קרן אורה/עירובין/צה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png צה TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ובעז"ה נתחיל לפרש פ' המוציא תפילין
דף צ"ה ע"ב

גמרא לימא תנן סתמא דלא כר"מ כו' מכאן קשה לי על הר"ן ז"ל בפ' כל כתבי שכ' ואפשר דרבנן נמי מודו דלרה"ר אסור להרבות מלבושים משום דהוי משאוי אלא דלא גזרי דילמא אתי לאפוקי לרה"ר והכא מוכח בהדיא דלר"מ אפילו לרה"ר מותר וחשיב דרך מלבוש ודוחק לפרש דבריו ז"ל דמדרבנן קאמר ע"ש דלשינוי' ז"ל לא משמע הכי וכן יש לתמוה על מה שכ' הכ"מ ז"ל בפ' כ"ג מה' שבת בדעת הרמב"ם ז"ל דסיפא דמתני' דלובש ומוציא ופושט הם דברי ר' יוסי ות"ק לא ס"ל הכי והכא מפורש דדברי ר"מ הם. שוב מצאתי בביאורי הגאון ז"ל שתמה על הכ"מ בזה. אלא משמע מכאן כמו שנראה מלשון רש"י ז"ל שם דכולה מתני' ר"מ היא ור' יוסי פליג אתרווייהו בין דלובש כל מה שיכול ללבוש בין אהא דלובש ומוציא ופושט ועיין מהרש"א ז"ל שם ובתוי"ט ז"ל שם ודו"ק:

שם גמרא הכא דבחול נמי זוג אחד אין כו' פירש"י ז"ל דקסבר שבת זמן תפילין ומשום הצלה לא שרינן טפי כו' וע"ז סובב הולך כל שיטת רש"י ז"ל דלמ"ד שבת זמן תפילין לא שרינן טפי מזוג אחד משום הצלה והתוס' ז"ל הקשו ע"ז דא"כ הוי מצי למימר דכ"ע שבת זמן תפילין ור"ג סובר דמשום הצלה שרינן טפי ולהכי כתבו דלמ"ד שבת זמן תפילין איכא בל תוסיף יש לדקדק לדבריהם ז"ל מאי פריך הש"ס לימא תנן סתמא דלא כר"מ ורבא למה לי' לשנויי משום דרך מלבושי' בחול תיפוק לי' משום בל תוסיף אלא דלרש"י ז"ל נמי קשה אפי' שבת לאו זמן תפילין נמי לא שרינן אלא דרך מלבוש בחול והי' נראה לומר דטעמי' דר"ג דאמר שנים שנים הוא כדי למעט בהילוכא וזה אינו אלא אי שבת לאו ז"ת ואפי' זוג אחד לאו מלבוש גמור הוא אלא דרך מלבוש ע"כ שרינן אפילו שנים דרך מלבוש כדי למעט בהילוכא וע"כ צ"ל כן דהא דקא' רבא דקאמר דרך מלבושו כחול שוי' רבנן וזוג אחד אין כו' היינו למ"ד שבת זמן תפילין דאי אפילו למ"ד לאו זמן תפילין לא הוי דרך מלבוש אלא זוג אחד והשני הוי משאוי כמו יותר מי"ח כלים לר' יוסי שכתבן הר"ן ז"ל דהוי משאוי א"כ אמאי שרו ר"ג שנים שנים הא יש בזה חיוב חטאת אלא ש"מ דכל שהוא דרך מלבוש אפילו יותר מכדי צרכו שרי אליבא דר"מ ולהכי שרי לר"ג שנים שנים והא דאמר רבא דלא שרינן אלא זוג אחד אפילו לר"מ היינו משום דשבת זמן תפילין והא עדיפא כמש"כ והנה בפ' במה אשה דף נ"ט אמרינן תרי המיינא קאמרת ופירש"י ז"ל ותוס' ז"ל דמה צורך יש בב' חגורות זע"ז ולא דמי להרבה מלבושים וכתבו שם דהוי משאוי וא"כ מ"ש מב' זוגות תפילין דלא הוי משאוי וכן יש לדקדק למש"כ הר"ן ז"ל אליבא דר"מ דמלבוש שאין בו צורך הוי משאוי א"כ הא דתנן גבי תפילין ואם יצא אינו חייב חטאת דלא כר' יוסי היא כיון דאין בהם צורך בשבת ודוחק לומר כיון דבחול יש בהם צורך חשיב דרך מלבוש אפי' בשבת והי' נראה דגם לר' יוסי כל שהוא דרך מלבוש אפילו אין בו צורך אין בזה חייב חטאת וכ"ז כתבתי לשיטת רש"י ז"ל להשוות דברי רבא עם הא דמסיק הש"ס דפליגי בזמן תפילין ולזמן תפילין אלא דלהני שינוי' דר"ג נמי ס"ל דשבת זמן תפילין הדק"ל אמאי שרי שנים שנים הא זוג אחד עדיף דהוי דרך מצותו ומזה משמע דלא תליא חד בחברי' אלא למ"ד דהוי תכשיט אפילו למ"ד שבת זמן תפילין מותר להכניס שנים שנים וטעמא דת"ק או משום דס"ל דלא הוי תכשיט כלל אפי' זוג אחד אלא משום דשבת זמן תפילין או לת"ק נמי הוי תכשיט ומשום בל תוסיף לא שרינן אלא חד זוגא ומש"כ רש"י ז"ל אתי איסור בל תוסיף ועביד לה כמשאוי אינו מדוקדק כ"כ דבלא"ה אסור משום בל תוסיף וגם ע"ז יש לדקדק היכא מצינן למימר דת"ק ס"ל דלאו תכשיט הוא הא תנן סתמא בפרק במה אשה דאם יצא אינו חייב חטאת ולכ"ע תכשיט הוא ויש ליישב ושיטת התוס' דלא פליגי כלל בתכשיט ולאו תכשיט אלא משום בל תוסיף לחוד הוא דאתאן עלה ורש"י ז"ל נמי כתב לתרווייהו ומה שהוצרך לזה נראה דלא פסיקא לי' איסור דבל תוסיף כיון דלא מכוין אלא כיון דאיכא איסור בל תוסיף בכוונה משוי לה כמשאוי וא"ש בזה מה שדקדקתי לעיל בלשון רש"י ז"ל והשתא לכולהו פירושא אכתי לא יתיישב הא דאמר רבא לעיל לחלק בין זוג אחד לשנים משום דרך מלבוש ובכל הני אוקימתא אחרנייתא לא הוזכר מזה כלל אבל מדברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל נראה דסמכו על שינוי' דרבא ומש"ה פסקו כת"ק דזוג אחד אין גם לפי דבריהם דשבת לאו זמן תפילין ועיין תוי"ט ז"ל. וראיתי לבאר כאן שיטת הירושלמי במתני' כי נפלאה היא והכי אמרינן התם ע"ד דרבנן אינו מחוור הא דשבת לאו זמן תפילין בשבת אינו מחוור מה"ת אלא אסמכתא בעלמא כדאיתא התם כל מילי דלא מיחוורא כו' ומש"ה לא שרינן אלא זוג אחד דהוי דרך מצותו ע"ד דר"ג מחוור לפטור ומש"ה אמר שנים שנים אמר ר' ירמי' בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק פ"ו אפילו אי נימא דלר"ג נמי אינו מחוור אפ"ה מותר שנים שנים כיון שהוא מקום תפילין ופריך מעתה אפילו בחול נמי אמר ר' חגי אין בעי מיהב יהבי משמע מזה דליכא בל תוסיף בב' זוגות. אמר ר' יוסי ובלבד ע"י שנים היינו דווקא שנים שנים ר' יוסי בשם ר' אחא ואפי' שנים שנים ואם רוצה להכניסן זוג זוג הרשות בידו הוון בעי מימר ע"ד דרבנן אינו מחוור ע"ד דר' אחא מחוור והי' נראה להגיה איפכא לר' יוסי מחוור מש"ה דווקא שנים שנים דהכי עדיף כדאמרינן לקמן ע"ד דר' אחא אינו מחוור ומש"ה אפילו שנים שנים וכש"כ זוג זוג כיון דאינו מחוור ופריך למ"ד מחוור ויביאם בידו ומשני מוטב להביאו דרך מלבוש מוטב לדחות את השבת פעם א' ולא שני פעמים ומש"ה יכניסם שנים בבת אחת תני אחד האיש ואחד האשה הוון בעי מימר מ"ד מחוור דשבת לאו זמן תפילין ואפ"ה שרינן ניחא דאשה נמי שריא אלא למ"ד אינו מחוור ומש"ה שרינן זוג אחד אצל איש אבל אשה ודאי מחוור לפטור כדאמרינן התם מולמדתם אותם את בניכם וא"כ אמאי שרי לאשה אמר ר"א מאן תנא אשה ר"ג דתני טבי עבדו הי' מניח תפילין ולא מיחו בידו וה"ה אשה שייכא במצוה זו העולה לנו מהלכה זו חדא דליכא בל תוסיף בב' זוגות ועיין ריטב"א ז"ל מה שהקשה מריבוי המינים בלולב ועוד דאיכא מ"ד דכל הני דרשות דדרשינן דשבת לאו זמן תפילין אינן אלא אסמכתא בעלמא ועוד דאשה לכ"ע פטורה מן התפילין מולמדתם וברייתא דאחד האיש ואחד האשה היינו משום דאין מוחין בידה ולפנינו יתבאר אי"ה מה שנצרך מזה לסוגיין:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף