חתם סופר/ביצה/ו/ב

חתם סופר ביצה ו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אם לא היתה נבילה מע"ש. תוס' גרסו מעי"ט והקשה מריש מכילתין נתישב היטב בדברינו שם ע"ש:

ומצא בה ביצים גמורו' לשיטת רש"י היינו שנגמרו בחלמון ולרשב"א בתה"א בית ג' שער ג' ושער ד' בחלבון נמי. ותוס' כ' שיש למחוק גמורו' ולגרוס ביצים. ושיטת רש"י ורשב"א הנ"ל דמדלא קתני ביצה שכמוהו נמכרת בשוק כדתנן במתני' דעדיות גבי ביצת נבלה משו"ה ע"כ לפרש גמורו' תמונת הביצה בחלמון או אפי' גם החלבון כהרשב"א אבל עכ"פ אין כמוהו נמכרת בשוק. אבל צל"ע א"כ מאי פריך אלישנא דמותרת בי"ט מברייתא דביצים גמורות התם גמורות בחלבון וחלמון לבד מותרת בי"ט דה"ל נתח מהתרנגולת ואין כאן הכנה ונולד משא"כ השוחט בי"ט ומצא ביצה שכמוה נמכרת בשוק שנגמרה היום דלמא אסורה בי"ט. דהא לס"ד דהשתא לא אמרי' י"ט לעצמו הכין. ואפי' נדחק ונאמר דביצים כולל משנגמרה בחלמון עד שכמוה נמכרת בשוק ושפיר פריך. מ"מ קשי' לי דהא בחדא דוכתא מיתני' תרוויי' היתר חלב וי"ט. וכן הוא ברי"ף ובראב"ן ה"ג מצא בה ביצים גמורות מותר לאכלן בי"ט ומותר לאכלן בחלב. וא"כ גמורות לענין י"ט בודאי לא מיירי אלא גמורות ממש שכמוה נמכרת בשוק דאל"ה פשיטא. וה"ה בחלב נמי בהא מיירו ומאי מקשה אלישנא דמותרת לאכלן ויש לדחוק בכל זה. אבל יש מכאן ראי' לשיטת רשב"ם שבמרדכי. דלת"ק אין היתר אלא שכמוה נמכרת בשוק והיינו גמורות ור' יעקב לקולא פליג כמ"ש פר"ח בי"ד סי' פ"ו ומאי דקשי' על שיטה זו וישובה ביאור בשער המלך ספ"ט ממאכלות אסורות. ואני עני לולי דמסתפינא הו"א דרשב"ם לא גרס בדר' יעקב אם הי' מעורו' בגידין. אלא אם הי' מעורו' לחוד ותו לא ורצונו שהם מעורות בתרנגולת ולא התחילו לצאת לחוץ עדיין דלת"ק כיון שנגמר הקליפה קשה אע"ג שעדיין אינה מתחלת לצאת לחוץ עד מעת לעת אחר שנגמרה. מ"מ מותרת בחלב ולר' יעקב כיון שעדיין מעורות בתרנגולת ולא התחילה לצאת לחוץ נקרא מעורו' ואסורו'. ועיין לשון פירש"י במנחות ע' ע"א ד"ה מאי שנא מדכתי' אפינקסי' דאילפא וכו' ע"ש. ואשכל דברייתא ללישנא בתרא היינו כל זמן שלא התחילו לצאת מרחם התרנגולת ושלל היינו שהתחילה לצאת מלשון נשללה כמ"ש רשב"א בתה"א לשון זה וזה מה שנלע"ד בשיטת רשב"ם יותר מכל מה שראיתי:

ועיין בת"כ פ' אחרי ונפש אשר תאכל נבלה פרט לחרטום קרניים וצפרנים וביצים. רוצה לומר שאלו אינם בכלל אכילת נבלה ואין שום מקרא מיותר לביצים אלא הברייתא נקטה כל אלו שאינם בכלל אכילת נבלה והוא כמו ברייתא דשמעתין דכולל שלל של ביצים עם גידין ועצמות ואין שום הכרע בברייתא דת"כ יותר מברייתא דשמעתין ונפלאתי על דברי הקרבן נתנאל בזה עי"ש:

ועיין יש"ש פ' כ"ה ומייתי לי' ש"ך סי' פ"ז דמקשה אהרשב"א בתה"א דלענין הכה על זנבה והטילה ביצה כ' רשב"א בעי' שכמוה נמכרת בשוק ובב"ח סגי לי' בחלבון וחלמון. ודוחק לחלק בין דאורייתא לדרבנן ע"ש נראה עיקר קושייתו אע"ג דהתוס' כ' חילוק זה בין בב"ח דרבנן לנבלה דאורייתא. מ"מ הכא צריכין לחלק בדאורייתא גופיה דבנבלה אפי' כמוה נמכרת בשוק אסורה. ובאמה"ח כמוה נמכרת בשוק מיהת מותרת ולענין בב"ח דרבנן מותר אפי' רק נגמר בחלבון וחלמון. ולענין טומאה עוד קיל טפי דאפושי טומאה לא אפושינן ומנ"ל לרשב"א לחלק בדאורייתא גופי' ולפע"ד ס"ל לרשב"א דהא דאסרינן ביצת נבלה אפי' שכמוה נמכרת אין הטעם משום גזירה אטו טריפה דז"א דהרי אין גוזרי' דספנא מארעא אטו ביצת זכר כמ"ש תוס' בחולין. אלא הטעם כיון שנמצאת בתוך התרנגולת אשר שם נמצאו כמה מיני ביעים האסורים מדינא שהם כבשר נבלה. אוסרי' גם את זו משום חברתה. וכן מצאתי בבד"ה ומשמרת הבית משא"כ באבר מן החי שיצאה מן התרנגולת ואין עוד אחרת בחוץ אין לגזור כולי האי ודי למיגזר בקליפה רכה אבל כל שכמוה נמכרת מותר אעפ"י שאמה"ח איסור דאוריי' גם בעוף ובשר עוף בחלב דרבנן מקלינן טפי עוד. ובטומאה מקלינן שלא לאפושי ואפי' לת"ק כמ"ש שער המלך הנ"ל כנלע"ד:

אבל מ"ש הש"ך דהיתר ביצה חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו כשנגמרה שראו שהאם רובצת עלי' האי חידושא דהיתר ביצה מבואר היטב בתוס' חולין ס"ד ע"א ד"ה שאם רקמה וכו' אבל מ"ש ליישב בזה שיטת רשב"א הנ"ל יש לי לפקפק כאשר אבאר בעזה"י דרמב"ם פ"ט מנדרי' פסק הנודר מבשר אסור בבשר עוף משא"כ בשר דגים וחגבי' אא"כ באתרא דמימלך עלי' שליח וכ' לח"מ דטעם הדבר משום דבשר עוף אסרוהו בחלב מיקרי בשר בלשון בני אדם בלא המלכת שליח משא"כ בשר דגי' וחגבי' ע"ש ובחי' למס' חולין דהיא גופי' טעמא בעי מ"ט אסרו טפי בשר עוף בחלב מבשר דגים. והעליתי שם דעיקר הטעם הוא כיון דקיי"ל אמה"ח נוהג בעוף וגם יש שחיטה לעוף כמו בבהמה וכן לענין טריפות משו"ה מיקרי בלשון בני אדם בשר טפי הן לענין לשון ב"א דנדרים והן למיגזר בשר עוף בחלב אטו בשר בהמה. משא"כ בשר דגי' וחגבי' ע"ש בביאור והשתא אי ס"ד דביעי' כל זמן שאין כמוה נמכרת בשוק הוה מדינא בכלל אמה"ח דעוף וצריכא גם היתר שחיטה. וה"ה אי מיטרפא התרנגולת לפנינו וכבר נגמרה ביצתה בקליפה רכה. אסורה מן התורה אע"ג דלא גדלה ולא גמרה באיסור כי הוא עדיין נתח מניתוחי אמו. א"כ ממילא הוה בכלל איסור בב"ח גזירה אטו בשר בהמה. ומדחזינן בשמעתין כל שנגמר בחלבון ולר' יעקב נמי כל שאינה מעורה בגידי' אינינו בכלל גזירת בב"ח ש"מ דמן התורה לית בי' שוב איסור אמה"ח וטריפו' רק מדרבנן ובבב"ח דהיא גופי' דרבנן לא גזרו כולי האי. וע"כ מחוורתא כדשניין מעיקרא:

ובדברי' האלו י"ל שיטת הסוברי' הלכה כר' יעקב נגד ת"ק אע"ג דבירושלמי איתא הכי מ"מ היא גופיה טעמא בעי מ"ט פסק ירושלמי כיחידאה. וי"ל דס"ל דת"ק ור' יעקב פליגי אי בשר עוף בחלב דאוריית' או לא ולת"ק בשר עוף בחלב דאורייתא ולא תיקנו בי' רבנן מידי כי הכל דאוריי'. ולא מיקרי בשר אלא שאינו נגמר בחלבון אבל משנגמר אע"ג דלענין אמה"ח עדיין אסור כל שמעורה בגידין מ"מ לענין בב"ח אינינו בשר. ואך ר' יעקב סבר בשר עוף בחלב לאו דאורייתא. ורבנן הוא דגזרו. וגזירתם משום דמיקרי בשר לענין אמה"ח. א"כ כל זמן שמעורה בגידין דעדיין שם אמה"ח עליו לכולי עלמא הוא בכלל גזירת בשר עוף בחלב. וכיון דקיי"ל בשר עוף בחלב לאו דאורייתא ממילא הלכה כר' יעקב ויש ליישב גם תרי לישנא דש"ס דשלל ואשכול עד"ז ודעת לנבון נקל. וצ"ל לפ"ז לת"ק דבשר עוף בחלב דאוריית' מ"ט לא גזרו בי' כמו שגזרו על ביצת נבלה שכמוה נמכרת בשוק י"ל כמ"ש ר"ת משום דבשר בחלב האי לחודא שרי וכו' ויש להסביר ע"ד שכתבתי לעיל. דכשפותחי' התרנגולת נבלה ומוצאים בה כמה מיני ביעי' ויש מהם נבלה מדאורייתא גזרי' הני אטו הני. משא"כ תרנגולת כשרה כשהביעי' לפנינו בתוך התרנגולת עדיין לא מתשילינן אי לאוכלם בחלב או לא. אך אח"כ כשכבר מונחי' בקופסא בא לבשל א' מהם בחלב ליכא למיגזר הא אטו הא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף