בית מאיר/עירובין/פד/א

בית מאיר עירובין פד א

ת"ש אנשי חצר ואנשי עלי' וכו'. עיין פרש"י כתב קס"ד בעלי' גבוה טובא וכו׳. והאי למעלה לאו מן הקרקע מודד. מה שכתב המהרש״א בזה למה קס"ד הכי ולא פירש בפשוט דמן הקרקע מודד ולק"מ. אין לו מובן כלל. העיקר מבואר בפשוט בהריטב"א. אמנם מה שפי' המהרש״א בהמסקנא. דנמטה מעשרה לחצר היינו לצדדין והיינו כשתמדד מן העליה למטה דה"ל לעליה בשלשל ולחצר בפסח ולמעלה מי' דקאמר היינו כשתמדד מן למעלה וכו'. זה פי' נכון ומוכרח. אך עדיין יש לדקדק מה פירושא דתחלת הברייתא בכותל י"ט אנשי החצר משתמשים בעשרה התחתונים הא א"א להם להשתמש בכל עשרה התחתונים. שהרי הטפח העשירי הוא בפתח לתרווייהו. וכן קשה על העשרה העליונים שבני עלי' משתמשים בו. וע"כ דהכי נמי פירושא אנשי החצר משתמשים במספר עשרה התחתונים. כלומר מהיכן שמתחיל מספר התחתונים דהיינו במודד ממעלה למטה והם אינם מתחילים אלא אחר כלות עשרה מלמעלה למטה. וכן בני עלי' משתמשים בעשרה העליונים. היינו נמי במספר המתחיל לעשרה העליונים. דהיינו כשמודדין מלמטה למעלה הוא התחלתן בתר שגומרין העשרה התחתונים והוא תחלת טפח התשיעי שמלמעלה למטה ודו״ק.

תוס' ד״ה בור. ונראה לר״י דהא דאמר לקמן שאני הכא וכו' דיחוי הוא כלומר דמצינן למידחי ולמימר וכו'. ואין להקשות איך מצינן למימר דלרב אדם אוסר דרך אויר ובמופלג היינו טעמא דשרי משום דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול כל זה בפסח דמי. דא"כ אפילו נמי לשתרי העליונה () דהא נמי הוי לתחתונה זריקת גובה ושלשול ולעליונה שלשול לחודא. די"ל דדוקא מה שנקרא זריקה דהיינו במשך ד' או בגובה י' הוא דבהצטרף אליו שלשול י' אז הוי לזה בשלשל לחודי' כפסח. ורב מוקי המתני' דשתי גזוזטראות דקיימו בגו עשרה דהדדי. ונמצא דלא הוי לתחתונה אלא מקצת זריקה ושלשול. ואף דלזה בשלשול לחודא מש"ה לא הוי כפתח. אך לשמואל מקרי לזה בנחת ולזה בקשה וקשיא לי' מ"מ כדפרש"י ע"כ אבל לרב זה ל"ק וק"ל.

מעבר לתחילת הדף