קרן אורה/עירובין/פג/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהדורה תליתאה ורביעאה רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
גמרא מכאן אמרו האוכל כמדה זו הרי זה ברי' ומבורך יש מקשי' אמאי אמרו ז"ל בב' סעודו' של עירוב או לעני העובר ממקום למקום דדי בששה ביצים והכא אמרינן דמזון ליום הוא עשירית האיפה ונראה דשאני מן דזה הי' כל מזונם וטעמו בו כל הטעמים ובכל מיני מזון שרגיל האדם לאכול ביום אחד הוא מג' ביצים אבל פת לחוד לא הוי שיעורא אלא ששה ביצים וק"ל:
שם רש"י ד"ה אנשי חצר כו' שמעינן מינה דמחיצה גמורה אף דנדרסת היא שמה מחיצה ולא אמרינן לקמן בפ' כל גגות דמחיצה נדרסת לאו כלום הוא אלא במחיצה שע"י גוד אסיק ועיין תוס' לעיל גבי שבילי בית גלגל בפ' עושין פסין ועיין ריטב"א ז"ל שדקדק על רש"י ז"ל הא בלא"ה הוי רגל המותרת במקומה ע"ש:
שם גמרא היינו חלון שבין שתי חצירות עפירש"י ז"ל ובירושלמי אמרו היינו בית שבין שתי חצירות דתניא לעיל דשתיהם אסורין בו ע"ש והוא מפורש יותר מחלון שבין שתי חצירות דלא שמעינן אלא מכללא כמו שפירש"י ז"ל וכתב הריטב"א ז"ל דכל הני מילי דמתני' מיירי שהם של שותפות דאי הם של אחד מהם אין השני יכול לאסור עליו דיש דין גזל בשבת ובירושלמי הקשו ולא של תחתנים היא ומשני זאת אומרת חורבת ראובן בתוך חצר שמעון ושמעון משתמש בה כאלו היא שלו:
תוס' בד"ה קס"ד כו' עיין בריטב"א ז"ל שביאר יפה שיטת רש"י ותוס' ז"ל בזה בכל הלכה זו עוד כתב ז"ל דכל הדברים האלו מיירי ברחבים ד' דאל"כ קיי"ל כר' יוחנן דשניהם מותרין במקום שאין בו דע"ד וא"כ בפחות מכאן אמאי שניהם אסורין אבל מש"כ דבפחות מעשרה גם רב מודה דבטיל להכי ולהכי לא משמע כן לעיל בפ' חלון גבי הא דאמר ורב לית לי' דרב דימי ע"ש וצ"ע בירושלמי בזה ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |