קרן אורה/עירובין/פד/א

קרן אורה עירובין פד א

דף פ"ד ע"א

תוס' בד"ה ה"נ מסתברא כו'. ומדברי הרמב"ם ז"ל מבואר דרב נמי מודה בזה דבני מרפסת אסרי אפילו במופלגת דאיהו פסק כרב דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר ומפרש פסק במופלגת דאף לחצר ועיין בריטב"א שכ' ג"כ די"ל דרב נמי מודה בזה לשיטתו שכ' דמתניתין מיירי דכל הדברים הם בשותפות ע"ש באריכות אבל הרמב"ם ז"ל יש לו שיטה אחרת בהא דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר וצ"ע גדול ליישב דבריו ז"ל בהלכות אלו וסוגיית הש"ס ג"כ קשה ליישב לדבריו ז"ל עיין בפ"ג ובפ"ד ותראה פלאות:

שם רש"י בד"ה אמאי כו' ונהי דלשמואל כו' עיין ריטב"א ז"ל ושם מבואר כוונת רש"י ז"ל דלכאורה מאי קושיא דילמא הכא הוי למרפסת בשלשול וזריקת הפלגה ולחצר בזריקה לחוד מש"ה הוי כפתח לחצר לז"כ דשלשול נוח הוא וא"כ הני תרי שוין הם עם זריקת גובה דחצר. וכתב בריטב"א ז"ל דלא הוצרך לזה דבלא"ה אין חילוק בין כח א' לב' כחות כדמוכח גבי הא דפריך בור מא"ל וכמש"כ התוס' בד"ה בור ולא הבנתי דוודאי לרב אין חילוק וכל דלא הוי לאחד בפתח גמור אף דנוח לו מן השני אסרו אהדדי כדאמר גבי לזה בשלשיל ולזה בזריקה כו' דשלשול וודאי נוח הוא מזריקה ואפ"ה כיון דלאו פתח הוא אוסרין זע"ז א"כ לזה בכח א' ולזה בב' כחות אבל דשמואל דאמר דנותנין לזה שבשילשול אלמא דאזלינן בתר נוח אף דלא הוי פתח א"כ הכא ניחא תשמישתי' לחצר משום דליכא גבה אלא זריקה ולבני מרפסת איכא תרתי לז"כ דשוין הם וכן פירש"י ז"ל להדיא לקמן גבי ב' גזוזטראות דאפי' אי קיימי בתוך עשרה הוי לעליונה בנחת ולתחתונה בקשה ומן הדין לא היתה התחתונה אוסרת על העליונה אלא משום דבתוך עשרה כולי' חדא רשותא היא אלא דהריטב"א ז"ל לא ניחא לי' התם בפירש"י ז"ל ופי' דאביי מוקי לה במופלגת ואפ"ה אסרי אהדדי והיינו משום דבתוך עשרה קיימי עכ"פ זה וודאי ברור דאין להביא ראיה מרב לשמואל והנה לפירש"י ז"ל י"ל דלרב הוי דווקא לחצר ולאו מטעם דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר אלא משום דהוי לזה בשלשול ובזריקת הפלגה ולזה בזריקת גובה לחוד וכמש"כ התוס' דזריקת הפלגה גרע מזריקת גובה אבל הרמב"ם ז"ל פסק דאף לחצר אפי' במפלגת ואפילו אליבא דרב וכבר כתבתי לעיל לענין מש"כ התוס' באיסור דרך אויר דהרמב"ם ז"ל לא ס"ל כוותייהו בהא אלא כסברת הריטב"א דבדבר של שותפות אוסר אפילו דרך אויר וא"כ ע"כ טעמא דרב לקמן בגזוזטרא מופלגת משום דהוי לזה בשלשול ולזה בזריקה ושלשול וא"כ ה"נ הוי לזה בשלשול וזריקת הפלגה ולזה בזריקת גובה ואין לומר דהתם הוי ג' כחות וכמש"כ התוס' דהא הוא ז"ל פי' למופלגת דאמר רב גבי גזוזטרא היינו בגובה לחוד דגבוה העליונה עשרה מן התחתונה וא"כ ע"כ רב נמי מודה היכא דלזה בכח אחד ולזה בב' כחות נותנין אותו לזה שבכח א' וא"כ ה"נ הוי למרפסת בב' כחות ולחצר בכח אחד אמאי אין נותנין אותן לחצר במופלגת ארבעה אבל כבר כתבתי כי שיטת הרמב"ם ז"ל נפלאה היא בהלכות אלו וצע"ג:

שם גמרא הכא בכותל תשעה עשר עסקינן כו' עיין מהרש"א ז"ל ועיין בריטב"א ז"ל מש"כ בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף