רב פעלים/ב/אורח חיים/טז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. אם עומד בברכות דק"ש וקראוהו לס"ת בשמו אם יעלה או לאו, ואם נאמר שלא יעלה, הנה זה האיש יהיה אנינא דעתיה, משום מלתא דארז"ל שלשה מקצרין וכו', עוד נמי הוא בוש לפני הקהל כאשר יקראוהו בשמו ואינו עולה, אלא עולה אחר במקומו, דלאו כ"ע ידעי שהוא עומד בברכות ק"ש, ויש לו בושה גדולה, ואין כל הדעות שוות, ולכן יורינו איך הדין נוטה, ושכמ"ה:

תשובה. בקראוהו בשמו התיר הגאון הט"ז בסי' ס"ו לעלות, אך הרב עולת תמיד אוסר, והרב אמת ליעקב נראה דס"ל כהט"ז ז"ל, ומ"ש שכן כתב המג"א בסי' קל"ה אין דבריו מובנים בזה, והרב הגדול חיד"א ז"ל בספר לדוד אמת כתב בברכות ק"ש יפסיק ויעלה, אך בקשר גודל גילה דעתו דס"ל כעולת תמיד, ובספר השומר אמת סי' יו"ד אות ז' כתב, הגאון חיד"א בקשר גודל הדר ביה ממ"ש בספר לדוד אמת, וכתב עיין להרב לב מבין דף ל"ה ע"ד שכתב משנה ראשנה עיקר, וכן סברי כמה מרבוותא בתראי עכ"ל ע"ש, גם בספר עקרי הד"ט הביא מספר אגורה באהליך, דפשיטה ליה בברכות ק"ש יפסיק ויעלה, הנה כי כן בנידון השואל דקראוהו בשמו ואנינה דעתיה משום שאמרו שלשה מקצרין וכו' וגם יהיה לו בושה כאשר יקראוהו בשמו ואינו זז ממקומו, אלא עולה אחר במקומו, נראה להורות כסברת הט"ז ז"ל דיעלה, מאחר דכמה אחרונים הכי ס"ל, וכאמור:

זאת ועוד אחרת נ"ל להורות כהט"ז, דיעלה בקראוהו בשמו, משום דאפילו בק"ש עצמה איכא פלוגתא, ומצינו שגדולי וגאוני אשכנז דפקיע שמייהו שהם הלבוש והב"ח והמג"א ס"ל גם בק"ש יפסיק ויעלה, ועוד מצינו להרב הכנה"ג שהשוה דעת הרשב"א ז"ל עם הרב המנהיג והטור, וס"ל לכ"ע בקראוהו בשמו יעלה, אלא דהרב פר"ח ז"ל פקפק בזה, ועל כן אע"ג דאנן בתריה דמרן ז"ל גרירן, והוא ס"ל דפליגי הרשב"א והמנהיג, ופסק כהרשב"א להחמיר, עכ"ז בנידון השאלה שהוא בברכות ק"ש ואינו בק"ש, וגם קראוהו בשמו איכא בזה ספיקי טובא, והוא ספק הלכה כהרשב"א או כהמנהיג והטור, ואת"ל הלכה כהרשב"א דילמא הרשב"א לא אסר אלא בהיכא דלא קראוהו בשמו, אבל אם קראוהו בשמו מודה דיפסיק ויעלה, ואת"ל דהרשב"א איירי גם בקראוהו בשמו שמא לא אסר אלא בק"ש, אבל בברכות ק"ש מודה דיעלה כסברת הט"ז, וספיקות אלו מתהפכים, ואע"ג דספק הראשון הוא נגד פסק מרן, הא קי"ל דעבדינן ס"ס כזה, וכ"ש דאיכא תלתא ספיקי:

ועוד הא איכא למעבד נמי תרי ספיקי בדעת מרן ז"ל עצמו, והוא דאפשר לומר דהרשב"א לא איירי בקראוהו בשמו ומודה בזה, ואפשר לומר דגם מרן ז"ל נמי דפסק כהרשב"א בשה"ט, בהכי איירי, ומה שפקפק הרב פר"ת בזה וכתב למה לא פירש הרשב"א לשואל וכו' ומי הגיד להרשב"א דכונת השואל היה על לא קראוהו בשמו, אין טענות אלו מספיקות, יען דאנו רואין עתה המנהג בארץ הצבי ובכמה דוכתי, שאין קוראים בשמו, ואפשר כי בזמן הרשב"א כך היה המנהג בכל גלילות ישראל, והיה יודע הרשב"א דמקום השואל היה מנהגם שלא יקראו בשמו ולהכי לא חש הרשב"א לפרש דבר זה בפירוש, מאחר שבימיו כך היה המנהג בכל גלילות ישראל, ולהכי גם מרן ז"ל לא הוה נייחא ליה לומר שהמנהיג והטור איירי בקראוהו בשמו, ובלא קראוהו בשמו יודו דאסור, מאחר שכך היה מנהג העולם מקודם שאין קוראין אותו בשמו, ועד זמן מרן מסתמא כך היה המנהג, ולכן ס"ל למרן דהמנהיג והטור פליגי עם הרשב"א, משום דהם נמי איירי בלא קראוהו בשמו ומתירים ולפ"ז גם בדעת מרן ז"ל איכא לספוקי ולומר דילמא מרן ז"ל לא פסק כן, אלא בלא קראוהו בשמו, שכך היה מנהג העולם באותו זמן, אבל בקראוהו בשמו מודה דמותר לעלות, ומה דפשיטה ליה להכנה"ג בדעת מרן ז"ל, אנן עבדינן ליה ספיקא בדעת מרן, ונמצא בדעת מרן ז"ל גופיה איכא ס"ס בנ"ד, והוא ספק דלא איירי מרן ז"ל אלא בלא קראוהו בשמו, אבל אם קראוהו בשמו עולה, ואת"ל דאיירי גם בקראוהו בשמו, שמא יודה הוא דעולה בברכות ק"ש, והוא לא פסק שלא יעלה אלא רק בק"ש עצמה, ועל כן מכל הני טעמי נ"ל בס"ד, דיש להורות לשואל דיעלה בברכות ק"ש אם קראוהו בשמו:

וראיתי להרב חסד לאלפים סי' ס"ו שכתב דעביד כמר עביד, ודעביד כמר עביד, ואם עולה לא יקרא עם החזן, וכ"ש שלא יאמר לחזן שיעשה מי שבירך ע"ש, ועל מה שכתב לא יקרא עם החזן לבי מהסס בזה, משום סברת הפוסקים שהביא מרן ז"ל בסי' קמ"א, דס"ל אם לא קרא העולה בלחש עם החזן הוי ברכה לבטלה ע"ש, וידוע כי בספק ברכות יש להחמיר, ומדברי הזוהר שהביא מרן בב"י אין ראיה, וכמ"ש בבית יוסף ע"ש, אך ודאי פשיטה דלא יאמר לחזן לעשות מי שבירך, והגם דהרב אליה רבא ז"ל הקיל בזה, אין לסמוך על דבריו אלו להקל בכך, והעיקר הוא כמ"ש המג"א ז"ל, דאין להפסיק לומר לחזן לעשות מי שבירך, וכ"כ בספר מגן גבורים באלף המגן סי' ס"ו סק"ט ע"ש. ודע כי אע"ג שבדברי מרן ז"ל נזכר דין הנז' על הכהן נקט כהן לרבותא, וה"ה לישראל, וכמ"ש בפרישה ואליה רבא, וש"ע להגאון ר"ז ומגן גבורים ושאר אחרונים, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.