קרן אורה/עירובין/מב/א
גמרא אמר רב נחמן אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוהו כותים מחיצה מהלך אלפים אמה ופירש"י ז"ל דאתיא אפילו כר"ג דדווקא היכא דנאנס ואין לו אלא ד' אמות הוא דשוינהו לדיר וסהר כד' אמות. אבל הכא דיש לו תחום אלפים לא התירו לו יותר מאלפים כיון דלא שבת באויר מחיצות וכן איתא בירושלמי אפילו תימא כר"ג קל הוא מי שקנה שביתה ממי שלא קנה שביתה ועיין בריטב"א ז"ל ולפ"ז היכא דיצא שלא לדעת והקיפוהו כותים מחיצה מהלך את כולה אבל דעת הרמב"ם ז"ל אינו כן בפכ"ז מה' שבת שכתב דאינו מהלך אלא אלפים וכתב הה"מ ז"ל בטעמו דכל שאם שבת במקום הזה הי' נחשב כולו כד' ה"ה אם הוציאוהו לשם בשבת מהלך את כולו אבל כשהקיפוהו כותים מחיצה דאם שבת שם אינו מהלך אלא אלפים ה"ה אם יצא שלא לדעת אין לו אלא ד' ועוד נראה כיון דכבר קנה מקומו מקום ד' לבד לא מהני מה שאח"כ הקיפוהו מחיצות אלא דצריך ליישב לשון הירושלמי לשיטתו ז"ל וההיא דמודד וכלתה מידתו בחצי העיר דלא חשיבא כד' היינו משום דאין מקומו שם אבל אם הוציאוהו כותים לחצי האחר או במחיצה שהקיפוהו כותי' חוץ לאלפים נראה דחשובה כולה כד"א אלא דמסתבר דלא עדיף ממה שהי' בתחילה במקום שביתתו ואפ"ה נאסר להלוך את כולה ובכלתה מידתו בחצי העיר ג"כ לא עדיף ממה שהי' מהלך בתחילה בתוך העיר ולא הי' מהלך את כולה כללא דמילתא אין העיר נחשבת כד' היכא דלא שבת באויר מחיצות אלא היכא דתחילת כניסתו לתוכה הוא חוץ לתחום אבל כל שהוא מקומו שם בתחילה ע"י היתר תחומו אפילו יצא אח"כ מתחומו אינה חשובה כד' ודו"ק ואי"ה לקמן יבואר עוד בזה:
שם גמרא מטלטל בכולה ע"י זריקה רש"י ז"ל פי' דבתוך אלפים מותר לטלטל כי אורחי' ולא הוי פרוץ למקום האסור לה כיון דחוץ לאלפים נמי מותר לטלטל ע"י זריקה ורב הונא אמר מטלטל בד' בין בזריקה בין בטלטול ולא אמרינן דרב הונא פליג אטלטול כי אורחי' משום דהוי פרוץ במילואו כו' דלא מסתבר לומר כן כמש"כ רש"י ז"ל ועיין מהרש"א ז"ל ודו"ק. והתוס' פי' דלשמואל נמי אסור לטלטל כי אורחי' אלא בד' מחמת פרוץ במילואו ונראה דרש"י ז"ל לא פירש כן מהא דפריך הש"ס על ר"ה באלפים מיהת לטלטל כי אורחי' ולא פריך לשמואל משמע דלשמואל באמת מטלטל באלפים כי אורחי' והתוס' ז"ל צ"ל דלמסקנא כתבו כן אלא דיש לדקדק לשיטת רש"י ז"ל אפילו לר"ה אמאי הוי פרוץ במילואו למקום האסור כיון דמותר מחוץ לאלפים ע"י משיכה אלא דרש"י ז"ל לא גרס לה לקמן ובין לשיטת התוס' ובין לשיטת רש"י ז"ל לא ניחא לי' להש"ס למימר דחייא בר רב בא להכריע ולהתיר לטלטל בתוך אלפים דממ"נ כיון דאוסר חוץ לאלפים אפילו ע"י זריקה הוי כנפרצה במילואו למקום האסור לה והנה לפרש"י ז"ל לקמן גבי כלתה מידתו בחצי חצר דפי' דווקא להלך אבל לטלטל אסור אפילו בחצר לרב הונא א"כ מוכח מהא דאמר רב נחמן מודה לי הונא בכלתה מידתו על שפת התקרה הואיל ותקרת הבית חובטת משמע דאליבי' בלא"ה מותר לטלטל ואי כשיטת התוס' לר"נ נ"מ בהא דתקרה חובטת דמותר לטלטל כי אורחי' בכל תחומו אלא די"ל דלזה לא מהני מה שהתקרה חובטת ולא הותר לטלטל אלא ע"י זריקה דלא גזרינן שמא ימשך אבל לענין טלטול כי אורחי' לא מהני ובדברי הרמב"ם ז"ל אין הכרע בזה עיין בפכ"ז:
(נשמט מלעיל) גדול כבוד הבריות כו' נראה מכאן דהא דיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ד"א אפילו למ"ד תחומין ד"ת זה מדרבנן היא דאלת"ה למ"ד תחומין ד"ת מה יעשה דהא כבוד הבריות אינו דוחה אלא לאו דלא תסור ועיין בדברי הרא"ש ז"ל אי האי כבוד הבריות היא כבוד עצמו או כבוד אחרים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |