רבינו חננאל/עירובין/סא/א
רבינו חננאל 
עירובין סא א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אבל בעיר שהיא גדולה בני עיר קטנה שכלתה מדתו בחצי העיר אין מהלכין כל עיר גדולה ור' אידי בין אנשי עיר קטנה בין אנשי עיר גדולה מהלכין כולה קתני [ומוקים] לה למתני' בנותן את עירובו שהנותן את עירובו בעיר נעשית לו כל העיר כד' אמות ויש לו חוץ לעיר אלפים אמה לכל רוח אבל הנותן עירובו חוץ לעיר ומודד ובא בתוך העיר (ואין) [אין] לו חוץ מן המקום שכלתה מדתו (לעשר) [לעירוב] אפילו אמה אחת לא שנא בחצי העיר ולא שנא בסוף העיר. והא דתנן למודד נותנין לו אלפים אמה שאפי' מדתו (כולה) [כלה] במערה אצטריך (מתני') [ריב"ל] לאשמעינן סוף העיר שהוא דינו כסוף המערה ורב נחמן נמי לא פליג עליה אלא טעמא דמתני' קא מפרש ואמר מאן דתני בתרווייהו מהלכין כל העיר לא משתבש דמוקי לה בנותן ומאן דתני אין מהלכין מוקי לה במודד כמו שאמרנו ואסיקנא חסורי מחסרא והכי קתני אנשי העיר הגדולה מהלכין כל עיר קטנה [ואין אנשי קטנה] מהלכין כל עיר הגדולה בד"א במודד אבל בנותן מי שהיה מעיר גדולה ונתן עירובו [בעיר קטנה בעיר קטנה ונתן עירובו] בעיר הגדולה מהלכין כולה וחוצה לה אלפים אמה. והא דר' אידי לא בריר טעמא. אמר רב יוסף אמר רמי בר אבא אמר רב הונא עיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה דקה בתוך הנחל ארבע מודדין לה אלפים אמה מן הנחל ולהלן (שם נחל) [שהנחל] כיון שמשתמשים בו כאילו מן העיר הוא. ואם לא עשו לפניה דקה אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן ומאי שנא דכל דקה בעלמא ד' טפחים והאי (דקאמר) [קאמר] רב יוסף ד' אמות ופרקי' כיון דבעיתא תשמישתה שהיא על הנחל אם היא רחבה ד' אמות אין ואי לא לא אמר רב יוסף מנא אמינא דמאן דאית ליה דקה לפניה מדקה ולהלן משחינן לה תחומא דתניא ועוד זאת התיר רבי (כשהיו) [שיהו] בני גדר יורדין לחמתן ואין בני חמתן יורדין לגדר מ"ט לאו משום דהוו בני גדר עיר היושבת על שפת הנחל ועביד דקה והיה בין גדר לחמתן יותר מאלפים אמה ובני גדר דעבדו דקה מדדו להם אלפים אמה מחוץ לנחל וכלתה מדתן לחמתן ובני חמתן כלתה מדתן עד הנחל ולא יכלי לבוא בגדר דהא לא עשובני חמתן דקה. כי אתא רב דימי אמר (להו) [לאו] משום האי טעמא לא הוו אתו בני חמתן לגדר אלא משום דהוו בני גדר פריצים והוו מטטרגי לבני חמתן. פי' מריבין עמהן ומכין אותן. ובשבת דשכיחה שכרות התקין להו ר' שלא יהיו באין בני חמתן לגדר. רב ספרא אמר גדר עיר העשויה כקשת הואי ומדדו לה (כמין) [מן] היתר ולפיכך באין לחמתן אבל בני חמתן אינן יכולין לעלות על עיר גדר שהיא יושבת במקום החץ וממקום הקשת עד היתר אלפים אמה ולפיכך לא היו באין אליהן. רב דימי אמר גדר עיר גדולה היתה וחמתן עיר קטנה ותנן אנשי עיר גדולה מהלכין כל העיר קטנה וכו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |