קרן אורה/עירובין/טו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
קשות מיושב
קרן אורה
רש"ש
שפת אמת
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף ט"ו ע"ב

מתני' בכל עושין לחיים כו' ור"מ אוסר ומטמא משום גולל ור"מ מטהר עיין ברבינו יהונתן שפי' טעמא דר"מ בלחי משום שמא תמות והא דמטהר משום גולל היינו דדריש לקרא לרבות עובר שמת במעי אשה והוא תימה גדולה שהוא נגד הש"ס בסוכה דמהא דר"מ מטהר משום גולל איפריכו הני טעמא דשמא תמות ותברח אלא הטעם דס"ל לר"מ דכל מחיצה העומדת ברוח לא שמה מחיצה ומש"כ דר"מ ס"ל דכל אשר יגע ע"פ השדה אתי לעובר ג"כ קשה א"כ כל מילי לא ליטמא משום גולל אלא ע"כ לכ"ע מטמאי משום גולל או מעל פני השדה או מהלכתא כדאיתא בחולין פ' בהמה המקשה וא"כ אפילו בע"ח נמי אפ"ל כיון דלר"מ הילכתא גמירי לה א"כ היכי גמירי דבע"ח לא ליטמאי משום גולל אבל מ"מ הוא כנגד הש"ס בסוכה וצ"ע ובירושלמי דבכל הני הוי טעמא משום דלא קביעי ויכול להשמט ע"כ לא הוי מחיצה ואינו מטמא משום גולל:

תוס' בד"ה פרוץ כעומד כו' עיין מהרש"א ז"ל ועיין בתוס' סוכה שם מבוארים הדברים יותר:

שם תוס' בד"ה רש"י גרס והא אפשר לצמצם ובירושלמי סוכה נראה כגירסת ר"ת דאיתא התם אמתניתין דהמקרה סוכתו בשפודין כו' תני יותר מכמותן חברייא אמרינן שאין טפח נכנס בתוך טפח והיינו משום דאם כמותן ממש א"כ א"א להניח כשר ג"כ כמותן דאמתא באמתא כו' ע"ש היטב אבל הרמב"ם ז"ל חילק בין סוכה לשבת דבסוכה פרוץ כעומד פסול משום דמפרש כפרש"י ז"ל בהא דכזוזא מלעיל כאיי תורא מלתתא ורב פפא גופא מודה בסוכה דחמתה כצילתה פסולה משום דלמטה יהי' יותר וה"נ בסכך פסול דהוי כאויר בעינן שיהי' הכשר יותר והא דפריך סתמא דתלמודא ממשנה זו על ר"ה ברדר"י ומשמע דלרב פפא ניחא אפילו כמותן ממש י"ל דס"ל כשיטת הירושלמי בסוכה דמחצה על מחצה כשר אפילו באויר ומתרץ התם לדיוקא דמתניתין אהדדי באנפי אחריתי:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף