקרי הד"ט פשי' ליה דבדידי' משערין, והרב אהל יצחק חסיד ס"ל דבשלושי' יום תליא מלתא פסיקתא, ודעתינו נוטה לדבריו, לכך נראה בספק נידון השאלה יש לומר כל ספק ברכות שב ואל תעשה עדיף, ואם אפשר לו יחזור ויתפלל בתורת נדבה ויתנה עליה, וכן ראיתי להרב חסד לאלפים ז"ל סי' קי"ב ס"ק י"ב, שכתב ויש להסתפק במי שבריא לו שהורגל לשונו בפחות משלושים יום, או שלא הירגל אפילו ביותר משלושים יום, אי אזיל בתר דידיה וכו', לכן יחזור ויתפלל בתורת נדבה לאחר שסיים תפלתו, אבל אם נזכר באמצע ונכנס לבית הספק גומר והולך, דספק ברכות שב ואל תעשה עדיף, עכ"ל:

עוד נסתפק הרב ב"ד ז"ל, מי שטעה ביום השלושים והזכיר גשם, וחזר והתפלל בלא הזכרת גשם כפי הדין, ואח"כ ביום ל"א נסתפק אם הזכיר גשם או לאו מה דינו, אי אמרינן כיון שהתפלל שלושים יום בלא גשם הוחזק, ואמרינן שהוא בחזקת שלא הזכיר, או"ד לא אמרינן שהוא בחזקת שלא הזכיר, אלא רק כשהתפלל שלושים יום רצופים בלא הפסק, אבל כשהפסיק תוך שלושים יום סתר ימים הראשונים, וצריך שלושים יום אחרים מיום הטעות ואילך עכ"ל ע"ש, ועיין להרב עקרי הד"ט מה שהעלה בספק זה יע"ש, ועיין להרב נשמת חיים מ"ש על ספק זה, וכעת אין לי פנאי לדבר בספק זה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.