ראשון לציון/ביצה/ו/ב
ראשון לציון 
ביצה ו ב
ראב"י אומר אף בחול כו' כמאן אזלא כו' הרמב"ם כתב פ"ג מהמ"א וז"ל ביצת עוף טהור שהתחיל להתרקם ואכלה מכין אותו מכת מרדות כו' אפרוח שנולד אע"פ שלא נתפתחו עיניו מותר לאכלו ע"כ רבינו ז"ל נפקא ליה איסו' דבתוך הביצה מדאמרינן במכלתין דף ד' וז"ל ע"כ לא פליגי רבנן עליה דראב"י אלא היכי דיצא אבל היכי דלא יצא לאויר העולם לא פליגי ע"כ ולא יצא דלא אסיר אלא מדרבנן מדגרסינן במסכת חולין דף ס"ה אהך דתניא חלבון וחלמון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ וקאמר הש"ס וז"ל למאי הלכתא אמר רבא שאם רקמה ואכלה לוקה עליה משום שרץ השורץ על הארץ ופרכינן אי הכי מאי אירייא דטמאה אפילו דטהורה נמי דתניא כל השרץ השורץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם ומשנינן מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ע"כ מדקמשני עלה דרקמה מוכח דאפילו רקמה לא אסיר אלא מדרבנן. והרי"ף והרשב"א והר"ן גרסי בהך מתני' דברי ראב"י והתוס' לא גרסי לה והכריחו למוחקה מסוגיין דפריך כמאן אזלא ולדעת הרי"ף אפשר דתלמודא אשכח בתר הכי מאן דתני לה להדיא משמיה דראב"י דכוותה הרבה בש"ס לבקיאים. אלא דאיכא למידק מאי בעי תלמודא הכא כמאן אזלא הלא מוכחא מלתא מפלוגתא דאפרוח שנולד בי"ט וכו' דלא אסר שלא נתפתחו עיניו אלא ראב"י ואולי דנסתפק לו' דרבנן דאסרו ביום טוב מיירי דנתפתחו עיניו וכמו דאוקמו התוס' דברי שמואל ור"י דשרו אפרוח שנולד בי"ט והגם דסתם קאמרי הכא נמי נימא דרבנן דשרו בי"ט בנתפתחו עיניו ובאיסור שרץ לא מיירי ואתא ראב"י וחדית דינא דמשום שרץ ולעולם אפשר דת"ק לא פליג ומתני' דכל השרץ אתיא ככ"ע זהו צד ספקו וחדית ליה כמאן כראב"י בפשיטות והמעיין בחדרי הכונה ישקיף דהוי גילוי דעת הש"ס דלית הלכתא כראב"י וכדעת הגאונים והרי"ף והרמב"ם והרשב"א והר"ן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |