מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/סא/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
עירובין סא א
בד"ה עיר העשויה כקשת כו' ופירושו תמוה כו' אכתי כל היכא דשרי להני שרי להני כו'. עכ"ל. ומהרש"ל כתב בשם תוס' שאנ"ץ יישוב לתמיהתם ואינו מובן לי ואיך שיהיה לפרש"י ליכא לאקשויי למאי דמסיק לעיל גבי שלשה כפרים דאף אם יש בין ב' החיצונות יותר מארבע אלפים איכא למימר מלי באמצעית וא"כ ה"נ אמאי לא אמרי' מלי כאילו גדר נתונה בין ב' ראשי הקשת ולישתרי חמתן די"ל דלא אמרינן לעיל מלי אלא לגבי שני חיצונות דאין בין האמצעית לחיצונות רק ב' אלפים אבל הכא מיירי שיש מן הקשת יותר מב' אלפים וליכא למימר מלי עוד כתב מהרש"ל בשם תוס' שאנ"ץ דהקשה לפר"ח כיון שאין בין ב' ראשי הקשת ארבע אלפים ומן חמתן עד הגדר אלפים איך אפשר להיות ראשי הקשת יותר מאלפים לחמתן דהא אלכסון כו' עכ"ל ר"ל כיון דלא הוי רק אלפים מחמתן עד היתר של גדר א"כ אם נותנין לתחומי חמתן אלכסונן של אלפים יגיע עד ראשי הקשת כיון דאין ביניהן יותר מארבע אלפים ותירץ בשם ר"י כהן דקאי חמתן רבועו נגד ראשי הקשת וקרנות שלו נגד היתר דהשתא אין נותנין לו האלכסון עד ראשי הקשת ע"כ תוכן דבריו ועוד יש לומר שמה שכתבו התוס' דאפשר שאף מחמתן לראשי קשת גדר הוי יותר מאלפים כו' אין רצונם לשניהם אלא לאחד מהם וכגון שהיה חמתן עומד מן הצד קרוב לאחד מראשי הקשת יותר מבשני ולאותו ראשי הקשת שהוא רחוק ממנו אפילו באלכסון יותר מאלפים אינו יכול לילך כמו לאמצע הקשת ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |