רב פעלים/א/סוד ישרים/יג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. יו"ט שחל להיות בשבת, איך צריך לנהוג ע"פ הסוד בהקפות השלחן קודם קדוש, וגם בהריח של הדם, ואמירת שלום עליכם, ואשת חיל, ואתקינו סעודתא ופיוט אזמר בשבחין, וי"ב ככרות, ופרקי שבת, אם נעשה בכל אלה כשאר שבתות, או לאו:
תשובה. הנה בספר הכונות לא נתפרש ד"ז. בדברי רבינו האר"י זלה"ה כלל, אמנם בסידור רבינו הרש"ש ז"ל כתוב, שיסדר י"ב לחמים אם חל פסח בשבת, ושאר דברים הנז' בשאלה לא נתפרשו בדבריו ולכאורה נראה דה"ה באינך, דהא י"ב לחמים לא שייכי ביו"ט כי אם בשבת דוקא, וכיון דעבדינן בהא כשאר שבתות גם בשאר דברים הנז' נמי עבדינן כשאר שבתות:
ברם ידידינו הרב החסיד מהר"א מני נר"ו (ז"ל) כתב לי, וז"ל, הקפות לפק"ד לא שייך להיות, לפי שצריך להמשיך המקיפים שנמשך בעמידה, וכנז' בשער הכונות דף ק"ב ע"ג בדפוס שלוניקי, ובליל יו"ט אין הכונה בעמידה באותם הפנימיים דשאר שבתות, כי אם בפרצוף הכולל דסדר זמנים, וכל הכונות שביו"ט הוא על פרצוף סדר הזמנים, ולא שייך כונת המקיפים דסדר הימים, ואתקינו סעודתא יש לאומרו, וכמ"ש הרב יעב"ץ בסדר סעודת ליל פסח, ומ"ש שם תיבת וכו' לפק"ד קאי על סיום דברים של אתקינו, ואין הכונה על הפזמון של אסדר בשבחין, כי הפזמון הוא מסודר על סדר הימים, והיום הזה כל מגמתינו מסדר הזמנים, ועיין כף החיים סי' ל"ו סעיף ח' וחיים לראש דף מ"א ע"א, ובפרט בפסח איך יאמר יחבק לה בעלה, ובסדר הזמנים אינו נעשה על ידינו, ואמירת שלום עליכם ואשת חיל אין קפידה אם אומר אותם, וכן מוכח מסידור רבינו הרש"ש ז"ל של פסח, שהצריך לסדר השלחן בי"ב לחמים אם חל פסח בשבת, ולא כתב סדר הריח ולא סדר ההקפות ושאר דברים, ומאי דאתמר אתמר שצריך י"ב לחמים, ומה דלא אתמר לא אתמר, עכ"ל נר"ו. והנה לדידי, אדרבה יש להוכיח מסידור רבינו הרש"ש שכתב לסדר השלחן בי"ב לחמים, דה"ה בשאר דברים, דמה טעם יש לחלק ביניהם, ומה שקיצר ולא כתב סדר הריח וסדר ההקפות, אין זו ראיה כיון דסדר הריח וסדר ההקפות כתובים אצלו בסידור של שבת, לא הוצרך לכפול הדברים, לכתוב סדר הכונות שלהם גם ביו"ט שחל בשבת:
ומה שטען ידידינו הרב החסיד נר"ו ז"ל הנז' בענין הפזמון איך יאמר יחבק לה בעלה, וסדר הזמנים אינו על ידינו, אין זו טענה, וכי באמירת הפזמון הנז' אנחנו עושין כונות והמשכות, ורבינו האר"י ז"ל שתיקן הפזמון הנז' לא תיקנו לעשות בדברים אלו המשכות ותיקונים למעלה, כי אם רק הוא תיקן סדר שבח מעלות הלילה ההיא מה שנעשה למעלה, ומה בכך אם אנו מסדרין השבח במעלות אותה הלילה אשר באמת ישנם בלילה ההיא למעלה, כי באמת איכא זווג עליון בלילה ההיא, ואע"ג דלא נעשה על ידינו אלא נעשה מאיליו, מה בכך, הלא הדברים עצמן הם שייכים בלילה ההיא, וזה פשוט:
גם יש לי להוכיח, שגם ההקפות יעשו כשאר שבתות, וטענת ידידנו הרב החסיד הנז' שטען דכל הכוונות הם על פרצוף סדר הזמנים ולא שייך כונת המקיפים דסדר הימים, אין זו טענה, דהא מצינו כיוצא בזה ביו"ט שחל בשבת, אע"ג דמתפללים תפילת יו"ט וקורין הפרשה דיו"ט, עכ"ז עולין לס"ת שבעה כשאר שבתות, אע"ג דלא שייכי השבעה ביו"ט, וכן קורין בס"ת במנחה, אע"ג דליכא קריאת ס"ת במנחה של י"ט, וא"כ ה"ה להנך דברים, וכן נמי הוכחה מן חיוב שלשה סעודות, דחייבין לקיים ביו"ט שחל בשבת:
ועוד יש להוכיח בס"ד, מדברי רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום, שכתב וז"ל, ולכאורה נראה דכשחל פסח בשבת שצריך לכוין במנחה דאותו שבת כשאר מנחה דכל שבת, להעלות לז"א לדיקנא קדישא דא"א, אמנם כד דייקת שפיר נראה שאין לכוין בה כלל, וכנז' לקמן וכו' ע"ש. והנה שם אח"ז פירש הטעם שאין לכוין במנחה של אותה שבת, להמשיך לזו"ן המוחין דדיקנא דא"א כשאר שבתות, מפני שאם היו נמשכים להם אותם המוחין היתה אחיזת החיצונים מתבטלת מהם לגמרי, אפילו אחר עיבור יום א' דפסח, ולא היתה מתקימת מצות ספירת העומר, ולא מצות חג השבועות, ואין זה רצון המאציל וכו' ע"ש, משמע דסבר מר שדוקא בפסח שחל בשבת אין לכוין משום הך טעמא, אבל בשאר יו"ט שחל בשבת, יש לכוין במנחה להמשיך לזו"ן המוחין דדיקנא דא"א כשאר שבתות, ואע"ג דאנו מתפללין באותה שעה תפלה של יו"ט שהיא בסדר הזמנים, ועל כן מכאן הוכחה דאע"ג דההקפות לא שייכי בסדר הזמנים, יש לעשותם כיו"ט שחל בשבת משום דשייכי בסדר הימים, וה"ה לשאר דברים:
גם עוד ראיתי בספר הבהיר, נהר שלום לרבינו הרש"ש ז"ל ששאלו ממנו חכמי המערב בשאלה ג"ן, כשחל יו"ט בשבת איך תהיה הכונה בהם, והשיב להם בזה"ל, עיקר הכונה ביו"ט אבל עליית העולמות הוא בשבת ע"כ. וראיתי להרב החסיד תורת חכם ז"ל בדף קס"ו ע"ב, שהביא דברי רבינו הרש"ש ז"ל הנז', וכתב וז"ל, וזה דוקא בזו"ן הכוללים דכל השנה, שהימים טובים הם בזו"ן הכוללים, דכל השנה הם אינם עולים במנחת יו"ט אפילו כשחל בשבת, כי אם עד כתר דאו"א, ואינם מקבלים כי אם מוחין דאימא, דהיינו בלא לבושין דאבא, וזהו בין במוחין דמצד אבא בין במוחין דמצד אימא, כי שניהם כלולים מאו"א, כי אימא ר"ל ז' תחתונות דאו"ח, אבל בזו"ן דכל השבוע מקבלים מוחין שלמים דאו"א בכל תפילות היום, ועולים במנחה עד דיקנא דא"א, וכן אצלי קרוב לודאי שראיתי למוה"ר ז"ל שהיה מכוין בקדיש דליל שבת המרגלאן, עכ"ל, הרי גם מכאן יוצא הוכחה לעשות ההקפות בשלחן ביו"ט שחל בשבת, וה"ה לשאר דברים כשאר שבתות השנה, וכן אנחנו נוהגין בביתנו, כשחל יו"ט בשבת, להקיף ב"פ, ולהריח בהדס כשאר שבתות, ואומרים שלום עליכם ואשת חיל ויהא רעוא, ומסדרים י"ב לחמים כשאר שבתות, וגם נאמר אתקינו סעודתא, ופזמון אזמר בשבחין, ושלום עליכם, ואשת חיל, כשאר שבתות, ורק אם חל ראשון של פסח בשבת, אין אנחנו אומרים שלום עליכם ואשת חיל ופזמון אזמר בשבחין, אבל נאמר אתקינו סעודתא, ונעשה הקפות וברכת הריח בהדס כשאר שבתות, ויתכן בשביל המהירות שמצוה למהר בליל פסח לקדש מיד, לכך אין אנחנו אומרים פזמון אזמר ושלום עליכם ואשת חיל כשחל ליל ראשון של פסח בשבת, וכן מנהגינו ג"כ כשחל יום טוב של ראש השנה בשבת, שאין אומרים פזמון אזמר בשבחין ושלום עליכם ואשת חיל, אבל נאמר אתקינו סעודתא, ונעשה ההקפות וברכת הריח בהדס כשאר שבתות, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |