קרן אורה/תענית/יא/ב
תוס' בד"ה כאלו קדוש כו' עיין מהרש"א ז"ל מה שהקשה לפירש"י ז"ל שפי' דקדושה שרוי בתוך מעיו א"כ מאי פריך דר"א אדר"א ולא זכיתי להבין קושיית דמאי נ"מ בין פירוש התוס' דקדוש זה הקב"ה שרוי בתוך מעיו ובין פירש"י דקדושה שרוי בתוך מעיו ע"כ לתרווייהו ע"כ הכוונה דאסור לענותן ולהכחישן משום קדושה דאית בהו ושפיר פריך בין לפירש"י בין לפי' התוס'. ואין לומר דלפי' התוס' הקושיא דהכא קאמר דקדוש זה הקב"ה שרוי בתוך מעיו והתם קאמר שהוא בעצמו נקרא קדוש דמאי קושיא היא זו ולא ידעתי למה הניח דברי רש"י ז"ל בצ"ע ובלא"ה אי אפשר לפרש כאלו קדוש שרוי כו' להתנהג בהן בקדושה ולענותן דא"כ קרא דבקרבך קדוש ל"ל הא כבר שמעינן לה מקדוש יהי' וק"ל:
שם גמרא יחיד שקיבל עליו תענית למחר הוא מתפלל תפלת תענית כו' עיין בדברי הרא"ש ז"ל שכ' דבערבית נמי מתפלל תפלת תענית כשיטת הרי"ף ז"ל ולרבותא נקט למחר דאפילו אכל כל הלילה אומר ענינו ומשמע שם דלגירסת רש"י ז"ל נמי הוי רבותא הא דנקט למחר אבל הר"ן ז"ל לא כתב כן אלא לגי' הרי"ף ז"ל דקיבל עליו ב' ימים זאח"ז דאז הוי ערבית של יום שני אחר התענית ולא הוי רבותא כ"כ אבל לגירסת רש"י ז"ל ערבית נמי הוי אחר כרס מלאה. וכתב הוא דלגירסת רש"י נקט למחר משום רבותא דסיפא ע"ש ועיין ברש"י שבת פ' במה מדליקין משמע דלא גריס למחר כו' ע"ש:
תוס' בד"ה יחיד שקיבל עליו תענית כו' י"ל דנקט יחיד לרבותא דסיפא דלן בתעניתו אין מתפלל תפלת תענית אף דיחיד מתענה לשעות אבל בציבור לכ"ע ליכא תענית שעות כלל ואין כאן רבותא וק"ל:
רש"י בד"ה מאי קסבר כו' כגון זה שלא קיבל עליו תענית של לילה זה מאתמול כו' ולא הבנתי לשונו ז"ל בזה דהא השתא מספקינן אפילו אם קיבל עליו תענית לשעות אי קבלה הוא ומאי כגון זה שלא קיבל כו' ועוד דהש"ס הוא דמשני שאני הכא דלא קבלי' עלי' משמע דהשתא לא ידע שום חילוק בין קיבל עלי' אי לא וי"ל בדוחק דוודאי אם בשעת קבלת התענית הי' מקבל עליו יום ולילה שלאחריו לאו תענית שעות הוא ולכ"ע הוי תענית גמור כיון דמתענה יום ולילה ביחד ולזה כתב רש"י ז"ל דהכא ע"כ לא מיירי בהכי כדקתני לן בתעניתו משמע דמתחילה לא הי' דעתו להתענות כלל בלילה וא"כ שפיר הוי תענית שעות וכ' קמשני שאני הכא דלא קבל עליו מעיקרא הכי קאמר דבתענית שעות נמי בעינן קבלה מאתמול אם לא אוכל בתחילת הלילה אתענה כל הלילה וכמש"כ הרא"ש ז"ל אבל אין זה מבואר בלשון רש"י ז"ל ועוד דהא שיטת רש"י ז"ל לקמן דבקבלה קודם השעות נמי סגי וכמו שיבואר אי"ה וצ"ע לשון רש"י ז"ל בזה. והנה בהאי שינוי' דמשני הש"ס דהכא לא קיבל עליו מעיקרא מבואר בלשון הרי"ף ז"ל ג"כ כשיטת הרא"ש ז"ל שלא קבל עליו מבעוד יום וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל וכבר עמד הלח"מ ז"ל הא דעת הרמב"ם ז"ל כדעת הרמב"ן ז"ל דלא בעינן בתענית שעות קבלה מאתמול וא"כ קושיית הרא"ש ז"ל במקומה עומדת הא קבל עליו אח"כ להתענות גם בלילה ההוא וצ"ל לד' ז"ל דלפי מאי דס"ד הוי מדמי לה לתענית שעות אבל לפי המסקנא מיירי דנמלך להתענות כל יום שני ג"כ ומש"ה כיון דלא קיבל מבע"י לאו תענית הוא כלל וא"ש בזה הנוסחא אשר לפנינו שאני הכא דאיכא שעות דליל' דלא קיבל עליו דכיון דעבר קצת זמן מיום זה בלא קבלה תו אינו יכול לקבלו עליו עוד דזמן קבלה של יום שלם הוא מבע"י כיון דלא הזכיר שעות כלל וזמן התענית מתחיל מתחילת הלילה כמו לענין ענינו בערבית. אבל היכא דהזכיר שעות א"כ משם ואילך מתחיל זמן התענית. והוי קבלה קודם זמן התענית. ומוכח מזה דאפילו אינו מחוייב יום שלם לאו קבלה היא דלא כמש"כ הרא"ש ז"ל ועיין בלח"מ מה שכ' בזה. והשתא תיקשי מכאן לדעת ר"י ז"ל במרדכי דאפילו אם לא קיבל מבע"י מתפלל עננו ומהכא מוכח דאינו מתפלל עננו וכן הוא שיטת ר"ת בתוס' ע"א ד' ל"ד וצ"ל לשיטתם דהם ז"ל מפרשים כפי' המרדכי דשאני הכא דאינו מתכוין אלא להאריך תעניתו של אתמול ע"ש:
והנה לפי דעת הרא"ש ז"ל שפי' דשאני הכא דלא קיבל מאתמול משמע דאם קיבל מאתמול שפיר הוי תענית שעות יש להסתפק אי בעינן נמי דווקא שלא יטעום כל היום שלאחר הלילה או אפשר לילה לחוד ויום לחוד ומדברי המרדכי שכתב דיכול לקבל לילה בלא יום אין ראי' דהוא אזיל לשיטת ראבי' ז"ל דכל תענית שעות יכול לאכול אח"כ או קודם להם ולקמן יבואר יותר אי"ה וע' בל' הרא"ש ז"ל שכ' דאפילו נמלך להתענות יום שלם אחר ראשון הוי כתענית שעות כמו קיבל עליו להתענות עד חצי היום ונמלך להתענות כל היום ה"נ קיבל עליו להתענות יום א' ונמלך להתענות עוד יום אחד. וקצת קשה א"כ למה לי' קבלה לזה ואמאי לא יאמר עננו כמו בתפלת המנחה של תענית שעות אף דלא הזכיר בקבלתו אלא חצי יום הראשון מ"מ אומר עננו גם בחצי האחרון אם לא אכל ה"נ כיון שקיבל עליו יום אחד ואח"כ נמלך על יום שני ג"כ יאמר עננו אלא ע"כ לא דמיא להדדי דהתם חד יומא הוא והכא תרי יומי ואין האחד נמשך אחר חבירו וע"כ לפ"מ דס"ד מיירי דלא נמלך אלא על הלילה לבד ודו"ק היטב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |