ר"י מיגאש/שבועות/כב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

מלאכת בצלאל
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


ר"י מיגאש שבועות כב ב

דף כ"ב ע"ב

אמר רבא שבועה שאוכל ואכל עפר פטור כלומר ינא ידי יצא ידי אכילה.

בעי רבא שבועה שלא אוכל עפר בכמה כיון דאמ' שלא אוכל דעתיה אכזית לפי שלשון אכילה אינה פחות מכזית או דילמא כיון דעפר לאו מידי דאכלי ליה אינשי הוא בכל שהוא תיקו:

בעי רבא שבועה שלא אוכל חרצן בכמה כיון דעל ידי תערובת אכלי ליה אינשי פירו' בכלל העינבא הוה ליה אוכל ודעתיה אכזית או דילמא כיון דלא אכלי ליה בעיניה לאו אוכל הוא ובכל שהוא מיחייב כמו העפר.

וזו הבעיא בדרך אם תמצא לומר היא כלומר אם תמצא לומר עפר כיון דלאו אוכל הוא בכל שהוא חרצן מאי כו' תיקו.

בעי רב אשי נזיר שאמר שבועה שלא אוכל חרצן בכמה פי' גם זו האיבעיא בדרך אם תמצא לומר כלומר אם תמצא לומר חרצן כיון דמתאכל על ידי תערובת עם העינבא הוה ליה אוכל ודעתיה אכזית נזיר שאמר שבועה שלא אוכל חרצן בכמה כיון דכזית איסורא דאורייתא הוא כי קא משתבע אהיתרא משתבע שהוא פחות מכזית או דילמא כיון דאמר שלא אוכל לשון אכילה משתבע אכזית תא שמע שבועה שלא אוכל נבילות וטריפות שקצי' ורמשי' חייב ור"ש פוטר והוינן בה אמאי חייב אשבועה והא מושבע מהר סיני הוא ואין שבועה חלה על שבועה רב ושמואל ור' יוחנן דאמרי בכולל דברים המותרין עם דברים האסורים כגון שאמר שבועה שלא אוכל שחוטות ונבלות דמגו דחיילא שבועה אשחוטות חיילא נמי אנבילות וריש לקיש אמר אי אתה מוצא אלא במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן דאמרי כי לא מפרש דעתיה אכזית הלכך לרבנן מוקמי לה כגון שנשבע על חצי שיעור בפירוש שאינו מושבע עליו מן התורה ומשום הכי חיילא עליה שבועה והא חרצן לנזיר כנבלה דמיא וטעמא דפריש חצי שיעור הא לא פריש דעתיה אכזית שמע מינה כו' פשוט הוא.

מתני' שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל שבועה שלא אוכל ושתה חייב אי בעית אימא סברא ואי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא כו' ואי בעית אימא קרא דאמר ריש לקיש מנין לשתי' בכלל אכילה דכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהרך תירוש חמרא הוא וקא קרי ליה ואכלת.

ודייקינן ודילמא על ידי אניגרון כלו' שנותנים אותו בתבשיל ומבשלין אותו ונעשה כמו אניגרון מיא דסילקא ומשום הכי קרי ליה ואכלת דהא איכא הוא דקא אכיל ליה אבל משתא ממש יש לומר דשתיה לאו אכילה הוא.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף