קרן אורה/תענית/יד/א

קרן אורה תענית יד א

דף י"ד ע"א

גמרא אי משום תיבה לאו שיורא הוא דקתני באידך פירקא ק"ק דהא רמינן לקמן על מתני' מברייתא אלמא דפשטא דמתני' דריש פירקין משמע דאפילו בראשונות אמרי' כ"ד ברכות וי"ל דעיקר הקושיא אמאי שיירי' לא קאי אהא דאין מוציאין התיבה בשניות אלא אהא דבאחרונות מוציאין ואמאי לא תני ואהא משני דהא תני לה באידך פירקין וק"ל:

שם גמרא מאי הוי עלה קצת קשה אמאי לא הביאו כאן ברייתא שמביא הש"ס בפרק במה מדליקין ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון בה"ב של תעניות ומעמדות כו' ואומר מעין המאורע בשומע תפלה הרי מבואר דיחיד אין קובע ברכה לעצמו וצ"ע ובדין הקריאה בתעניות בשחר ובערב עיין בר"ן ז"ל בפרקין ובלח"מ פ"א מה' תענית ובביאורי הגאון ז"ל באריכות בזה ואפי' אם נפרש כפי' הגאון ז"ל דהא דאמרינן במגילה מצפרא כנופיא היינו דמש"ה ראוי לקרות בברכות כו' עכ"פ בג' תעניות הקבועים דלא מצינו בהו כנופיא דהא לא אסירי במלאכה הי' ראוי לקרות בשחרית בפרשה הקבוע אבל באמת בדברים אלו הלך אחר מנהגן של ישראל ועיין בלח"מ שם מש"כ על ג' תעניות הראשונות ודו"ק:

שם גמרא אין פוחתין משבע תעניות שבהן י"ח התרעות כו' מברייתא זו משמע דאין אומרין שש ברכות הנוספות אלא בז' תעניות האחרונות מדקתני שבהן י"ח התרעות משמע דבתעניות הראשונות ליכא התרעות והיינו משום דאין מוסיפין בהן וקצת קשה אמאי לא הביאו לעיל ראי' מהאי ברייתא דליכא כ"ד בראשונות ובשניות ומה שיקשה הא איכא כ"א התרעות שהיו מתחילין לתקוע בגואל ישראל כדתנן לקמן עיין בלח"מ שעמד ע"ז:

שם גמרא אלא בשופרות כ"ע לא פליגי עיין פירש"י ז"ל ומשמע מלשונו דלא הוי גריס בגמרא מ"ד בשופרות אבל בעננו לא ומ"ד בעננו כש"כ בשופרות דלהאי לישנא משמע דפליגי גם בהתרעה דמתני' למר בשופרות לחוד ולמר גם בעננו אלא דלפ"ז לא הוי קשיא כ"כ מהא דושאר כל מיני פורעניות כו' לא היו מתריעין כיון דמ"ד בעננו מודה נמי בשופרו' א"כ בא למעוטי שופרו' ולקמן יבואר עוד מזה:

שם גמרא בשני דר' יהודא נשיאה הוי צערא גזר תליסר תעניתא כו' מכאן משמע דבשאר צרות נמי נהיגי בתעניות אחרונות כל החומרות שנהוגין בתעניות של גשמים דמסתמא כסדר הי"ג של גשמים ה"נ הוי סדרן של אלו י"ג אבל דעת הרמב"ם ז"ל דבתעניות של צרות אין בהן חומר ה' עינוין ולא תוספות מבע"י נראה דזה תלוי בפלוגתא דהני תנאי דלמ"ד אין מטריחין על הציבור אין גוזרין יותר מי"ג תעניות עכ"צ שלא תבא א"כ גזרינן להו על סדר של גשמים אבל למ"ד דמתענין והולכין עד שיענו מה"ש א"כ אין שיעור לדבר ולהכי לא מחמרינן בהו כלל וכל התעניות שוות ועי' בר"ן ז"ל מש"כ בזה ובפרק ב' יבואר עוד אי"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף