רב פעלים/ב/אורח חיים/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. בשיעור הטלית ארז"ל שיכסה ראשו ורובו של קטן, אי סגי בשיעור זה לגדול אע"פ שאינו מכסה ראשו ורובו, ועוד רצינו לדעת אם שיעור זה אמור על טלית גדול בלבד, או"ד אמור גם על טלית קטן שלובשין תחת הבגדים, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. כתב רבינו זלה"ה בשער הכונות דף ואו' וז"ל, מ"ש רז"ל שיכסה ראשו ורובו של קטן, הטעם הוא לפי שאלו הציציות הם ממוחין דעיבור הנקראים מוחין דקטנות ולכן תלו הדבר בקטן ולא בגדול, ונמצא כפי זה שצריך להקפיד בשיעור רוחב הטלית שיקיף כל ראשו, וגם כל גופו, עד החזה פנים ואחור, ודי בזה עכ"ל, וכן כתב רבינו זלה"ה, דבר זה בספר עולת תמיד וז"ל, אין צורך שיגיע הטלית רק עד החזה לבד, וזה שאמרו בגמרא עד שיכסה ראשו ורובו של קטן, כי הציציות האלו הם ממוחין דקטנות הנז', ועד החזה הוא הרוב, כי הרי יש למעלה כח"ב וחו"ג, ועוד שליש תפארת עד החזה, נמצא שהוא הרוב, ולכן צריך שיהיה הטלית רחב בשיעור שיגיע רחבו עד החזה של האדם עכ"ל ע"ש, הרי מפורש יוצא בדברי רבינו זלה"ה, שהשיעור בגדול הוא עד החזה, אבל בקטן לא סגי עד החזה, אלא רובו ממש, ולכך רז"ל נקט בקטן ראשו ורובו, ולא אמרו עד החזה, ואם תאמר למה תפסו רז"ל השיעור על הקטן, ולא תפסו השיעור בגדול, והיו אומרים עד החזה, הנה דבר זה כבר פירש טעמו רבינו זלה"ה בטוב ע"פ הסוד:

ונמצא כי פשט דברי רז"ל אתי שפיר עם דברי רבינו זלה"ה, דרז"ל שאמרו ראשו ורובו של קטן הוא הוא רוב הגוף ממש בלתי צירוף הראש עמו, וזה השיעור הוא למטה מן החזה הרבה, ועיין בספר החנוך בפרשת שלח לך, וברבינו ירוחם בספר אדם נתיב י"ט ח"ג ע"ש, והנה שיעור זה שתשער בקטן ראשו ורוב גופי הוא יגיע בגדול מראשו עד החזה, כי בגדול ממש לא בעינן רוב גופו, אלא רק שיגיע עד החזה, משא"כ בקטן לא ארז"ל שיכסה ראשו וגופו עד החזה, אלא אמרו ראשו ורובו. כלומר רוב גופו:

ועל שאלה הב' בשיעור הזה דנקטי חז"ל אם הוא קאי גם על טלית קטן שלובשים תחת הבגדים או לאו, הנה מדברים שכתב רבינו זלה"ה בשער הכונות בתחלת דרושי הציצית, משמע קצת דס"ל שיעור הנ"ז בגמרא בראשו ורובו של קטן קאי על טלית גדול, אבל טלית קטן סגי בבציר מהכי, ומ"מ אין משם הוכחה להדיה על זה, וראיתי להרב נחפה בכסף ז"ל סי' א' דף ה' ע"ד מ"ש בשם הרב דרך חכמה, שיש חילוק בשיעור בין ט"ג לט"ק, והרב פרי הארץ כתב על דבריו, מי גילה לו רז לחלק בין ט"ג לט"ק, דמשמע בש"ס בסתמא דכולם דינם שוה ובקטן משערינן, והרב המחבר יצא לישע הרב דרך חכמה ע"ש, והרואה יראה בספרי הפוסקים האחרונים כמה מהם הסכימו בשיעור טלית קטן אמה על אמה, דהיינו כ"ד גודלים על כ"ד גודלים, וכמ"ש בספר לב חיים ח"א להרב הגדול הרח"ף ז"ל סי' צ"ט, ואי סגי בהצטרפות שניהם מן הרוחב לאורך או להפך, הנה לדעת מהריק"ש ז"ל מהני, ולדעת בית דוד ז"ל תלוי זה בפלוגתא, וכנז' שם ע"ש, וכתב הרב ז"ל בלב חיים הנ"ז, דהנכון לצאת י"ח לכ"ע לשער בטלית הקטן שיעור שיתכסה ראשו ורוב גופו של קטן בן תשע שנים, ושיעור זה הוא אמה וחצי בין באורך בין ברוחב, כפשט דברי הא"ח ומה גם לסברת רבינו האר"י, דצריך לכסות גופו פנים ואחור כמ"ש עכ"ל, ובאמת רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות לא אמר בפירוש על טלית הקטן שיכסה פנים ואחור, אלא אדרבה כתב להדיה דבטלית הקטן לא בעינן שיעור שיכסה הזרועות ג"כ כי אם שיעור שיעטף הגוף מלבד הזרועות:

על כן נראה דאין צריך שיהיה רוחב הטלית קטן אמה וחצי שהוא ל"ו גודלים, אך באורך מודינא ליה דשפיר הורה כן לסברת הטור ודעמיה, ולכן נכין לעשות ארכו אמה וחצי, שהיא ל"ו גודלים, ופה עירינו בג'דאד יע"א מנהגם לעשות הט"ק ארכו אמה ורביע באמת המדינה, שעולה יותר מארבעים גודלים באורך, אבל ברוחב נוהגים לעשות שלשה רביעי אמה באמת המדינה, שעולה יותר מן כ"ד גודלים, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.