ר"ן/ראש השנה/לב/א
סדר ברכות אומר אבות וגבורו' וקדושת השם. משמע דלא משנינן בהו מידי ועכשיו נהגו לומר בברכת אבות זכרנו ובגבורות מי כמוך ובקדושת השם ובכן ובכן ובכן ובהודא' וכתוב לחיים ובשים שלום בספר חיים. והרב ר' יצחק בן גיאת ז"ל כתב דאע"ג דאמרינן לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות נהגו כן לפי שצורך רבים הוא וכן בחנוכה ופורים שאומרים כן עשה לנו פלא ונסים וכן בעבודה בכל יום רצה בעמך ישראל ובתפלתם וכן נהגו דורות הראשונים ע"כ. והרמבמז"ל מצא סמך לדבר במסכת סופרים שכתוב בה כלשון הזה וכשם שחתימתן של ר"ה ושל יוה"כ משונה משאר ימים כך תחלתן משונה ואין אומרין זכרנו בשלש ראשונות ובשלש אחרונות אלא בשני ימים של וביוה"כ ואף באלו בקושי התירו. ואם חל ר"ה להיות בשבת אינו אומר יום תרועה לפי שאין תקיעת שופר דוחה את השב' בגבולין משום גזירה ע"כ:
למה הוא מזכיר רחמנא אמר אדכר. פי' רחמנא אמר לאו דוקא דהא כל הני ברכות מדרבנן בעלמ' נינהו וכדאמרי' בסוף פרקי' גבי שתי עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין הולכין למקום שתוקעין ואין הולכין למקום שמברכין ומקשי' התם פשיטא משום דתקיעות דאורייתא וברכות דרבנן. אלא ודאי כי אמרינן הכא דרחמנא אמר אדכר לאו משום דהוו מדאוריית' אלא משום דרבנן תקנוהו ואסמיכנהו אקראי כדאמרינן בסמוך ודכותה הא דאמרינן בפ"ק אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות:
הני עשרה כנגד מי כנגד עשרה הלולים שאמר דוד לפום גמרין משמע דעשרה פסוקים דמלכיות ודזכרונות ודשופרות כלהו אהני עשרה הלולין אסמכינהו אבל בירושלמי מסמיך כל חד וחד לעניניה עשרה מלכיות כנגד עשרה קילוסין שאמר דוד בהללויה הללו אל בקדשו. עשרה זכרונות כנגד עשרה ודויין שאמר ישעיה רחצו הזכו ומה כתיב בתריה למדו היטב ומה כתיב בתריה לכו נא ונוכחה יאמר ה'. עשרה שופרות כנגד שבעה כבשים ופר ואיל ושעיר:
ת"ש דתניא אין פוחתין מעשרה מלכיות וכו' ואם אמר שבע מכולן יצא וכו' ר' יוחנן בן נורי אמר הפוחת לא יפחות משבע ואם אמר שלש מכולן יצא. הך ברייתא פליגא אמתני' בתרייתא דלתנא דמתניתין לת"ק אפילו בדיעבד לא יצא בפחות מעשרה מדלא קתני ואם אמר שבע יצא כדקתני בבריית' וכדקתני נמי במתני בדר' יוחנן בן נורי. ולתנא דמתני' נמי אליבא דר' יוחנן בן נורי לכתחילה לא יפחות מעשרה דהא לא פליג אלא בדיעבד אבל בלכתחלה לא. ותנא דברייתא פליג בהני תרתי אפ"ה פשטינן מינה דשלש שלש דר' יוחנן בן נורי שלש מכולם קאמר משום דלית לן לשווי פלוגתא בין מתניתין וברייתא אלא במאי דחזינן בהדיא דפליגי:
אמר רב המנונא אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי. פי' כר' יוחנן בן נורי דמתני' דסבירא ליה דלכתחלה עשר בעי' ומיהו אם אמרן שלש יצא. וכן דעת הרב אלפסי ז"ל שלא הביא בריית' זו בהלכותיו וכן דעת הרמבמז"ל בפ"א מהלכות שופר וכן דעת הרמב"ן ז"ל ומדקתני במתני' ובברייתא אין פוחתין ולא קתני ולא מוסיפין כדקתני גבי הבדלות ש"מ דאין פוחתין מהם הא אלו בא להוסיף מוסיף כמו שירצה וכך אמרו הגאונים ז"ל. ואע"ג דלכאורה משמע דמצוה מן המובחר בעשרה כנגד עשרת הדברות או כנגד עשרה מאמרות דעשרה הוו ולא יותר אפילו הכי מצינו כיוצא בה שאמרו אין פוחתין מעשרה פסוקים בבית הכנסת ואמרי' כנגד מי כנגד עשרה מאמרות ועשרת הדברות ואעפ"כ מוסיפין עליהן כמה שירצו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |