קרן אורה/עירובין/צד/ב
גמרא וכן בית כו' ומסקנא רב מוקי לה בעשר ובקרן זוית וקירוי' באלכסון ושמואל מוקי לכולה מתני' אפילו ביתר מעשר והא דנקט משתי רוחות משום בית דמרוח אחת אמרי' פי תקרה וכגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו בד' ופירש"י ז"ל דאיצטריך למימר פי תקרה מד' רוחות והא לית לי' לשמואל והנה לשיטת רש"י ז"ל לא מצאתי טעם ברור מ"ש דבג' מחיצות אמרינן פי תקרה כו' ובד' לא אמרינן והתוס' ז"ל האריכו בזה והקשו על פירש"י ז"ל מהא דאמרינן בסוכה דמודה אביי בשני רוחות זכנ"ז דלא אמרינן פי תקרה ועיין בתוס' סוכה מש"כ ליישב דברי רש"י ז"ל ושיטת התוס' בזה דרב לא ס"ל פי תקרה אלא ברוח אחת או בב' רוחות זה שלא כנגד זה ושמואל מודה לרב היכא דאיכא שם ד' מחיצות כגון דאיכא לחי ברוח רביעית ולא סגי בזה דבעינן שני פסין בזה אמרינן פי תקרה וכן ביותר מעשר ועיין בלשון התוס' ז"ל בסוכה דף י"ח ובלשון הרא"ש ז"ל כאן ובבעהמ"א שהאריכו בזה ולכאורה יש להביא ראי' לשיטת רש"י ז"ל מהא דפריך הש"ס משתי רוחות נמי נימא פי תקרה ולסברת המקשן מיירי בזה כנגד זה כמש"כ רש"י ז"ל לעיל גבי חצר ועוד להאי לישנא דרב אית לי' פי תקרה אפילו ביותר מעשר אלמא דפי תקרה עדיף מצה"פ דהא בצה"פ ס"ל לרב דלא מהני ביותר מעשר וא"כ כי היכא דשרינן פאה לענין שבת בכל הרוחות ה"ה פי תקרה אלא דהתוס' הקשו בסוכה מהא דעלי' ע"ג שני בתים דלית להו לרבנן פי תקרה בשני רוחות זה כנגד זה ולא ניחא להו לחלק בין רה"ר לכרמלית ולפמ"ש דפי תקרה עדיף מצה"פ שפיר יש לחלק בין רה"ר לכרמלית כמו בצה"פ דברה"ר בעינן דלתות ובפתוח לכרמלית סגי בצה"פ אפילו בשני רוחות ובזה מיושב נמי הא דמודה אביי בסוכה היכא דהוי מפולש כי היכא דפאה לא מהני בסוכה כמש"כ לעיל בשם הר"ן ז"ל ונראה מדברי רש"י ז"ל דלא בעינן שתהא קורה רחבה ד' אלא בטפח סגי כמו קורה דעלמא וכבר הקשו התוס' לעיל מהא דקיי"ל קורה משום היכר ע"כ כתבו דלא אמרינן פ"ת מה"ת אלא ברחבה ד' ועיין תוס' לעיל דף פ"ו ע"ב ד"ה גזוזטרא ומה"ת אפי' לשמואל אמרינן פ"ת ולהכי מהני בכלאים גבי בית שחציו מקורה כו' ומדרבנן קאמר שמואל דבעינן שם ד' מחיצות ולפ"ז נראה דמה"ת מהני גם בכל הרוחות כמו צה"פ ואין להקשות לפ"ז אמאי לא מוקים הש"ס הא דאביי גבי אכסדרה אפילו כשמואל ובסוכה הקילו כמו במחיצה תלוי' אליבא דר' יוסי. דר' יוסי יחידאה היא ולדידן סוכה כשבת לכל דבריו והתוס' הקשו לשיטתם ז"ל מאי פריך משתי רוחות נמי דילמא מיירי בזה כנגד זה והא לא קשיא דהא מתני' ר' יהודא איירי בה ולר' יהודא אמרינן פי תקרה אפילו בשתי מחיצות לקמן במתני' דגשרים המפולשים וא"כ אליבי' אמאי אסורין לשבת הבאה אלא דלפ"ז מאי פריך הש"ס מי אית לי' לשמואל פי תקרה דילמא שמואל אליבא דר' יהודא קאמר ומשום ר"י נקט ב' רוחות וי"ל וע' ריטב"א ז"ל בזה דברים ברורים וע"כ צ"ל כן דאל"ה תיקשי אמאי קשרי ר' יהודא לאותו שבת אפילו נפרצה לרה"ר כדמשמע לקמן כיון דליכא אלא ב' מחיצות ובשלמא בהא דמוקי לה שמואל ביותר מעשר לא תיקשי דזה אינו אלא מדרבנן וכן נפרצה בקרן זוית אבל מפולש משתי רוחות ליכא מחיצות כלל ופשיטא דאסור אפילו לאותו שבת אלא ע"כ לר' יהודא קאמרי וא"כ לר' יהודא מותר אפילו לשבת הבאה ולא מסתבר לומר דאפילו היכא דליכא מחיצות כלל אמר ר' יהודא הואיל והותרה הותרה וראיתי בדברי הרמב"ם ז"ל בפי"ז מה' שבת דרך אחרת נפלאה מאוד שכתב אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בתוכה אע"פ שהיא בת ג' מחיצות ותקרה אמרינן פי תקרה יורד וסותם והזורק לתוכה פטור כדין מבוי שיש לו קורה עכ"ל שמעינן מדבריו ז"ל דהא דאמרינן פ"ת כו' אין זה מחיצה מדאורייתא ותמיה גדולה היא זו חדא דא"כ מאי פריך הש"ס משתי רוחות נמי נימא פ"ת והשתא כיון דאין לזה אלא דין קורת מבוי פשיטא דלא מהני אלא מרוח אחת כמו קורת מבוי ועוד אמאי אמרינן פ"ת אפילו ביותר מעשר כיון דאין לה אלא דין קורה ועוד מאי קאמר הש"ס אביי כרב כיון דלרב נמי לאו מחיצה היא א"כ לענין סוכה פשיטא דלא אמרי' כלל פי תקרה ולמאי איצטריך הש"ס למימר אליבא דרבא ע"כ לא קאמר כו' אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידין בלא"ה נמי א"ש רבא כרב ועוד תיקשי מהא דתניא לענין כלאים בית שחציו מקורה כו' גפנים כאן מותר לזרוע כאן וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' כלאים והשתא כיון דלאו מחיצה היא זו אמאי מהני לענין כלאים ולא מצאתי כעת מי שעמד ע"ד ז"ל בזה ועוד יש לדקדק לדבריו ז"ל למה אמרו קורה ד' מתיר בחורבה ובמים כיון דלאו מחיצה היא בטפח סגי וסמך לדבריו ז"ל נראה מהא דמשמע בסוגיין דרב נמי ל"ל פי תקרה אלא במחיצה רביעית ש"מ דדין קורה יש לה וכן מהא דלחד לישנא לא מהני אלא בעשר ודו"ק היטב בכל הנ"ל ועיין מש"כ לעיל דף פ"ו גבי הא דקורה ד' מתיר בחורבה ובמים ועיין ריטב"א ז"ל שכ' דהיכא דאיכא גפופי לכ"ע אמרינן פי תקרה ביותר מעשר ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |