קרן אורה/עירובין/סט/א
גמרא אמר רב יוסף אימא אינו אוסר וכן אמרו בירושלמי דבישראל אינו אוסר כלל לר"מ והכא ס"ל לר"מ דצדוקי הרי הוא כישראל ואינו אוסר והא דאמר מהרי היינו משום דמודה ר"מ דבעינן חזקה תחילה ור"י ס"ל דאפי' אחר חזקה אוסר כדאמר ר"י במזיד אוסר והיינו אפי' אחר שהחזיקו וא"כ לתרווייהו הרי הוא כישראל ואיכא התם לישנא אחריני דר"י ס"ל דאין לו ביטול רשות כלל ובש"ס דילן נמי איכא הני תרי לישנא אליבא דר"י ועיין בריטב"א ז"ל שמביא בשם הירושלמי לחלק אליבא דר"י בצדוקי דנהי דמהני ביטול מ"מ יכול לחזור בו אפילו לאחר שהחזיקו דלא אלים ביטולי' ובזה לא הוי כישראל דאחר שהחזיקו אינו יכול לחזור בו ולא הבנתי דכיון דמגיה בירושלמי בד' ר"מ אינו אוסר ש"מ דמשמע לי' דמתני' דמי שנתן רשותו כו' מיירי אפילו אחר חזקה ואפ"ה אמר ר"י במזיד אוסר אלמא דאפילו בישראל יכול לחזור בו אפילו אחר חזקה וצ"ע:
שם תוס' בד"ה כאן במומר לחלל שבת בפרהסיא והקשו הא סתם צדוקים מחללין שבת במילי דרבנן ותירצו שמתייראין הן מן הפרושים. ומלשון הרמב"ם ז"ל נראה דצדוקים לא הוי בכלל מחללי שבת בפרהסיא כיון דמודים הם בשבת אלא שכופרים בתורה שבע"פ ואינן מודים בעירוב אינן חשובין ככותים לכל דבריהם ובעיקר דברי התוס' שכתבו דאפילו במילי דרבנן חשיב מומר יש לרבינו יהונתן בזה שיטה אחרת וכן הוא דר"מ ור"י במתניתין פליגי בזה לר"י צדוקי לא חשיב מומר אע"ג דמחלל שבת במילי דרבנן ומש"ה אמר דצדוקי אינו ככותי ור' יהודא ס"ל דגם במילי דרבנן חשיב מומר ולהכי אמר צדוקי הרי הוא ככותי וא"כ לא קשיא קושיית התוס' והוא אזיל בשיטת רש"י ז"ל במחלקותן בהא דעד שלא נתן רשותו והוציא דפליגי אי חשיב מומר בהוצאה במזיד ולא ניחא ליה בשיטת ר"י ז"ל משום דס"ל דאפילו כשהחזיק אחר הביטול יכול לבטל אח"כ והא דאמר ר"מ אוסר היינו עד שיבטל וא"כ ליכא לפרושי כשיטת ר"י ז"ל וע"כ מטעם מומר הוא דפליגי ור"מ ס"ל דלא הוי מומר במילי דרבנן אבל במילי דאורייתא מודה ר"מ דהוי מומר אלא דלפ"ז אמאי מוקים הש"ס הא דתניא מומר בגילוי פנים אינו מבטל רשות דווקא כר' יהודא הא אפילו כר"מ נמי אתיא ובמילי דאורייתא וי"ל דלר"מ לא בעינן פרהסיא דהא ס"ל חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה והוי מומר לכל התורה ופשיטא דהרי הוא ככותי לכל דבר וא"כ לר"מ אין חילוק בין בצנעה לפרהסיא דבמילי דאורייתא אפילו בצנעה הוי מומר ובמילי דרבנן אפילו בפרהסיא לא הוי מומר ולפי שיטה זו כ"ע מודים דמומר לכל התורה אינו יכול לבטל רשות אבל לשיטת התוס' שכתבו דר"מ ס"ל דמומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל רשות צ"ל אליבא דר"מ דמומר לכל התורה נמי יכול לבטל ואפ"ל דאפילו ר"י דאמר שאינו משמר שבתו בשוק אינו יכול לבטל מודה במומר לכל התורה בצנעה דיכול לבטל דדווקא מחלל שבת בפרהסיא דהוי אינו מודה בעירוב הוא דאינו יכול לבטל אבל בצנעה יכול לבטל דישראל מומר הוא ועיין ברא"ש ז"ל שהביא בשם הר"מ ז"ל להלכה דצדוקי הרי הוא ככותי דמחלל במילי דרבנן בפרהסיא. ונראה דאזיל בשיטת רבינו יהונתן דפלוגתייהו הוא במילי דרבנן והרא"ש ז"ל נחלק עליו ופסק דצדוקי אינו ככותי ויש לעיין בדבריו ז"ל דהא איהו מודה דמחלל שבת בפרהסיא אפילו במילי דרבנן אינו מבטל רשות ולשיטת התוס' היינו כר' יהודא דאמר צדוקי הרי הוא ככותי ות"ק ס"ל דאפילו בפרהסיא יכול לבטל וא"כ לעיקר ההלכה שניהם שוין וכ"ת דצדוקי איכא בינייהו לדעת הרא"ש ז"ל לא חשיב מחלל בפרהסיא וא"כ אין זה ענין למחלוקת ת"ק ור"ג וי"ל דדברי ת"ק הוא דעת שלישית וס"ל דצדוקי הרי הוא ככותי אפילו אינו מחלל שבת בפרהסיא ור' מור"י נחלקו אליבא דר"ג דאמר צדוקי אינו ככותי לר"מ אפילו בפרהסיא אינו ככותי ולר"י דווקא בצנעה ועדיין אין הדברים מיושבין כל הצורך וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |