רב פעלים/א/סוד ישרים/יד

רב פעלים ‏ א סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה זו כתבתי להרב הכולל סוב"ר הרזי"ם מהרש"א נר"ו:

מה ששאלת דמתבאר מדברי רבינו הרש"ש ז"ל, בנה"ש דף ע"ב סוף ע"א, דאין לומר ברכת המפיל מליל ב' דר"ה עד ש"ע, וקשיא לך, דלפ"ז גם ברכת המעביר לא נאמר, משום דכוונת ברכת המעביר הוא הפך ברכת המפיל, כמ"ש בשער הכונות בדרוש ברכת השחר יע"ש, והשתא כיון דברכת המפיל אין כאן ברכת המעביר אין כאן. ועוד קשיא לך, למה תגרע ברכת המפיל מכל נוסח התפלה, שאין לאומרה:

תשובה. מפורש בשער הכונות, בדרושי הלילה דרוש וא"ו, ענין ברכת המפיל על מה נתייסדה, וכתב שם בד"ה הכלל העולה וכו', דכל מה שנעשה בע"ש בראשית נעשה עתה בכל לילה, כדי שבשחרית בברכת שים שלום תחזור עמו פב"פ וכו' ע"ש, ונודע דכל זה הוא בזו"ן דכללות דכל כ"ד שעות הנקראים מדת יום ומדת לילה ולא בזו"ן הפרטים, וכ"כ בנה"ש בדף צ"א יע"ש, ולכן כיון דמן ר"ה ועד ש"ע עיקר עסקינו הוא במה שנעשה בע"ש בראשית ואילך בהדרגות עד ש"ע, דהיינו בזו"ן הכוללים דכל השנה כולה, שנתקנים מן ר"ה ועד ש"ע, אז אין לנו לעסוק אותו זמן כמה שנעשה בכל לילה בפ"ע בזו"ן דכ"ד שעות. מיהו כל זה הוא בדברים שנתקנו על הוראת הסתלקות המוחין וחסרון האורות, ותגבורת הדינין, אבל דברים שנתקנו על ההפך, המורים על המשכת האורות ותיקון ושלימות, לית לן בה, דכל כהאי גוונא אמרינן אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך:

ועוד מה דמות תערוך לברכת המפיל עם ברכת המעביר, והלא ברכת המעביר מלבד שיש בה כונות שצריך לכוין בהם הפך ברכת המפיל, עוד יש בה תוספת כונות להועיל בד"א ג"כ, ולכן היא מכלל י"ח ברכות שאין לה ביטול בשום זמן, שאפילו לא ישן כל הלילה מברך המעביר אך ברכת המפיל אין בה חיוב כ"כ דכוותא, דהא אם לא ישן כל הלילה אינו מברך המפיל, וכן אפילו אם ישן אחר חצות אינו מברך המפיל, וכ"כ הרב דב"ש בהגהותיו על ספר הכונות, דמסיק שם שאם נזדמן שלא ישן אלא עד אחר חצות, אפילו שירצה לישן אחר חצות לא יברך ברכת המפיל יע"ש, וכן המנהג פשוט, שגם החסידים המנדדים שינה מעיניהם אין מברכים המפיל אם נעורים בלילה, ועכ"ז ברכת המעביר מברכין, ועוד נמי דאפילו בכל לילה יש הרבה חסידים שאין מברכין המפיל בשם ומלכות קודם השינה, דחוששין שמא יפסיקו בדיבור בין הברכה לבין השינה:

פוק חזי מ"ש בשער הכונות דף א' ע"ג, הי"ח ברכות שיש מברכת ענט"י עד סוף ברכת התורה, הנה הם כדוגמת הי"ח אזכרות שיש באותם הפסוקים של יהי כבוד ה' לעולס, וכנגד י"ח אזכרות שיש בשירת הים, שהם בז"א דעשיה, והם ט' דאור ישר וט' דאו"ח ע"ש, וכתב בנהר שלום דף ט"ל ע"ב וז"ל, והנה בח"י ברכות השחר חוץ מהכונות שנתבארו במקומם, יכוין ג"כ בח"י ברכות אלו שהם מן הנותן לשכוי בינה עד סוף ברכת התורה, לתקן כלים ואורות דאור ישר וחוזר, די"ב פרצופים הכוללים דז"א דעשיה דאצילות ודעשיה, ולהמשיך להם המוחין ונרנח"י דמ"ה וב"ן דאור ישר וחוזר באופן זה וכו' יע"ש, ועיין שער הכונות דף ק"ב ע"ד בד"ה ומה שאומרים זכרינו לחיים וכו' יע"ש:

ודע דלפ"ד רבינו הרש"ש ז"ל, מ"ש בשער הכונות דרוש דר"ה דף צ"ג ע"ב, בד"ה ופעם אחת שמעתי וכו', הנה שם איירי בנוקבא הפרטית הנתקנת על ידי תפלת ערבית דליל ר"ה, דהוי סדר תיקונה כשאר הלילות שוה בשוה, ורבינו הרש"ש ז"ל איירי בנוקבא הכוללת כל השנה, שנתקנת מן ר"ה עד ש"ע, ועיין בזמרת הארץ להרב אביגדור ז"ל:

ואשר שאלת, אם אומרים בחול של עי"ת מזמור יענך בתיקון לאה, או"ד כיון דאין אומרים תיקון רחל אין אומרים מזמור יענך כמו בר"ח:

תשובה. זה פשוט וברור דאומרים מזמור יענך בחול של עי"ת, ואע"פ שאין אומרים ת"ר, וה"ה בימי העומר בימים שיש בהם תחינה, דאין זה נוגע לתיקון רחל, ורק פסוק עד אנה בכיה בציון כתב הרב החסיד מהר"א מני נר"ו (ז"ל) שאין אומרים אותו כל זמן שאין אומרים ת"ר, כי בפסוק זה נרמזה רחל, וכתב לי בפירוש, שקהל חסידים בבית אל יכב"ץ ג"כ אין אומרים אותו בזמן שאין אומרים בו ת"ר:

ואשר שאלת, למה נאסר לנו הזווג ביוה"כ, מאחר שישנו לזווג ז"א ולאה מר"ה עד ש"ע, תמהני על מעלתך למה שאלת על הזווג, ולא שאלת על האכילה ג"כ, דהיא בכלל החמשה עינויים, ומטעם דנאסרה האכילה הוא הטעם דנאסר הזווג, והטעם ידוע, דכל הנאות אלו החמשה באים לנו על ידי המלכות רחל, והיום אין לה כל החמשה הנאות הנז', ולכן גם לנו לא ניתנו, ומפורש הטעם בדברי רבינו זלה"ה יותר, והוא כיון שהנוקבה רחל אשר אנחנו תלויים בה אין לה אכילה ביום זה, וניזונת מן חמשה קולות, לכך אנחנו בניה צריכים לקיים החמשה עינויים שהם אכילה ושתיה וסיכה וזווג ונעילת הסנדל, לצורך תיקונה, כדי להמשיך לה החמשה קולות הפנימיים, וגם הה"ג לעטר אותה ולקשטה, כי תיקונה הוא על ידינו:

אך יש מקום לשאלתך הנז' לשאול אותה, בהיכא דחל ראש השנה בשבת, דג"כ נמנע הזווג מן התחתונים, כמפורש באגרות הרמ"ז ז"ל ושאר ספרים, ועל זה יש לשאול כיון דאיכא זווג למעלה ז"א עם לאה, למה ימנע הזווג מן התחתונים. מיהו בדבר זה כבר נתעוררו המקובלים ז"ל, ואשר העלו בזה הוא כך, הא דנמנע הזווג מהתחתונים גם בר"ה שחל בשבת, הטעם משום דזווג הנעשה בשבת למעלה הוא בפרצוף סדר הימים, ומ"ש רבינו זלה"ה דאין זווג בר"ה למעלה הוא בפרצוף סדר הזמנים, ולפי שעיקר פגם אדה"ר היה בפרצוף הזמנים, לכך אנחנו צריכין להתנהג כפי המתנהג בפרצוף הזמנים, וכל ימים אלו מן ר"ה ועד ש"ע אנחנו עוסקים בתיקון פרצוף הזמנים, ולכך נמנע הזווג כפי הסוד מן התחתונים בר"ה שחל בשבת. והקדמה זו דסדר הימים וסדר הזמנים, היא כתובה על ספר הישר בנהר שלום דף ל"ה, והביאה דברי שלום דף ג"ן ע"א, ליישב בה דברי רבינו האר"י זלה"ה, והעתיק דבריו באמת ליעקב מע' המ"ם אות מ"ו, יע"ש:

ודע כי בענין זה יש לי אריכות דברים בס"ד, במה שחקרתי בזה במ"א, דאנחנו רואין ביו"ט שחל בשבת דעולין לס"ת שבעה, דאין זה כפי פרצוף הזמנים, אלא עושין כפי פרצוף הימים, אך התפלה אנחנו מתפללין של יו"ט ולא של שבת, דהולכין בזה כפי פרצוף הזמנים, ובמנחה מוציאין ס"ת ועושין סעודה שלישית כפי פרצוף הימים, וכן מניחין בשלחן י"ב לחמים כפי פרצוף הימים, ואכמ"ל בזה:

ואשר שאלת דמתבאר מדברי רז"ל בדרוש א' דיוה"כ, דעליית הנוקבא לאימא היא הגורמת בחינת התענית, שאז היא נזונת מחמשה קולות, וי"ל דהלא גם בשבתות ויו"ט יש לה עליה לשם, ולא נצטווינו בכך, אלא אדרבה מחוייבים לאכול ולשתות:

תשובה. העליה עצמה לאימא אינה מכרחת להיות המזון שלה מן הפנימיות, כי אפשר שתעלה ותזון מאכילה חיצונית, יען כי גם אכילה גופנית נמשכת לזו"ן כל יום מן אימא, אלא שנמשכת מן חיצוניות דאימא, ודוקא ביוה"כ נמשכת מן הפנימיות דאימא, והם החמשה קולות, וכמפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל להדיא, שביום הכפורים היא צריכה לקבל מיד אימא עצמה הה"ג לצורך פרצופה, שבזה תלוי הזווג שלה, ולכך צריכה למזון הפנימיות בשביל תיקון שלה שתלוי בזה, וכיון שהיא עולה לבדה בלא בעלה, אז מוכרחת ליזון מן הפנימיות דאימא כנודע, ובשאר זמנים בעלה עולה עמה, ולכן היא נזונת עם בעלה מחיצוניות דאימא ולא מן הפנימיות:

והנה נודע מ"ש רבינו האר"י ז"ל, שהאדם צריך לסיוע העליונים להספיק הדברים על ידו, וגם העליונים צריכין לסיוע התחתונים בסוד תנו עוז לאלקים, ועל כן אע"פ שתמצא מ"ש רבינו ז"ל וז"ל, שהנוקבה לבדה היא העולה יום זה ונזונת בחמשה קולות אלו, אבל ז"א אינו עולה ואינו נזון מהם, עכ"ז נצטווינו גם אנחנו להתענות כמוה, לפי שלעולם אין לנו שום שפע ומזון מן ז"א, אלא רק באמצעות נוקביה, וכיון שעלתה עתה למעלה אין לנו אכילה ושתיה עכ"ל. נמצא התענית נתחייבנו בו מחמתה שהיא אינה נזונת מן אכילה גופניית, הנה עכ"ז תמצא שכתב רבינו ז"ל בד"ה ונחזור לענין וז"ל, כי על ידי חמש תפילות שאנחנו מתפללים ביוה"כ, אנחנו ממשיכין אליה חמשה בחינות אכילה ושתיה הפנימים מפנימיות אימא עלאה בסוד חמשה קולות היוצאות מן הפה וכו', גם בחינת חמשה עינויים עצמן הם בחינת חמשה קולות וכו' עכ"ל, נמצא מזונה הפנימי הזה מן החמשה קולות הוא נעשה על ידינו, והיינו על ידי חמשה תפילות, וחמשה עינויים שבכללם התענית, וכן מוכח להדוא מסדר הכונות של היום מתחלה וע"ס שעל ידי חמשה עינויים שלנו נמשך לה זה:

וא"כ בשלמא ביוה"כ שהיא עולה לבדה, שזה הוא צורך התיקון שלה, כדי לקבל הה"ג לצורך פרצופה, מיד אימא עלאה, ולכך צריך שתהיה נזונת אותו היום מן הפנימיות שהם סוד קולות, הנה אנחנו מקיימים מצות חמשה עינויים וחמשה תפילות, להמשיך לה כל זה, ולהשלים תיקון שלה, אבל בשבת ויו"ט שהיא עולה עם בעלה, והיא יכולה להיות נזונת באמצעות בעלה מאכילה גופנית, ואינה צריכה לקבל מיד אימא עצמה כדי שתהיה צריכה לאכילה הפנימית הנז', ואז אדרבה מצוה לנו לאכול ולשתות כדי להמשיך לזו"ן אכילה גופנית מחיצוניות אימא, כי הזו"ן אין להם אותו היום צורך באכילה פנימית כמו יוה"כ, כדי שאנחנו נתענה להמשיך להם מזון הפנימי, אלא הם ניזונין במזון הגופני אשר זה אינו נפסק לעולם, כי הז"א אפילו ביוה"כ ניזון מן הגופניות, והנוקבא אפילו ביוה"כ שנזונית מן הפנימיות לצורך תיקונה, עכ"ז לא סגי לה בלא מזון גופני, דלעולם אינה יכולה ליזון ממזון הפנימי עד שתושלם ממזון הגופני, וכמ"ש רז"ל בדרוש יוה"כ, שלא תוכל הנוקבא לעלות ולאכול אכילה ושתיה הפנימית, עד שתשלם בבחינת החיצוניות, ונמצא כי המרבה באכילה ושתיה ביום תשיעי, מתקן בחינת התשיעי והעשירי, שעי"כ יש בנוקבא תיקון לשתוכל ביוה"כ לאכול ולשתות בחינת הפנימיות עכ"ל, והנך רואה בדברים אלו שכתבנו נתיישבה החקירה הנז', ואין צורך להרחיב הדברים יותר. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.