קשות מיושב/מועד קטן/כב/ב

קשות מיושב מועד קטן כב ב

דף כב: בשלמא למ"ד וכו' אלא למ"ד ר' יעקב בר אחא אמאי נמנע ולא חלץ רשב"ג נשיא הוי. וכו"ע מיחייבי למיחלץ קשיא. הנה לפמ"ש הטור סי' ש"מ על כל המתים רצה חולץ רצה אינו חולץ ועל אביו ואמו חולץ. ואם הבן גדול ואין כבודו שילך חלוץ כתף. אין צריך לחלוץ. ונשיא דומה לאב שצריך לחלוץ עליו כתף וכו'. גם לפמ"ש תוס' ד"ה מעשה בגדול הדור אין זה מעשה לסתור דהא נמנע ולא חלץ זהו מפני גדול הדור שעמו וכו'. מעתה מצינו למידן דנשיא שדומה לאב וכולי עלמא מיחייבי למיחלץ מ"מ גדול הדור אינו צריך לחלץ כתף דלא יהיה אלא אביו ממש. והבן גדול הדור דאין כבודו שילך חלוץ פטור מלחלוץ כמ"ש הטור. והילכך לא הוי תיובתא ממש דאפשר לתרץ שפיר כדאמרן. ולא אסיק אלא קשיא דאית ליה פרוקא.

דף כב: אמר רבה בר בר חנה ולשמחת מריעות מיתבי ולשמחה ולמריעות שלושים יום קשיא. אמימר מתני הכי ארבב"ח ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר וכו'. הנה הרי"ף והרא"ש לא הביאו אלא הך [ברי"ף אמר רב חסדא ובהרא"ש אמר רב הונא] לשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר וכן הרמב"ם וטושו"ע סימן שצ"א כולם פסקו לשמחת מריעות מותר. ולא חששו ללישנא קמא דאמר דהא דתניא נכנס לבית המשתה לאחר שלושים יום היינו לשמחת מריעות [עי' רש"י]. וליכא למימר משום דסליק לי' בקשיא. דהא לרב אלפס ליכא למימר הכי כמ"ש בס"ד למעלה כמה פעמים. ואולי משום דהלכה כדברי המיקל באבל. ולא אכחד להודיע דמ"ש תוס' ד"ה ולשמחת מריעות וכו' מקומות שאינו שואל כגון בפ"ק דנדרים גבי אסור אסור וכו'. דע דבנדרים ד: פריך הש"ס אסור אסור למה לי. וכן עוד מה שכתבו תוס' שם ובפרק בית כור גבי בית כור וכו'. דע דב"ב קד. פריך רב אשי. א"כ אני מוכר לך אני מוכר לך למה לי. ואשר על כן מהנראה דטעות איתרמי והנהו שתי ראיות שכתבו תוס' צריכן להיות מקודם וטובא איכא. ויש מקומות שאינו שואל כגון פרק גיד הנשה גבי אסורות אסורות. כן צריך להיות באמרותם טהורות.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף